הפלאה שבערכין/לפת
|
< הקודם · הבא > |
אות לפת כלאים פרק א' שבת דף נ': הטומן לפת וצנון תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש משום כלאים ולא משום שביעית ולא משום מעשר וניטלין בשבת. פירש רב האי טעות הוא זה שאם האמהות טמונין והעלין מגולין הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא אם היו מקצתן מגולין אינו חושש משום כלאים דלאו ירק באילן הוא ולא משום שביעית דלאו זריעה נינהו ולא משום מעשר דאי איכא התם דראשי לפתות לא מצטרפי הני לחיובינהו להנך במעשר וניטלין בשבת נמצא תיובתא דשמואל ורב הונא דלא קמצריך למישלפינהן ומדצינן עכ"ל. כל זה הביאו תוס' בד"ה מקצת וכו' ובערוך משמע דמשום כולהו נקט דפירש בשם רב האי גאון דגרס בשם רב האי גאון אם היו מקצתן מגולים וכו' ע"ש שפלפלו בחכמה בדברי הערוך: