שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קמב
|
< הקודם · הבא > |
עוד לו
מ"ש מעכ"ת בקושיא בכוונת תוס' בב"מ (דף כ"ו ע"ב ד"ה אינו עובר וכו') הלא בכובש שכר שכיר איכא לאו, כדאמר בפרק א"נ ומאי צריך לראיה מפרק א"נ, הא מקרא מלא לא תעשוק שכר עני, אלא דבא"נ אמרינן דלא תגזול מיירי ג"כ בכובש שכר שכיר ולעבור עליו בב' לאוין, ומה צורך הקדמה זו לקושייתם:
נראה לענ"ד, דמכובש שכר שכיר לכאורה ליכא קושיא, די"ל דשאני התם דטרח, וכדאיתא בסוגיא דבב"מ (דף קי"א ע"ב) ואי אשמעינן גזילה דלא טרח בה, אבל עושקו דטרח בה, הרי דעושק חמור יותר, ולזה מביאים ראיה מפרק א"נ, דע"כ מונח דבהיתירא אתיא לידיה אינו מעליותא כלל, דהוא ג"כ בכלל גזל, אלא דעושק ליכא למשמע מגזל דקיל בחד צד, דלא אתי לידיה, כדאמרינן בסוגיא דבב"מ הנ"ל, והיינו דלא אתי מחבריה כלל, אבל באתיא לידיה מחבריה אף בהיתירא בתורת פקדון וגוזלו אין בזה צד, והיינו דאם איתא בבא לידי' בהיתירא אין בזה גזילה, היא גופא קשה מנ"ל דלא תגזול דאייתרא קאי לעושק שכר שכיר ולב' לאוין, דלמא אתי לבא בידו בהיתירא בפקדון וגוזלו, דרחמנא אזהר גם בזה, ולזה ליכא ללמוד מריבית והונאה, דהתם באיסורא אתי לידי' ואי דלשון לא תגזול משמע רק בבא באיסורא לידיה דומיא ויגזול את החנית, לזה הביאו ראיה, דהא באמת מוקמינן לה לכובש שכר שכיר דלא הוי דומיא ויגזול החנית, וא"כ יותר הו"ל לאוקמי בכובש פקדון, אע"כ דגם זה ילפי' מריבית והונאה, דאין חילוק בין בהיתירא אתי לידיה או לא, וביותר נראה דכוונתם דמ"מ אף בהיתירא יש ללמוד מבינייהו מריבית והונאה ועושק שכר שכיר, דכי פרכינן מה לריבית ואונאה דבאיסורא אתי לידיה עושק יוכיח, ואי דמה לעושק דטרח בה, ריבית ואונאה יוכיח, ולזה רמזו כדאמרינן פ' א"נ, והיינו כי היכא דאמרינן שם דיש ללמוד מבינייהו, ה"נ יש ללמוד בהיתירא מבינייהו דעושק ריבית ואונאה:
ובעמדי בענין זה קשה לי בתוס' בב"מ (דף ס"א ד"ה לעבור עליו) וא"ת והיכי ס"ד למימר גזל גוי, ועי' מהרש"א דכתב לתרץ קושיית תוס' דאי לאו רעך הוי מוקמינן לא תגזול לגזל ממש, ולאסור גזל נכרי דלא נפקא מריבית ואונאה עיי"ש, ולדידי קשה אף עתה דכתיב רעך דלמא לא תגזול בגזל ממש לגוזל גר תושב דלא ממעט מריעך, כדאיתא בסוגיא דהמקבל וזה א"א ללמוד מריבית, דהא בגר תושב ליכא איסור ריבית, כדאיתא בב"מ (דף ע"א ע"א) וצ"ע, ויעויין בהרמב"ם ריש הלכות גזילה, איזה גזל וכו' איזה עושק וכו', ותמהו האחרונים, דהא בר"פ א"נ מסקינן דלא תגזול מיירי ג"כ בעושק ולעבור בב' לאוין, ולענ"ד דלכאורה קשה למה דאמר רב כהנא בב"מ (דף נ"ב) דאין אונאה לפרוטות, א"כ בפחות מאיסר ליכא ללמוד גזל מריבית ואונאה, דהא ליכא אונאה בפחות מאיסר, ע"כ צ"ל דרבא ס"ל כלוי דיש אונאה לפרוטות, א"כ לפי ההלכה דפסק הרמב"ם פי"ב מהל' מכירה דאין אונאה לפרוטות איצטרך קרא לגופא לגזל פרוטה, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |