שבות יעקב/ג/קלו
|
< הקודם · הבא > |
היום יום ה' כ"א אלול תפ"ב לפ"ק עשיתי הלכה למעש' ביבם א' חיגר שא"א לחלוץ כלל ויבם את יבמתו כדמ"ו והיבום נעשה סמוך ונראה לכאן בכפר וואליער וזה נוסח כתובתה:
בחמישי בשבת אחד ועשרים יום לחדש אלול שנת חמשת אלפי' וארבע מאות ושמנים ושנים לבריאת עולם למנין שאנו מונין בכפר וואלייער איך אתא לקדמנא יששכר המכונה בער בר נפתלי עקום ברגלו הימין דא"א לחלוץ בה כלל ואמר לנו אחא דמן אבא שכיב וחיי' לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת מורית ומחסין ומקים שמא בישראל לא שבק ושבק הדא איתתא דשמה חוה בת יחיאל דהוי נסיבת ליה ולית אח אוחרא דמן אבא אלא אנא וחזי לי מדאוריות' לייבומה כדכתיב בספר אוריית' דמשה יבמה יבא עליה ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכת' גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהבנא ליכי (כיון שבעלה הראשון לא הניח כלום דאל"ה הי' כתובתה על נכסי בעלה הראשון ככתובת בתולה עיין בטא"ה סי' קס"ו ובב"ח שם) כסף זוזי מאה דחזי ליכי מדרבנן ומזוניכי וכסותיכ' וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כארח כל ארעא וצביאת מרת חוה בת יחיאל דא ואתייבמת לר' יששכר המכונה בער בר נפתלי יבמה בדיל לאוקמי שמיה בישראל כדכתיב והי' הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ודא נדוני' דהנעלת ליה מבי נשא עשרים וחמשה לטרין וצבי ר' יששכר דין והוסיף לה מדיליה עשרין וחמשה לטרין סך הכל חמשין למרין כסף וכך אמר לנו ר' יששכר דנן ואחריות שטר כתובתא דא ותוספתא דין קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחת כל שמי' דקנאי ודעתיד אנא למקני נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות כולהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא ותוספתא דין קבל עליו ר' יששכר דין כחומר כל שטר כתובת ותוספתות העשוי בישראל כדחז' דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינין מן ר' יששכר המכונה בער בר נפתלי דין למרת חוה בת יחיאל ככל מה דכתב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניה ביה והכל שריר וקים ב' עדים בכאן חותם היבם:
מברכין ברכת אירוסין כמו בשאר קדושין ואין לשנות ולומר והתיר לנו את היבמות רק והתיר לנו את נשואת כי היבמות אין היתר בזמן הזה במדינות הללו רק כמו בנדון דידן וכדי שלא יטעו השומעים לומר שהותר בכל ענין לכן אין לשנות וגם לשון העיטור שהביא הטור משמע דאין לשנות וכן מבואר בב"ח:
הנחתי לבדוק היבם והיבמה כמו שדין בחליצה וכך הי' אומר היבם כשמקדש ליבמתו הרי את מקודשת לי בטבעת זו במאמר יבמה כדת משה וישראל.
בטא"ה ס"ס קס"ו הבא על יבמתו צריך לברך קודם הבעילה בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעילת יבמה עכ"ל אכן הרמ"א כתב ביאת יבמה וכנ"ל עיקר שהוא כלשון המקרא יבמה יבא עליה ועוד דאפילו העראה קנה ביבמה וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |