שו"ת הרי"ף/קיא
< הקודם · הבא > |
שאלה על לאה שהיתה נה שטר משכונה על חצר של ראובן ובקשה לצאת מאותה מדינה ועשתה שמעון שליח לקבל לה אותו ממון וקיבל אותו שמעון באחריו' עליו ועל אשתו וכתב שמעון על עצמו שממון זה קבלו מראובן מאותו חוב שהיה ללאה אצל ראובן ולאחר זמן תבע השלטון את ראובן לתת לו אותו ממון שפרע לשלוח' של לאה וכיון שראה ראובן כן פייס את שמעון עד שיחזיר לו אותו ממון וכתב לו שובר ולא הזכיר באותו שובר בזה הממון שהחזיר לו הוא שנטל ממנו מסך המשכונ' מהיה ללאה על ראובן ותבעה לאה את שמעון אותו ממון והוציאה אלו שטרות שכתב בהן שהממון שנטל מראובן לא נטלו אלא מאותו חוב שהיה ללאה אצלו ושמעון כופר ואומר שממון זה לא קבלתיו מראובן אלא בתורת פקדון:
תשובה כיון שהוציאה לאה שטר מקויים שהממון לא קבלו אלא בשלוחותה מחוב שהיה לה על ראובן מחייבין את שמעון לפרוע לה כל הממון לפי שכבר זכה לה בו ונעשה ברשותו וזה שהחזירו לראובן איהו אפסיד אנפשיה וכן אמר הילך מנה לפלוני שאני חיב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר וזה שאמר חייב באחריותו אם נתנו לשליח מעצמו אבל אם נתנו בציווי בעליו ובשליחותו אינו חייב באחריותו וע"מ בין נתנו מעצמו בין שלא נתנו מעצמו אם בא לחזור אינו חוזר שכבר זכה בו לבעלים ואם מחזירו חייב לשלם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |