שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קס

סימן קס

להרב המאה"ג החריף ובקי וכו' מו"ה אברהם שפירא

נ"י האבד"ק ווראנאב יע"א. בגט שכתב שם האשה חי' פיגא כשם העריסה אך נשתקע שמה פיגא וקורין אותה רק חי' ורק בשעת שאבי' עושה לה מי שבירך מצלאין חי' פיגא וגם כתב חייא פיגא והוא קצת מקום עיגון מה דינו:

תשובה לענין חייא פיגא בודאי אם כתב אל"ף במקום ה"א פסול לרוב שיטות הפוסקים אך בדיעבד בקצת מקום עיגון ודאי כשר כמבואר בב"ש [בש"א אות מ"ם מתתי'] וכן הוא דעת מהריב"ל ז"ל ובהרד"ך וסד"ש ומהרח"ש הגם שבט"ג חוכך להחמיר בודאי במקום עיגון כשר וגם היו"ד יתירה אין קפידא בדיעבד אך דא עקא שכתב שם הנשתקע דזה ודאי פסול ומחמת שראיתי שבעיניכם זה פשוט להיתר לכן מוכרח אני לבאר דברים הפשוטים. דהנה זה פשוט אם אחד שמו ראובן וכתב ראובן שמעון שהגט בטל דהוי שם אחר והנה גם זה פשוט לכל הפוסקים אם כתב שם הנשתקע למשל אם שמו ראובן ונשתקע וכתב ראובן בודאי הגט פסול דהנה שם הנשתקע כאלו אינו וראי' מדברי הש"ס [שבת דל"ו] גבי בבל בורסיף ואפילו אם [כתב] בגט שניהם שם החדש ושם הנשתקע נמי פסול כמבואר בב"י ז"ל גבי חנה רבקה וחיים ביבנט ונהי דהג"פ [בסי' קכ"ט סקצ"ו ע"ש] והגט מקושר מכשירים בזה היינו משום שכתב גם שם החדש גם מסיים בגט מקושר דבעינן דוקא שיהי' הדבר עכ"פ ידוע לכמה מבני העיר שמה הראשון ולא מהני מה שיודעים משם הנשתקע איזה אנשים מהמשפחה וגם אם הוא מקום עיגון דוקא אבל אם בל"ז פסול לכ"ע יעו"ש ואם לא כתב שם החדש רק שם הנשתקע בכל ענין פסול ולרש"י ז"ל בשבת הנ"ל ד"ה לגיטי נשים] אינו גט כלל וראי' מבורסיף בבל דנשתקע הוי כאלו כתב שם אחר לגמרי דהגט בטל ונהי דיש חולקים דאינו רק פסול כמבואר בסד"ש אבל פסול הוא לכ"ע אפילו במקום עיגון א"כ בנ"ד כיון שנשתקע שם חי' פיגא ונקראת בפי כל חיה אם כתב בגט חי' פיגא הגט פסול לכ"ע ולהרבה שיטות אינו גט כלל מה"ת. ומ"ש רומכ"ת דלא מקרי נשתקע כיון שאב מצוה להמצלאים במי שבירך הוי כמו עלי' לתורה שכשר אם כתב שם העלי' לחוד כמ"כ כשר אם כתב שם המצלאין במי שבירך ז"א דבעלי' לס"ת ג"כ בעינן שיהא שכיח לעלות בתורה אבל אם עולה לתורה באקראי בעלמא פסול גם בכתב שם עלייתו לס"ת באקראי כמבואר ברדב"ז [סי' תקל"א מובא לעיל סי' קכ"ז] וג"פ ז"ל מביאו וכן העלו לדינא כמה אחרונים ועיין במכתב אלי' ז"ל והנה בנ"ד בודאי לא שכיח שיעשה מי שבירך לבתו רק באקראי ביו"ט וכיוצא ובזה לא ינצל השם מלהיות נשתקע ותו דמה ענין ס"ת למי שבירך דהעלאה כל בני בה"כ יודעים שמו ונתחזק בפניהם בעלייתו לתורה בשם זה דהש"ץ אומר וקורא יעמוד בשם זה וכל העולים פונים להש"ץ שכולם שומעים למי יקרא לעלות אבל במי שבירך שהש"ץ אומר בשפה רפה ובין גברא לגברא שיחה בפי הבריות ואין שומע דברי הש"ץ כלל ושפיר מקרי נשתקע ולכן הגט פסול אפילו במקום עיגון. והן אמת כי יש איזה סניפים להתיר כאשר נעשה מעשה פה בגט כזה שהכשרתיו והסכים עמי הגאון בעל ישועות יעקב ז"ל אך הי' כמה סניפים והי' עיגון גדול גם בזה לא רצה הגאון ז"ל להתיר בלתי צירוף עוד גאון אחד ולכן לדעתי שיתן הגט זה להאשה ואח"כ יאמר לאבי' שישלח שליח אחר גט אחר ויודיע להבעל שכבר הותרה בגט הזה רק ליותר היתר מרווח ישלח גט שני שיכתוב בו חיה דאתקרי חיה פיגא כדברי הג"פ [שם סקפ"ג] ורוב המפרשים דלא כהט"ג [בל"ש סקל"א] ולדעתי כי הבעל יעשה זאת לשלוח גט שנית אך אם ח"ו יעקש מלשלוח גט שני יודיע לי מעכ"ת ונראה לברר שאר סניפי ההיתר שבזה ונציע לפני גאוני הזמן ויסכימו להיתר ועיין סי' קכ"ח בהג"פ [סקכ"ו] לענין מצלאין אך דשם איירי בנקרא בשניהם פעם בזה ופעם בזה בזה שם מצלאין עיקר לא בנשתקע. גם בספר טוב גיטין המציא לחדש דכה"ג הוי כקיצור השם יעו"ש גבי סאשא טוביא [בל"ש סט"ו] אך באמת ל"ד כלל לקיצור השם כאשר יראה המעיין גם הוא ג"כ לא הכשיר רק באם המיעוט עכ"פ קורין אותו בשני השמות יחד אבל בכה"ג דלא מתקריא כלל בשני השמות יחד רק לפעמים בעת מי שבירך שעושה לה אבי' כה"ג ודאי לכ"ע מקרי נשתקע ולכן ימחול כ"ת לעשות כאשר כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף