שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/קכא

סימן קכא

להרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם וכו' מו"ה ישראל אפרים פישל שרייבר אבד"ק נאנאש יע"א:

שאלה בס"ת שנמחק ה"א ראשונה שבשם הקדוש הרבה עד שאינה בצורת ה"א כלל אם מותר לתקנה או לקדור השם או לגנוז היריעה:

תשובה לא ידעתי לכאורה מה איסור יש בתיקון הה"א אי משום דהוי שלא כסדרן לא מצאנו בש"ס וראשונים שיהי' צריך השם לכתוב דוקא כסדר ואי משום דכבר בטלה קדושת השם האיך יתקדש גם ז"א דכבר מבואר ברמ"ע ז"ל דהשם מתחילתו ועד סופו נתקדש וז"ל בסס"י ל"ו וכ"ת אי מעיקרא אזלא לה לקדושת השם בשביל דיבוק רגל הה"א לגגה האיך יספיק עכשיו לכוין בתיקון הרגל י"ל דמצא מין את מינו וניעור להכשיר כי אעפ"י שאסור להפסיק בכתיבת האזכרות ואפי' מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו ומצוה מן המובחר לכתוב אותן כבן קמצר אילו רצה ללמד מ"מ אין זה מן הדברים הפוסלים והשם מתקדש לחצאין שישנה הקדושה מתחילה ועד סוף ואינה משתלמת אלא לבסוף עכ"ל הרמ"ע ומכ"ש כאן שכבר נתקדש כדינו ולא בטלה הקדושה לענין זה שאם נתקן הה"א ראשונה יחזור לקדושתו ואך אחרונים הרבה כ' שהשם צריך לכתוב כסדר לא ידענא מקור לדבריהם ובס' גינת וורדים י"א ח"א כלל ב' כ' ראי' משבועות [ל"ה ע"ב] דאמרי' כל הנטפל לשם מאחריו נתקדש שכבר קדשו השם והנטפל לפניו אינו מתקדש וקשה הא משכחת לה גם מלאחריו כשכתב למפרע נ"ו מאלקינו קודם השם וא"כ לא נתקדש וכן איפכא משכחת לה שכתב השם וכתב לד' הלמ"ד לאחריו וא"כ נתקדש שכבר קדשו השם א"ו דבכה"ג אין השם קדוש כלל כיון שכ' שלא כסדר והנה באמת לפענ"ד הטעם הוא שנקרא בדרך הקריאה לאחר השם וקדשוהו כן השם בקריאתו ולא איכפת לן בכתיבה ורק דלאחריו מקרי חיבור לשם הקדוש דכשאומרים על אלקינו אומרים אלקי שלנו וא"כ הוי חיבור ולכן אינו נמחק משא"כ לד' שאומרים בלה"ק אל ה' שהלמ"ד שמשמש במקום אל הוא כמלה בפ"ע ולכן לא קידש אך בריטב"א לשבועות כ' הטעם שבשעה שכותב הנטפל לאחריו כבר השם נכתב ומש"ה קדשוהו אלמא דהכתיבה מקדש וא"כ קשה גם בנטפל לפניו משכחת דקדשוהו אם כתבו למפרע א"ו דשם שכתבו למפרע אינו בגדר שם כלל אך באמת כ"ז ליתא דהא בגמ' לא איירי דכתב השם בס"ת דוקא רק לענין מחיקת השם באיזה אסור ובאיזה מותר והנה הא בודאי שם שכ' ע"ג קורה או כלי שלא קידש כמבואר בגמ' ערכין [ו' ע"א] שלא במקומו לא קידש ופרש"י בלישנא בתרא שלא בנייר ככתיבתו ובפרט עכו"ם שכ' שם ודאי דלא קידש ורק ששם אסור למוחקו משום ל"ת כן וא"כ בודאי אם כתב השם למפרע אסור למוחקו מה"ת לא מחמת חומרא רק לקי עלי' דהוי כמו שכתבו העכו"ם כסדר דלענין כתיבת העכו"ם אין חילוק בין להבא ובין למפרע ולא יחלוק ע"ז אדם וא"כ הדק"ל למה אמר התנא לפניו אינו מקדש הא משכחת לה שגם לפניו מקדש אם כתב למפרע דאז כבר קדשוהו השם אך די"ל דכיון דהיא דבר ומלה בפ"ע כמו אל ה' אינו שייך לשם כלל הואיל ובכתיבה אין דרך לכתוב מאחריו ולא קדשוהו השם דמה שכתב זה למפרע בטלה דעתו אצל כל אדם וא"כ נלך בדרך כתיבת העולם ולכן לא קדשוהו השם או אם נרצה נוכל לומר דבאמת בכה"ג חייב והתנא לא הוצרך להשמיענו כיון שאמר הטעם מפני שכבר קדשוהו השם וא"כ ממילא משמע אם כתבוהו למפרע אסור למוחקו יהי' איך שיהי' דאין מכאן ראי' דהשם שכ' למפרע פסול דבזה אפי' נימא כן עדיין הקו' במקומה עומדת ולכן כיון שאין ראי' מכאן ממילא לא נוכל לבדות מלבינו הלכה שאסור לכתוב השם למפרע ושאין קדושת השם עליו בדיעבד ואדרבא מצאתי ראי' להיפך דאי' ביומא (ל"ח ע"ב) וז"ל ת"ר בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב אמרו עליו שהי' נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו ואם הי' תיבה של ד' אותיות הי' כותבה בב"א עכ"ל הרי שכ' בב"א אלמא דלא בעי כסדר דכסדר היינו היו"ד קודם ואחריו הה"א וכיון דלא בעינן בדיעבד עכ"פ הסדר דוקא א"כ גם למפרע כשר אך אפי' אם יתעקש לומר דבב"א כשר ולמפרע פסול מ"מ קשה הא קיי"ל [בבכורות י"ח ע"א] לרבנן דריה"ג אפי' בי"א א"א לצמצם ואם למפרע פסול א"כ האיך נשתבח בכתבו השם בב"א הא א"א לצמצ' ודלמא נגמר הוא"ו קודם הה"א ראשונה ובפרט שמסתמא כן שהה"א צריך שהות יותר מוא"ו ומספק פסול א"ו שגם אם נכתב הוא"ו קודם הה"א ראשונה כשר וא"ל דב"ק הי' אומן זריז והי' יכול לכוון ז"א דבבכורות [שם] משמע דבי"א א"א בשום אופן לכוין דפריך מנמצא בין שני עיירות והא אאל"צ ומאי קושי' דלמא איירי במדד אומן נפלא כמו ב"ק באומנתו דהא לא נשנה במשנה רק אם נמצא מצומצם בין שני עיירות והיינו אם הי' איש אומן שמדדו דהרי יש ונוכל להמצא בני אדם כמוהו שהרי אמרו חז"ל עליו שם רשעים ירקב מחמת שלא רצה ללמד וא"כ שיש פנים שאדם יוכל לצמצם מאי פריך הגמ' א"ו דלרבנן אפי' [אומן] בידי אדם א"א לצמצם וא"כ האיך שבחוהו לב"ק הא אדרבה אסור לעשות כמעשה דב"ק דדלמא נכתב הוא"ו קודם הה"א ראשונה א"ו דכשר למפרע וא"ל דבאמת חכמים דריה"ג פליגי אהך מתני' דיומא דב"ק דזה ליתא דבכה"ג אמעשה שהי' בזמן הבית ל"ש דפליגי כמבואר בכל המפורשים בהא דתוס' גבי שבנא במס' שבת [די"ב ד"ה שבנא] וכתובות [ר"פ שני דייני גזירות] יעו"ש והנה ראיתי בגינת וורדים שכ' דב"ק כתב השם עפ"י הזוה"ק הקוץ קודם והה"א בהפסקה וכ' ותמי' לי טובא האיך יפלוג אש"ס דבהדי' אמרו וכותב השם בב"א לכן אם כי הי' גאון עולם ומאוד הרבה בשבחו בספר שם הגדולים גם כל גדולי הספרדים מביאים ומחבבים דבריו הג"פ והברכי יוסף מ"מ בכאן לא זכיתי להבין דבריו וגם בדורו חלק עליו גדול הדור יעו"ש וגם בתשו' רדב"ז ח"א סי' תמ"ו כתב בהדי' להכשיר בשני ההין אם נדבקו לגמרי באופן שהמה אינם בצורות אות מ"מ כשר לתקן יעו"ש ובודאי לא ראה הגו"ו את הרדב"ז שהרי הגו"ו מפלפל שם בתשובה וכ' דכל הפוסקים דכתבו דמהני תיקון הה"א שנדבקה היא בה"א אחרונה יעו"ש והרי בהרדב"ז ז"ל מפורש בשני ההין אלא בודאי לא ראה למהרדב"ז ז"ל ואלו ראה דבריו לא הי' חולק עליו בדבר שנעשה מעשה עפ"י רדב"ז ז"ל ולכן נ"ל דמותר לתקן הה"א ראשונה ובכוונה לקדש השם ויועיל לכל השם דמתחילה ועד סוף נתקדש כדברי הרמ"ע ז"ל. עוד יש אופן לתקן ע"י קדירה דהנה לכאורה מותר למחוק אותיות שנשארו כיון שאין עליהם צורת השם נהי שיכולין לתקן כיון שעתה אין עליהם צורת השם וכמבואר באחרונים יעוין בזכרון יוסף והנה הבני יונה כתב דאסור למחוק מחיקה בתר מחיקה משום דכל איסור מחיקה היא מל"ת כן והנה בע"א מחויב לשרש אחרי' וכמ"כ ל"ת כן לשרש חלילה בתר מחיקה עכ"ד ובאמת אתפלא פה קדוש יאמר דבר זה הא אדרבא בע"א דמחויב לשרש היינו באם איבד ע"א מחויב לשרש גם לאבד מה שנשאר ממנה אבל ביטול אחד הע"א או שעזבו עובדי' (לחד תנא) [עי' ע"ז דף נ"ב ונ"ג] ביטל ממילא משמשי' ומותרת בהנאה א"כ להבדיל באין שיעור בהקדושה אם נבטל גוף הקדושה ממילא מעצמה אין איסור לשרש הנשאר ומובן מאליו ולכן בודאי נראה שמותר ובפרט לצורך תיקון וביותר לקדור השם אינו בכלל מחיקה שכן אי' במס' סופרים [פ"ה ה"א] עוכב הראשון גבי שם שנכתב בטעות ולכן התירו הסופרים לקדור כמבואר בב"י [סי' רע"ו] ורק הבני יונה ז"ל מחלק דאם לא נכתב בטעות אסור ולא ידעתי דגם בלא נכתב בטעות אם הוא לצורך היריעה וקדירה אינו כמחיקה (למ"ד) [למה] אסור ונ"ל שגם הח"ס ז"ל תמה עליו ופליג עליו בזה אך אפי' נימא שקדירה אסורה שהוא ביזוי לקדור השם שרשעי ישראל עשו כן כמבואר שם בבנ"י מ"מ זה אם הי' השם בתקון אבל שעתה נמחק ה"א ראשונה ואינה בצורת שם בודאי מותר לקדור ובפרט כדי לתקן ולכן אם ירצה יוכל לקדור עם עוד כמה תיבות שאין בהם שם ושיהי' החתך דרך כבוד לא דרך נקב ויטלה מטלית ויכתוב עליו השם עם יתר התיבות הנצרכים וכן פסק לדינא בתפארת למשה שמחברו הי' אדם גדול למאוד כאשר שמעתי מחותני אדמ"ו הגאון זלה"ה שהוא הי' נכדו וסיפר מרוב גדולתו ושנתגדל על ברכי א"א רשכבה"ג מו"ה העשיל זלה"ה ועל דבריו אין להשיב ולכן אחת משתי אלה יעשה וידעתי שהאחרונים נטו הרבה מדברי אך הנלענ"ד כתבתי ב' ט"ו שבט תרכ"ג פ"ק צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף