שו"ת מהרי"ל/קפב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וספיקא תנינא שאמרו קדיש אחר שקרא הרביעי בר"ח ושוב קרא ההוא גברא גופיה דחנוכה בס"ת שנייה ומבעיא לך אם צריך קדוש שני. לענ"ד נראה דסגי בקדיש הראשון אע"ג דחנוכה חובת היום הוא מידי דהוה אשבת שבחנוכה דקורון דחנוכה למפטייר אחר הקדיש אע"ג דחובת היום הוא וכן כל מוספי השנה ואפי' ד' פרשיות ודר"ח שחל בשבת אע"ג דחובת היום הן. ואוכא למ"ד פרשת זכור מדאוריית' ולא חיישינן לקדיש בתרייהו הואיל וכבר קרא מענין היום דלא שייך בהני דמפטיר קורא לכבוד תורה דאדרבה חובת היום נינהו ומפסיקין בהן להפטרה. ונהי דחזינן כדברי הר"ר ישעי' בספר המכריע שהאריך מאוד על זה וקצווח טובא על אותו מנהג ומסיק דמנהג טעות הוא שטעו בהא הואיל ושאר מוספין שאינה עיקר חובת היום אלא תקון הגאוני' דרגילים לקרות למפטיר אחר הקדיש נתחלף להם בין מוסף למוסף ועבדי נמי הכי בד' פרשיות ור"ח שהם עיקר חובת היום ומסיק שיש לקרות קודם קדיש וסביר' ליה דמפטיר אינ' עולה ורבו ראיותיו ומתריס כנגד רוב רבותינו דמסקי עליה ומייתי כולהו. מ"מ חזינן מנהג' רילן דלא כוותיה דקרינן להו אחר קדיש אפי' למפטיר קטן. וה"ה בנדון דידן וכ"ש שאין צריך לקדיש שנית. אע"ג דכתב רב אלפס בשם רב נוטרונאי דאחר הקדיש אינו עולה וכן כמה רבותינו כתבו הכי. מ"מ כיון דנהגינן כפי' ר"ת לקרות המוספין שהן עיקר אחרי הקדיש וחשיב ליה כדברי הכל ה"נ לא שנא. וגדולה מזו אמר הרא"ש דאפי' אמרו קדיש אחר הששי בשבת דאין צריך לקדיש שנית אחר המפטיר. ואפי' למהר"מ דפליג עליו בא"ח ותשב"ץ. היינו משו' דלא קראו עדיין סכום מנין היו' כשאמרו קדיש ראשון כמו שהוכחתי לעיל. אלא דבהא יש לגמגם דדולג בתרי ענינא. ועוד דקרא חד גברא בתרי ספרי דאיכא פגמה של ראשון כההיא דקורא על פה ובעשור שבחומש הפקודי' לחד טעמ' והוי עדיף לגלול אותו ספר הואיל וסמוך הוא ולא חשבי בכדי שיפסיק המתורגמן וכן נהגינן כשאין שם אלא ספר אחד דגוללין אפי' טפי מהפסקת המתורגמן אע"ג דס"ת שלנו אינה כ"כ בחזקת כשרות דלא בקיאינן בחסירות ויתירות כמו שכתב א"ז בתשובה מ"מ אין לזלזל בה לכתחלה ומ"ש דאית' במרדכי שיחזור ויאמר קדיש שני' לא חזינן ליה במרדכי אלא בא"ח ובתשב"ץ כדלעיל. ועוד טעה בההוא עובדא דידכו שדלג ואמרת שלא לצורך וכל זה בא ע"י שטעה להפסיק לכהן בעולת תמיד וכן לא יעשה. אלא מנהג לקרות לכהן בחנוכה עד רביעי' ההין: וכן כתב ברוקח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |