חובות הלבבות/שער אהבת ה'/ז
|
< הקודם · הבא > |
אבל מנהגי אוהבי ה' יתברך רבים מספר. אך אזכור מהם מה שיזדמן לי, והוא שאנשים ידעו אלהיהם והכירו חפצו בהם והנהגתו אותם, וכי הוא מנהלם ומכלכלם, ומשלו ואסרו בכל מה שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור אותו מעניני התורה והעולם, ונתברר להם והאמינו כי כל עניניהם ותנועותיהם נוהגים בגזרת הבורא יתעלה וחפצו, ואז עמדו מבחר בענין מעניניהם יותר מזולתו, ובטחו על הבורא שיבחר להם הטוב והנכון מהם, וכאשר התברר להם מן התורה כי הוא מזהיר על עניני המצוות ומצוה על בחירת עבודת הבורא ומרשל מבחירת התענוגים הגופניים ומונע מהם, עמדו בבחירתם במקום שהעמידם לכלות אליו ולכסוף לרצונו בליבם ובמצפונם, וחדלו מכסוף לעולם ולרהביו בלבבם ונפשם, מצפים העזר והאומץ ממנו להקים מחשבתם בעבודתו ולהשלים המעשה במה שבחרו ממצוותיו, ומה שיצא מהם אל גדר המעשה ישבחו האל עליו ויודוהו בעבורו, והוא משבח להם השתדלותם ובחירתם, ומה שלא יוכלו להראות בו מחשבתם מפני חלישותם מהשיגו, יתנצלו לפני האלהים ממנו ויבחרו בעשותו בעת שיוכלו, ומיחלים לעת שיזמנהו הבורא בעזרתו, ויתחננו אליו על זה בנפש זכה ולב נאמן, ויהיה זה תכלית מאוויים וקץ משאלותם מאלהים, כמו שאמר דוד ע"ה (תהלים קיט ה) אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך, וישבח הבורא בחירתם בעבודה אפילו אם ימנע מהם קיום המעשה, כמו שאמר לדוד (מלכים-א ח יח) יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך, ועזבו עניני עולמם והנהגת גופיהם בליבותם ומחשבותם, והתעסקו בהם בחושיהם הגופיים בעת הצורך והדוחק מפני זלותו אצלם וקלותו בעיניהם, ופינו נפשותם וליבותם לעניני תורתם ועבודת אלהיהם לכבודו ורוממותו, ולשמור מצוותיו, וגופותם עולמיות וליבותם רוחניות. והם במה שבליבותם מידיעת האלהים כאלו עובדים אותו עם המלאכים הקדושים בשמי השמים, נמסו התאוות מליבותם ונעקר מהם הכוסף לתענוגים, בעבור מה שנכנס בהם מן הכוסף לעבודת הבורא ומאהבה אותו, וכבתה אש היצר מליבותם ונפסק חומה מרעיוניהם מעוצם מה שלבשם מאור העבודה, כמו שיארע לנר נוכח אור השמש, ונכנעו מפני מורא אלהיהם והתוודו לפניו בקיצורם, ושחחו לעבודתו ולא חששו לחסרון, תראה אותם כשמתעסקים עמהם-כאחי הבושת, וכשמדברים עמהם-חכמים, וכששואלים אותם-יודעים, וכשחוטאים להם-ענוים. תראה צורותם, שעלה עליהם האור, ואם תעמד על הלבבות, תראה לבבות נשברות לאלהים ובשיחתו נושבות, ובעסקי העולם נשמות, מלאה אהבת האלהים ליבותם ואינם מוצאים לדברי הברואים תאוה ולא בשיחותם הנאה, מאסו דרך השחיתות והלכו במבחר הנתיבות, ובזכותם מסתלקים היסורין ויורדין הגשמים ובזכותם ישוקה האדם והאדמה, לפי שמנעו גופותם מן העריות ומשכו ידיהם ממיני המטעמים וברחו בנפשותם מן האיסורין, והלכו בדרך הטובה והישרה, הגיעו אל המעלות הגדולות בסבל ימים מעטים, והרויחו שני העולמים וקבצו שתי הטובות והשלימו שני היתרונים, כמו שנאמר במזמור אשרי איש ירא את ה' (תהלים קיב).
ומן התימה בענינם, כי מעטו בעיניהם המצוות, אשר ציום בם הבורא בצד חובות טובתו שהטיב להם ובצד מה שקיבלו על נפשותם מן היגיעה וההשתדלות והסבל והמתון לדבקה בעבודתו, וזה כאשר אספר לך, לפי שמנו מצוות הבורא והגיע מספר כולם תרי"ג מצוות, מהן שס"ה מצוות לא תעשה והן האזהרות, ומהן מצוות שחייבין בהן הצבור ואין היחיד חייב בהן ס"ה מצוות, ומהן מצוות עשה שהזמן גרמא והן המצוות התלויות בזמן מבלתי זמן כשבתות והמועדים והצומות, ומהן מצוות עשה שחיובם בארץ בלבד, כמו קרבנות יחיד ותרומות ומעשרות וחגיגת הרגלים והדומה לזה, ומהן מצוות תלויות בדברים, כשימצאו מתחייבין בם וכשיפקדו יסתלקו, כמצות מילה למי שאין לו בן, ופדיון הבן למי שאין לו בכור, ומצות מעקה למי שאין לו בית, ומצות כבוד אב ואם ליתום והדומה לזה, וכאשר מנו המצוות, אמרו לא נעלה האזהרות בחשבון, מפני שהעמידה מהם היא עשייתן וקיום חובותן, ותקטן בעיניהם עבודתם לאלהים וימעטו אצלם מעשיהם בצד מאויים וכספם למה שיגיעו בו אל רצון האלהים, ובקשו מצוות עשה מחובות האברים, אשר הם חובות היחיד, בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין, ולא מצאו אלא קריאת התורה ולמוד המצוות, כמו שאמר הכתוב (דברים ו ו-ז) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם וגו', וזרז הנביא על זה אחר כך שנית באמרו (שם יא יט) ולמדתם אותם את בניכם וגו', וימעט בעיניהם כל זה מנפשותם לגודל מה שנגלה להם ממה שחייבין בו לבורא יתברך מן העבודה והמעשה, ועבדו את הבורא במצוות שכליות ומוסרים מיוחדים ומדות טובות רוחניות והוסיפום על המצוות הידועות בבר לבבם לאלהים בהם, ולמדו מדרכי הנביאים ומנהגי החסידים לבקש רצון הבורא בהן ושיקבל אותן מהם, והם מכלל חובות הלבבות, אשר כוונו לבאר שרשיהם ולזכור סוגיהם בספר הזה, אשר היא החכמה הצפונה הגנוזה בלבות החכמים והטמונה בחוביהם, אשר אם ידברו בה, אין צדקם נעלם בה, מפני שכל אנשי הדעות הנצלות מעידים באמתה וצדקה, והגיעו בה אל התכונות הרמות ואל המעלות היקרות מעבודת האלהים בלב שלם, ואהבו אותו אהבה נאמנה בלב ונפש ובגוף ובממון, כמו שצוה בו הנביא עליו השלום, באמרו (שם ו ה) ואהבת את ה' אלהיך וגו', ואנשי המדרגה הזאת קרובים מכל אדם אל מדרגת הנביאים הברים והזכים, החסידים אשר קורא אותם הכתוב אוהבי ה' ואוהבי שמו, ובהם נאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש וגו'.
ואם אתה, אחי, חפץ בחברתם ולהכנס בכיתותם, עזוב מותרי עולמך והתעלם מהם והיה מסתפק במזון מהם, והרגל עצמך לעמוד בלעדיהם, והקל טורח עסקי העולם מעל נפשך, ופנה ליבך מהעמיק מחשבתך בהם, ורוץ בדברים הצריכים לך מהם בגופך, לא בלבבך וברצונך, כשותה הרפואה המרה, אשר ישתה אותה בפיו לא ברצונו, והוא מואס שתיתה לעצמה ומקל על עצמו סבל מרירותה לדחות הנזק מעליו, וכן צריך שיהיו צרכי עולמך בעיניך, וכבר ידעת אחי שמחשבתך על עניני עולמך לא תוסיף לך בטרפך מאומה, כי תיקונם מסור לאלהים, כמו שמיעוט השתדלותך וחריצותך בהם לא יגרע מחוקך דבר, וטרדת ליבך בהם תמנעך מחשוב במה שתועילך מחשבתך עליו מעניני תורתך ומצוות הבורא אשר נמסרו לך וקבלת על עצמך להתעסק בם כל ימי חייך, ותפסיד את זה ולא יועילך ההוא, ורצה לנפשך מה שיש בו הצלתך ושלום תורתך ועולמך, ושים הסבל לעמוד מרוע מנהגך נכחך, והקדם הזריזות בעניני אחריתך בין עיניך, ושים השכל מלכך והענוה קצינך והחכמה מנהיגך והפרישות ידידך, והתנהל לאט ובמתון בקנות חמדות הטובות כפי שיסבלהו ענינך, והזהר מן הריבוי וההפלגה מבלי הדרגה פן תאבד, כי רוב השמן בנר היא הסבה לכהות אורו, והזהר מהתעלם ומהתעצל ומהתרפות, והדבק הזריזות בזריזות והרדף הסבל בסבל בהדרגה, וסמך לכל מדרגה מן המדות הטובות את הסמוך לה, ואל תתעלם מפקוד ליבך ומחשב עם נפשך תמיד, והתעסק בעיון ספרי זה וקריאתו, וחזר על עניניו ושמר שרשיו וחקור על תולדותיו תדיר, תגיע בו אל פסגת המעלות החמודות ותכלית המידות המעולות הרצויות לפני האלהים, והיה בו מיושר ואליו מישר, ואל תיחל נפשך שתגיע אל זה מבלי שתפנה לבך מדאגות העולם וטרדותיו, ואפילו שתמאסם, כאשר לא יתכן לשיכור להרפא מן היין עד שיתרוקן ממנו, ואמר אחד מן החסידים, אלו היינו בושים מהבורא לא היינו זוכרים אהבת הבורא, ואנחנו שיכורים מכוס יין אהבת העולם, ע"כ השתדל אחי, לפנות ליבך ממנו כאשר יפנה גופך מעסקיו, כי אתה צריך בעת בדידותך הגופנית אל בדידות רוחנית, מפני הקשר המחשבה בעסקי העולם, אפילו אם יפנה הגוף מהם וינוח מהתעסק בהם, פקוד אחי זה מנפשך תמיד, והשתדל להרחיק תאוות העולם מלבך, והמירן בעניני אחריתך וחובות לבבך, והשיבם ברעיונך תדיר, תגיע בהם אל רצון הבורא יתברך, ויאר פניו אליך ויקבל ממך מעשיך הטובים ויסלח לעונך ותמצא חן בעיניו, כמו שנאמר (משלי ח יז) אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני, ואמר (שמואל-א ב ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.
וראיתי בהשלמת התועלת והישור לך אחי, שאקבץ ראשי עניני ספרי זה בעשרה בתים עבריים, יסבול כל אחד מהם ענין שער אחד משעריו על מחברתם וסידורם. וחתמתי בהם ספרי להיותם לך למזכרת, כאשר תדעם על פה ותשיבם בלבבך וברעיונך לילך ויומך, בעת נוחך ותנועתך, לא תחדל לפקד עניני ספרי זה ולזכר שרשיו, שאם תהיה במעשה ממעשי העבודה, יזכירוך הבתים האלה ליחד לבבך בו לאלהים, ואם תהיה במעשה העולם, יזכירוך בחשבון עם נפשך, ואם תהיה בענין צד בדברי עולמך, יזכירוך בבטחון על האלהים, ואם תהיה בענין שיביאך אל הגאוה והגובה, יזכירוך בכניעה, ואם יהיה לבך פנוי, יזכירוך לבחון בטובת האלהים עליך, ואם תהיה בענין שמחה ותענוג גופני, יזכירוך בפרישות מן העולם, ואם תהיה בענין שתמרה בו את האלהים, יזכירוך בתשובה, ואם תהיה מתעלם מתורתך ואמונתך, יזכירוך להדבק בעבודת האלהים, ואם תהיה בענין יחוד האלהים, יזכירוך שיהיה יחודך בלב שלם, וכן בעניני תפלתך והרהורי לבך, לחסום לשונך ולאסור חושיך ולמשול בתאוותיך ולהחזיק באבריך ולפקוד רעיוניך ולשקול מעשיך בידיעתך, ושאר מה שזכרתי בו מן המנהגים הטובים והמוסרים העליונים, והאלהים יורנו ואותך את דרך עבודתו ברחמיו וגדולתו, אמן.