אבן עוזר/בבא קמא/קז/ב

גמ' לאו משום דקנה בשבועה ראשונה. ומשני הואיל ויצא ידי בעלים כו':

הרמב"ם פ"ד מהל' גניבה (הל"ב) פסק בשילח יד קודם שבועה פטור מכפל דקנהו כבר קודם השבועה. ובנשבע תחלה בטענת אבד פסק (שם הל"ג) דפטור הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה. והראב"ד השיג עליו:

והה"מ הליץ בעדו דפסק כרב ששת דפטור מגזירת הכתוב דכתיב אם לא שלח ידו. וזה אינו דרב ששת למד מקרא הנ"ל. ואלו הרמב"ם פסק דפטור משום דקנה בשליחות יד כדקס"ד דהש"ס. וע"כ דברי הרמב"ם תמוהין מאוד:

ונראה לי ברור לפרש הסוגיא להרמב"ם ז"ל דלא מפרש כרש"י דקנה בשבועתו, להתחייב באונסין. דא"כ קשה מאי איריא נשבע אפילו כפר בפקדון נמי חייב באונסין וכמ"ש רש"י בעצמו. אלא דהרמב"ם מפרש טעמא דר' יוחנן משום דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם. והיינו דלאחר שלקח השבועה קנאו להפקדון ונעשה שלו לגמרי. וגדולה מזו ס"ל לרב לעיל דף ק"ו (ע"א) דבשבועה קנאו לגמרי ואין צריך אפי' לשלם לו הדמים מדכתיב ולקח בעליו וגו'. אך דלרב פריך לעיל הש"ס מטוען טענת גנב ונשבע דחייב בכפל. וכן הודה משלם קרן וחומש. אבל רבי יוחנן ס"ל דבשבועה קונה גוף הפקדון כמו דקנהו בשינוי. אבל מ"מ צריך לשלם דמים לבעלים. היה ס"ד דמקשה כדר' יוחנן. וכבר ידע הש"ס מה דאמר ר' יוחנן לעיל דף ק"ו ע"ב דהטוען טענת גנב וטבח ומכר חייב לשלם ד' וה' ויליף לה מקרא ע"ש. ולפ"ז ה"פ כאן דהש"ס רוצה ללמוד מזה דע"כ בשילח יד קודם שבועה חייב בכפל. מדאמר ר' יוחנן דבשבועה קונה להיות כשלו. א"כ מזה מוכרחין אנו לומר דע"כ שילח יד קודם שבועה חייב בכפל. דאל"כ קשה איך משכחת להא דאמר ר' יוחנן לעיל ויליף מקרא דטוען טענת גנב וטבח ומכר חייב בד' וה'. וע"כ מיירי שתחלה טבחו ואח"כ נשבע. והרי כשטבחו אין לך שליחות יד גדול מזה ואפ"ה כשנשבע אח"כ חייב. בשלמא אי לאו הא דא"ר יוחנן דקנאו בשבועה ראשונה. הוי י"ל לעולם בשילח יד ונשבע פטור. ודקשיא לך למה חייב בטביחה ד' וה' גבי טענת גנב. י"ל משכחת לה בנשבע תחלה ואח"כ טבח ומכר. אבל השתא דאמר ר' יוחנן דבשבועה קונה לגמרי להיות כשלו. ע"כ בנשבע ואח"כ טבח פטור דשלו הוא טובח. ע"כ לא משכחת לה לחייב אלא בטובח ואח"כ נשבע. ש"מ דשילח יד קודם שבועה חייב. ומשני לעולם דפטור בשילח וד והתם מטעם הואיל ויצא ידי בעלים כו'. וע"כ פסק הרמב"ם כתירוץ זה דטעמא משום דיוצא ידי כו'. ושילח יד ונשבע פטור. ולכן דקדק הרמב"ם וכתב רפ"ד בטוען טענת גנב וטבח אחר שנשבע משלם ד' וה'. זה נלפע"ד ברור כשמש בש"ע וברמב"ם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף