שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ב/ג

גרסה מ־07:53, 28 במרץ 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png אסיפת דינים TriangleArrow-Left.png חמץ ומצה TriangleArrow-Left.png ב

ג) מצאתי כתוב מן שקורין מאגנה [ובלשון טורקי קורין אותו קודריט אילבאסי] נראה שמותר לאוכלה בפסח כפי מה שהעיד הרב אבע"ז בפרשת בשלח שעוד היום יורדת מן השמים ברדת הטל בערי עראביסטאן ואינה עשויה בידי אדם וכן כתב הרב אבראבאניל שמעתי בשם הרב מוהר"ח מודעי ועיין בשו"ת שדה הארץ ח"ג חיו"ד סי' א' כן כתב הרב קמח סולת ד' ק"ב ע"ד והנה דברי הרב שדה הארץ הם על בהמה וחיה שברא חכם מקובל על ידי ספר יצירה אי בעו שחיטה ואם יש בהן איסר חלב ודם ואם חייב בכיסוי והביא מה שכתב בספר טור ברקת בהלכות יום טוב ד' קמ"ג ע"ג דבשר היורד מן השמים אין צריך ניקור ואין בו משום גיד הנשה ושבשל"ה פרשת וישב ד' ע' כתב דאינו טעון שחיטה וספרים הנ"ל אין מצויים אצלי ויש להבין אמאי לא ניחוש שהעבים בלעו בשר או בהמה והביאו לכאן ויצטרך שחיטה וניקור וכו' ומצינו דעבים בלעו ספינה מים אוקינוס מלאה חטים עיין רש"י במנחות ד' ס"ט ע"ב ובעי הש"ס חטים שירדו בעבים וכו' עי"ש ולא נפלאת לומר שיבלעו ויפלטו בהמה וחיה ובסנהדרין ד' ט"ן ע"ב בעובדא דרבי שמעון בן חלפתא דאחיתו ליה תרי אטמתא ושאל בבית המדרש אם הוא טמא ואמרו אין דבר טמא יורד מן השמים וכן בירדה לו דמות חמור עי"ש אין להוכיח אלא דדבר טמא אינו יורד מן השמים אבל שלא יצטרך ניקור וכיוצא לבשר היורד מן השמים אין לנו כח ללמוד משם ומה שציין הקמח סולת לתשובת הרב שדה הארץ הנ"ל נראה שכונתו ללמוד משם דכי היכי דמצינו דבדבר היורד מן השמים אין שייך דיני וחקי התורה איסור חלב ודם וכיוצא כמו כן יש לומר דאין שייך דין חמץ בדבר היורד מן השמים הנה לדעתי העניה יש ללמוד כן מש"ס דמנחות הנ"ל דאמרינן [על הבעיא דחטים שירדו בעבים] למאי אי למנחות אמאי לא ולפי דברי התוס' שם החטים ירדו מן השמים דרך נס [לא כמו שכתב רש"י שבלעו מאוקינוס] ומדאמרינן בסתמא למנחות אמאי לא משמע דלכל המנחות כשר עיין במרדכי פסחים סי' תקס"ט והיאך כשרים לכל המנחות הא החטים ירדו עם המטר כמו שכתב רש"י [ובזה לא חלקו עליו התוס' כיע"ש] ונתחמצו אלא ודאי מוכח דבדבר היורד מן השמים לא שייך חימוץ ואין להוכיח בהיפך מדברי התוס' שם שהקשו על פירוש רש"י דאי מחוצה לארץ היאך כשרים הא בעינן ממושבותיכם ומאי קושיא נימא דביורד מן השמים לא נאמרו דיני וחקי התורה דיש לומר דבשלמא לענין איסורין כמו חלב ודם וכיוצא יש להכשיר דבר היורד מן השמים דנאמר דהתורה אסרה דם וחלב ואין זה מיקרי דם וחלב וכן נלמוד לחימוץ דאין בזה חימוץ דאף דנראה לעינים דמתחמצין אין זו חימוץ אלא סרחון כמו שאנו אומרין כן בכמה דברים שאין בהם דין חימוץ אף שנראה לנו שמתחמצים אבל במצות עשה שציוה הבורא יתברך לקיימה באיזה אופן הנה כל שאינו כפי האופן האמור בתורה מה יושיעינו מה שיורד מן השמים או עולה מן התהום הרי סוף סוף אינו כפי האופן שציותה עליו התורה ומצאתי בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא א"ח סי' ס"ז שכתב הרב השואל דמאי דאמרינן גבי חטים שירדו בעבים אי למנחות אמאי לא היינו לחמץ שבתודה דאם לא כן הרי הם מתחמצים מהמטר וכו' והגאון המחבר כתב דאין זה מוכרח דהרי לפירש"י שבלעו חטים מים אוקינוס יש לומר שהיו החטים תוך מרצופים וכיוצא ולא נתחמצו ולפירוש התוס' שירדו דרך נס מי זה אמר שירדו עם המטר שמא ירדו רק חטים לבד וכו' עי"ש דמתברר שסובר דגם בדבר היורד מן השמים דרך נס שייך חימוץ אלא דמכל מקום לענין מן הנ"ל נראה החוש"ה אל העי"ן דאינו דבר ששייך בו חימוץ כלל והוא כמו שרף הנוטף מהאילנות ואין בו חשש חימוץ כלל:

ועל היינ"י בא"ר כתב בס' רוח חיים סי' תמ"ז אות ז' דהעידו בשם הרב תהלה לדוד דהורה דמותר לאכול בפסח ואין חשש כלל [ועיין לקמן סי' ו' אות ח' מה שרשמתי על אכילת קלאו"ו וקנילה היינו נגעליך וקנמון] וחידוש הוא שלא זכר דברי הרב זכור לאברהם בסי' תנ"ג שכתב שנשאל על יינ"י באא"ר אי מותר והשיב דמותר כמו פלפלין:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף