קרן אורה/עירובין/כה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית ישראל קרן אורה רש"ש |
גמרא אי דעבדא כאכסדרה כו' עיין בריטב"א ז"ל מבואר יפה שיטת רש"י ותוס' ז"ל ולשיטת התוס' ז"ל צ"ל דר"ז ס"ל דהכא לענין למעט אמרינן פי תקרה אפי' בד' רוחות והרמב"ם ז"ל כתב סתמא להאי פיסקא ולא ביאר הא דעבדא כי אורזילא ויש לדקדק לשיטתו בפי"ז דפי תקרה יורד וסותם הוא רק מדרבנן כקורה א"כ אמאי לא תיהני הכא קורה בעלמא ואכ"מ בזה כי יש לדבר בשיטתו הרבה מהא דסוכה דפליגי אביי ורבא בזה ואם יזכיני ד' לקמן במכילתין יבואר יותר וזה אין לומר ליחשב פ"ת כמחיצה אחריתי להועיל אפילו אם נשאר יותר מב"ס דאין זה מחיצה גמורה:
תוס' בד"ה וכי אויר המותר לה אוסרה כללא דהאי שמעתא לרבנן קרפף שנפרץ במילואו לחצר אסור מתרי טעמא חדא דנפרץ במילואו למקום האסור לו ועוד דאויר החצר מייתרו והוי יותר מב"ס אבל לר"ש דאמר דכולן רשות אחת הם אין אויר החצר מייתרו וגם אינו אוסר משום נפרץ במילואו והקשו התוס' ז"ל דמשמע דמילתא דר' זירא אתיא כרבנן בפשיטות וא"כ ל"ל הא דאויר חצר מייתרו תיפוק לי' משום פרוץ במילואו למקום האסור לו ותירצו דנ"מ אם נפרץ מצד אחר לרה"ר צריך צה"פ מכאן ולחי מכאן אבל מטעם דנפרץ במילואו לא היה צריך אלא לחי לצד רה"ר כדמשמע בפ"ק דמבוי שנפרץ לחצר אין צריך כלום אפילו לא עירבו והדברים סתומים עיין במהרש"ל ומהרש"א ז"ל בפי' דבריהם מהרש"ל ז"ל פי' דמשום פרוץ במילואו לא הוי נאסר כיון דיש לו פתח אחר לרה"ר ואינו רגיל בפתח אשר לחצר ואף דנפרץ במילואו ניתר בנראה מבחוץ והא דמשמע מכאן דאסור משום פרוץ במילואו היינו היכא דלא נפרץ לרה"ר דרגיל בפתח זה וכבר תמה מהרש"א ז"ל ע"ז ופי' הוא ז"ל דמש"ה בעינן נפרץ לרה"ר משום דאי לאו לא היה נאסר משום אויר חצר משום דהכל אחד וקרפף בטל לגבי חצר ולענין פרוץ במילואו בנכנסין כותלי כו' נאסר אפילו לא נפרץ לרה"ר אבל היכא דאין נכנסין ונפרץ לרה"ר נאסר משום אויר החצר דלענין זה לא מהני נראה מבחוץ אבל מחמת פרוץ במילואו אינו נאסר ע"ש והדברים נפלאים לפרש בדברי תוס' דברים שאין להם שום רמז ועוד אמאי לא מהני נראה מבחוץ לענין אויר חצר כיון דמהני לענין פרוץ במילואו והנראה לי בכוונת דברי התוס' דלאו למעוטי הלחי שבין חצר לקרפף אתי אלא לענין צה"פ אשר לצד רה"ר איכא נ"מ דלטעמא דאויר חצר מייתרו ה"ז חשוב כאילו הקרפף פתוח לכרמלית וצריך צה"פ לצד רה"ר כדאמרינן לעיל בנפרץ לסרטי' ולבקעה אבל משום דנפרץ במילואו א"צ אלא לחי לצד רה"ר וכן משמע לעיל אם הי' מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום אפי' לא עירבו ואין צריך צה"פ בצד השני והשתא איירי הכא בנכנסין כותלי קטנה כו' או כמש"כ לעיל דכה"ג לא חשיב נראה מבחוץ או כמו שהביא הה"מ בשם הרשב"א ז"ל דמיירי שהגופפין רחבים ד' דיצא מתורת לחי אלא דיש לדקדק ע"ז הא בפסי חצר לא איכפת לן אם רחבים כיון דהוי משום מחיצה וכן משמע לעיל בסוגיא דלחי הבולט ודו"ק. ושיטת הרמב"ם ז"ל בזה נפלאה היא ועיין בדברי הה"מ ובמגדול עוז שגירסא אחרת הי' לו ז"ל ומש"כ הה"מ והטעם כו' עיין בלח"מ ולא הבנתי אמאי יאסר החצר כיון דלא נפרץ במילואו ואי נפרץ במילואו אמאי לא יאסר ומה שנראה מל' הרמב"ם ז"ל דהוי ס"ד דאויר החצר מתירו היינו משום דהוי ס"ד דהקרפף בטל לגבי החצר אבל נעלמה מאתי מוצא סברא זו וצ"ע:
תוס' ד"ה קרפף שנפרץ כו' א"נ כו' אבל במשהו פחות מב"ס שרי טפי וצריך לעיין לעיל בהא דאמרינן איכא בינייהו דבר מועט וגם בהא דפריך דר"א אדר"א ודו"ק היטב:
שם גמרא ההוא אבוורנקא כו' עיין פירש"י ותוס' ז"ל ומכולהו פירושא מוכח דהא דמחיצות אדרכלין ומחיצה העשוי' לנחת אינה מחיצה היינו לענין לעשות היקף לדירה ויש גורסין שאינה עשוי' לנחת היינו שאינו עומד להתקיים ועיין בש"ג והרמב"ם ז"ל גרס נמי שאינה עשוי' לנחת אבל פירשו בו בע"א דהיינו שאינה עשוי' לשום צורך כלל ופי' הה"מ דבריו ז"ל דלא הוי מחיצה כלל לענין שבת וגריעא מתל ונקע ויש לדקדק ע"ז מהא דבעינן למימר לעיל דשיבולת מקיפות אותה מיירי אפילו לא עשאו לשם מחיצה אלמא דחשיבא מחיצה לבית סאתיים וגם הא דפירא דבי תורא צריך ליישב לשיטתו ז"ל ויותר היה נראה לפרש בשיטת הרמב"ם ז"ל ג"כ כמו שפירש בש"ג דאינה עשוי' לנחת היינו שאינה אלא לפי שעה אלא דגם ע"ז קש' מהא דהותר' מחיצה של שתי או של ערב ביחיד או בשייר' ודו"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |