קרן אורה/מנחות/ט/א

דף ט' ע"א

רש"י בד"ה ומשני כו' לאו לאשמעינן דלא מיפסלי קדשים בכניסת היכל כו'. משמע מלשונו דס"ד דלהכי איצטריך קרא דלא מיפסלי בכניסת היכל ואין זה מובן דלזה וודאי לא צריך קרא דשמעינן לה מאשר יובא מדמה ולא בשרה וכדאיתא בזבחים סוף פרק התערובות ועיין מ"ש בזבחים דף ס"ג דאיתא התם הני שמעתא:

שם גמרא בללה חוץ לעזרה ר"י אומר פסולה. התוספ' ז"ל האריכו כאן להוכיח דפסול יוצא ליכא אחר קידוש כלי ועיקר הפסול הוא משום דהבלילה היתה בחוץ ויש לדקדק מ"ש דפליגי בבלילה ולא פליגי ביציקה וכן בכל מעשי המנחה דצריך להזות בפנים כדתנן לקמן פרק שתי הלחם אי מיפסלי כשעשה בחוץ כמו הלישה והאפיה כ"ז יתבאר לקמן במכילתין ברצות ה' וכן מה שדקדקו הכ"מ והבה"ז ז"ל על דברי הרמב"ם ז"ל שנראה מדבריו דהבלילה לא הי' בכ"ש והכא אמרינן כיון דעשייתו בכלי כו' כ"ז יתבאר בעז"ה בהלכות לפנינו הקבועות בסדר מעשה המנחה ומהא דמייתי הש"ס פלוגתא זו הכא בשמעתין יש לומר דשייכא הכא משום דהכלי אינו מקדש קודם בלילה כיון דלא נגמרה עדיין המנחה כמצותה. וכ"ז יבואר אי"ה בשיטת הרמב"ם:

שם תוס' בד"ה ומדכהונה לא בעיא כו' וא"ת הרי שחיטה כו'. בפשיטות הוי מצי לתרוצי דשחיטה בחוץ אפסול ביוצא וכדאי' בזבחים ובקדשים קלים ג"כ איכא יותרת ושתי הכליות ודוק:

שם תוס' בד"ה עד שלא יצק כו'. ומסקי דנתינה פסולה לא קבעא ולהכי ימלאנו אפילו הקפום ונתן שמן. ויש לדקדק מ"ש מהא דקי"ל לעיל אם קימצה בפסול פסולה וכת"ק דבן בתירא ואמאי מיפסיל כו' המנחה ימלאנה ויחזור ויקמוץ הכשר וכי היכא דנתינת שמן בפסול לא קבעא ה"נ קמיצה בפסול לח תקבע וימלאנה וע"כ צריך לחלק דוקא בכה"ג שנתן השמן קודם הדם דהוי מחוסר זמן הוא דלא הוי נתינה ואינה קובעת אבל פסול בעלמא שפיר קובע בין בלוג בין במנחות ודוק:

שם רש"י בד"ה כמדת ר"א דאמר כו' בשר אע"פ שאין דם ואין זה מובן דלא אשכחן מ"ד הכי ובלא דם לאו קרבן הוא כלל ועיין בפ' כיצד צולין שם ונראה דשגירת לישנא הוא:

שם גמרא מאן דפסל היינו ר"ל כר' יהושע יש לדקדק דלשון המשנה כמדת ר"א וכמדת ר"י משמע דלא פליגי בהדיא ר"א ור"י במנחות אלא דלמדו מנחות ממדת ר"א בזבחים וכמ"ש רש"י ז"ל והרי לר"ל אין מנחות דומות לזבחים ובחסר מקצת נפסל וא"כ אין זה כמדת ר"י בזבחים וגם היכי תנן דכמדת ר"א בזבחים כשירה נמי במנחות הא י"ל דבמנחות מודה ר"א וכדיליף מקרא דמן המנחה וצ"ל דלר"א דס"ל בזבחים דם אע"פ שאין בשר וא"צ שירים כלל פשיטא דה"ה במנחות מקטיר הקומץ אפילו אבדו שירים אבל לר' יהושע דאמר דבזבחים בעינן שיור מקצת חלב או בשר היינו דוקא בזבחים דליכא שיעורא בזבח סגי אפילו נשתייר מקצת אבל מנחות דנאמר בה שיעור עשרון למנחה בעינן שישתייר כל שיעורו אבל עיקר פלוגתייהו אי בעינן שאר אי לא עיקר קראי בזבחים כתיב והיינו דתנן כמדת ר"א וכמדת ר"י ועי' תוס' בד"ה מאן דפסיל ולמש"כ א"ש אפילו לר"ל וכן צ"ל לר"י גופא דהא דמנחה זלוק מזבחים דאין השירים נאכלים אם חסרו לאחר קמיצה משא"כ בזבחים והיינו משום דמנחה יש לה שיעור וכן שנחסר משיעורא אין הקטרת הקומץ מתירה באכילה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף