קרן אורה/נזיר/כז/ב

גרסה מ־00:46, 5 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png כז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
שיטה מקובצת
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ז ע"ב

גמ' היתה לו בהמה מפורשת. עיין בש"מ שכתב דה"ג מופרשת היינו מופרשת לקרבן אבל לא פירש לאיזה קרבן אלא סתומים ואפ"ה החטאת תמות כרשב"ג דחשיב כמפורשין ולזה דייק שפיר מאי לאו אפי' בע"מ הוי כמפורשת וכתבו התוס' ז"ל בד"ה היתה לו כו' דבע"מ הוי כמפורשת בתערובות וימותו כולן וכן הוא לפי שיטתן לעיל וא"כ קשה דהיכי בעי לאוקמי בבהמה בע"מ דא"כ עולה אמאי תקרב עולה וי"ל לדבריהם דברייתא ודאי מיירי בתמימה אלא דדייקינן מינה דה"ה בע"מ הוי ג"כ כמפורשת בתערובות מדלא מחלק הכא אלא בין מעות לבהמה אבל בש"מ כתב דמש"ה לא הוי כמפורשין בתערובות משום דמוכחא מלתא דדמי כבשה הוא לחטאת ודמי איל לשלמים ולפ"ז לא הוי פריך מינה לר"נ לעיל דאמר בע"מ כסתומה דמיא דלמא מיירי התם בפרים בע"מ דהוו שפיר כסתומים והכא דמשמע דבע"מ הוא כמפורשת היינו כבש וכבשה ואיל' אבל כבר כתבתי לעיל דהעיקר הוא דליכא כלל מפורש בתערובות. ומש"כ בד"ה לא תמימה כו' אבל בעלת מום כסתומים דמיא במעורבים אינו מובן ונראה דתיבת במעורבים ט"ס הוא ודו"ק:

תוס' בד"ה ואינו יוצא בקרבן אביו. צ"ע דהא חטאת שמתו בעלי' למיתה אזלא כו' ובש"מ תי' דה"א היכא דאיכא בן דחייב חטאת לא תמות אלא יתכפר בה הבן ונראה דהיינו אם אכל הבן החלב בחיי אביו וכבר נתחייב חטאת בחיי אביו אבל אם אכל חלב לאחר מיתת אביו פשיטא דלמיתה אזלא ושוב אינה חוזרת להכשירה להתכפר בה הבן על אכילת חלב שאכל אחר מיתת האב וקצת ראי' מכאן לגרסת רש"י ז"ל דבנזירות ג"כ מגלח על נזירות אביו בכה"ג היכא דהיה נזיר בחיי האב ושפיר בעי למילף דמביא קרבן ממעות אביו כי היכי דמגלח על מעות אביו דלגרסת התוס' ז"ל דהא דמגלח על נזירות אביו היינו אם נזר אחר מיתת האב א"כ היכי יליף מינה שיביא קרבן ממעות שהפריש אביו ובכה"ג שחטא הבן אחר מיתת האב פשיטא דלא מצי מייתי מינה קרבן דכבר חל עלייהו שם איסור לילך לים המלח וכמעט ראיה מכרחת היא לגרסת רש"י ז"ל:

ועוד נראה דהא דאיצטריך לן קרא דאינו יוצא בבהמה או מעות שהפריש לעצמו מן הקלה על הקלה היינו נמי היכא דב' החטאים היו קודם הפרשה אבל חטא דלאחר הפרשה בלא"ה לא מיכפר כדאיתא בזבחים דף ו' מידי דהוי אחטאת דלא מכפר לאחר הפרשה. אבל אין זה מוכרח דהתם קאמרינן דלא מכפר גם לאחר הפרשה היינו לכפר על שני החטאים דקודם הפרשה ודלאחר הפרשה והכא איירינן ברוצה לשנות מחטא זה על חטא אחר י"ל דאפי' על חטא שלאחר הפרשה יכול לשנות אי לאו קרא ודו"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף