קרן אורה/נזיר/י/א

גרסה מ־23:46, 4 בפברואר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

קרן אורה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
שיטה מקובצת
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י' ע"א

גמ' אמר רמב"ח כגון שהיתה פרה כו'. ופי' התוס' בד"ה פרה זו ג' פירושים בד' רמב"ח לפי' קמא הא דהריני נזירה אם עומדת אני קאי על האדם דהוא נדר כן ולישנא דמתניתין משמע דאפרה קאי ומש"ה פי' לחד פירושא דקאי אפרה והאדם חזר ואמר הריני נזיר מבשרה וזה לא תנן במתניתין והקשו ע"ז דא"כ אמרה פרה למה לי ע"כ פי' עוד דבאמירת הפרה לחוד מה שהוא מספר דבריה הוי קבלת נזירות עליו דלענין מאי קאמר הכי אלא לקבל עליו נזירות וגם ע"ז הקשו דא"כ מאי פריך והאמרוה ב"ש חדא זימנא הא איצטריך לאשמעינן דאע"ג דלא אמר בפירוש הריני נזיר אלא מספר דבריו הוי כאלו אמר בפי' וגם עיקר סברא זו צ"ע הא הוי דברים שבלב כיון דהוא לא אמר שום לשון נזירות אבל בירושלמי משמע שיטה זו ויליף ממתני' אם אמר על עובד כוכבים שאמר הריני נזיר דזה הישראל הוי נזיר משום שהוציא נזירות מפיו וא"ש בזה הא דפריך והא אמרו ב"ש חדא זימנא דלא שמעינן הך רבותא דאע"ג דלא הוציא נזירות מפיו לא הוי צריך לאוקמי בהריני נזיר מבשרה וב"ש לשיטתן וב"ה לשיטתן אפי' בסתם נזירות ג"כ א"ש ובהא פליגי אי הוי כמוציא נזירות מפיו אלא ע"כ לכ"ע הוי כמוציא נזירות מפיו ועיקר פלוגתייהו בנזיר מבשרה ולטעמייהו ותרתי למה לי:

תוס' בד"ה תרתי תלת כו'. וא"ת וליפלוג בבשרא וחמרא כו'. לפי שיטה הנ"ל דלא הוציא מפיו נזירות עדיפא טפי למימר דאגב אורחיה אתי לאשמעינן דהוי כאלו הוציא נזירות מפיו:

רש"י בד"ה דמיחלפי בענבים כו'. ואית להו לב"ש כינוי נזירות כנזירות כדתני בברייתא היינו כינוי כינויים והכי איתא בירושלמי דמהאי טעמא הוא כמו שכתבו התוס' ז"ל בריש פרקין אבל תלמודין לא ס"ל להאי טעמא אלא בהקדש טעות הוא דמוקי פלוגתייהו וי"ל דע"כ לא מוקמינן פלוגתייהו בהקדש טעות כדלעיל אלא לבתר דתני כל הני בבי ומהא דדלת ע"כ שמעינן דבאין אדם מוציא דבריו לבטלה פליגי כאוקימתא דלעיל אבל אי לא תני אלא בבא דגרוגרות ה"א דטעמייהו דב"ש משום דמיחלפי בענבים והוי כינוי כינויים ולאו משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה דלהאי טעמא אפילו אי לא מיחלף ליה ג"כ הוי נזיר מדבריו הראשונים הריני נזיר וכן לפי מה שכתבו התוס' ז"ל דהוי תלינן בטעותא שהיה בדעתו לומר ענבים ואמר גרוגרות ג"כ לא שייך לטעמא דריש פרקין ואי לא תני אלא הא דגרוגרות לחוד לא הוי מוקמינן בטעמא דלעיל אלא משום דאמרינן דטעה והוציא מפיו גרוגרות אבל נתכוין לענבים. אלא דקשה קצת לפ"ז אמאי הוי לב"ש נזיר ודאי אמאי אין שואלין אותו ושמא לגרוגרות נתכוין ולאו נזיר הוא ובשלמא לאוקימתא דריש פרקין ליכא למימר נישייליה דלמא מתחלתו נתכוין לגרוגרות כיון דאין אדם מוציא דבריו לבטלה אינו נאמן לומר דלגרוגרות נתכוין כמו בערך כלי זה עלי דא דאינו נאמן לומר דלערך נתכוין והתוס' ז"ל בערכין שם דף ח' כתבו דאפילו לא ידע דאין ערך לכלי ונתכוין לערכין אפ"ה נותן דמיה נראה דדוקא בערכין ודמים דחד מלתא הוא אבל בנזירות כה"ג דלא ידע דאין נזירות בגרוגרות ונתכוין לגרוגרות י"ל דלא הוי נזיר כלל אלא דסתמא אמרינן דלנזירות איכוין ומיהדר הוא דהדר ביה ועיין מה שכתבתי בזה בערכין שם:

שם גמ' אלא אמר רבא כגון שהיתה כו' ואמר הרי עלי קרבן כו'. ופי' רש"י ותוס' ז"ל דסמיך אדלקמן אם לא עמדה ועמדה מאליה ובפלוגתא דלקמן והרי עלי קרבן היינו קרבן נזירות אע"ג דאינה ראויה לקרבן נזירות היו רגילים להביא נדרים ונדבות וצ"ע באומר הריני בקרבן נזירות אמאי הוי נזיר כלל דלמא להביא על נזיר אחר קאמר כמו בקרבנות נזיר עלי דאינו חייב אלא בקרבנות כדאמרינן לקמן וצ"ל דכהאי לישנא דהריני מביאה כו' משמע יותר דלעצמו קאמר ונזירות קבל עליו ועיין מש"כ לעיל בשמעתא דהרי עלי ציפורים ומ"מ קשה היכי שייכא פרה לקרבנות נזיר ומש"כ דרגילים היו בנדרים ונדבות הוא דחוק ועוד דאמאי לא נימא דלדמי קרבנות נזיר קאמר ובדלת נמי נימא הכי ובש"מ ז"ל אית דמפרשי דלהאי אוקימתא פליגי בהאי לישנא גופא אם אמר הרי עלי קרבן נזירות ולהאי שיטתא דהוא מספר אמירת הפרה ניחא דס"ל לב"ה דבכה"ג לא הוי לשון נזירות אבל להך שיטתא דהוא עצמו אמר כן קשה ליה להש"מ מ"ט דב"ה דלא הוי נזיר אם אמר הרי עלי קרבנות נזירות ולדידי קשיא איפכא מ"ט דב"ש דלמא לפטור נזיר אחר קאמר וכנ"ל ולכולהו פירושי תיקשי מד' ר"י בסיפא אף כשאמרו ב"ש לא אמרו אלא באומר הרי עלי קרבן והא ת"ק נמי בהכי מיירי וצ"ל דלא חש הש"ס להאריך ובלא"ה פריך שפיר אלא דס"ד דהש"ס לאוקמי פלוגתייהו במלתא אחריתי ולא בנזיר מבשרה כי היכי דלא ליקשי קושית הש"ס לקמן לב"ה הא בלא"ה לא הוי נזיר וצ"ל לדבריהם דב"ש קאמרי ומש"ה בעי לאוקמי באומר הרי עלי קרבן ולא סלקא הך אוקימתא ותו בעי לאוקמי באומר הריני נזיר מיין כו' וג"כ איפכא והוכרח לאוקמי בהריני נזיר מבשרה וב"ה לדבריהם דב"ש קאמרי כמסקנא דשמעתין:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף