שדי חמד/כללים/א/נ
|
< הקודם · הבא > |
נ אמתלא כ' הגאון חתם סופר (חיו"ד סי' ט' ד"ה ומבואר וכו') דלא מהני אלא קודם שעשה האיסור אבל אם עשה האיסור ואח"כ נותן אמתלא ע"ד הראשונים ואומר שלא עשה איסור לא מהני אמתלא והיה נ"ל דרבני ויניצייא בשו"ת מוהרימ"ט ח"א סי' קמ"ח ומוהרימ"ט בסי' קמ"ט וכן הרב חוט השני סי' ט"ז לא ס"ל הכי מדלא כ' בנדונם דכיון דאחר שעשה האיסור שקידש גרושה הוא אומר שאינו כהן ונותן אמתלא עמ"ש בתחלה שהוא כהן ל"מ והוצרכו לטעמים אחרים לבטל האמתלא כיעי"ש שו"ר דאין הדבר פשוט דאיכא אפי' איסור דרבנן בכהן שקידש גרושה ולא בעל והוא מחלוקת דהרב מנחת כהן ס"ל דליכא אפי' איסור דרבנן והרב ב"מ ס"ל דאיכא איסור דר' הובא בפ"ת אה"ע סי' ו' סק"א ד"ה ועיין בתשו' וכו' עי"ש ד"ק ודע דכל מקום שאמרו דמהני אמתלא היינו דוקא כשהאמתלא נראית לב"ד שהיא טענה יפה שיש ממש בדבריו אבל כשהאמתלא רחוקה מן השכל אסור לקבלה והרמב"ם בסוף פ"ט מהלכות אישות בההיא דהאומרת מקודשת אני וחזרה ואמרה פנויה דאם נתנה אמתלא נאמנת כתב בזה"ל אם נתנה אמתלא לדבריה וכו' וראינו בדבריה ממש וכו' ואם לא נתנה אמתלא או שנתנה ואין בה ממש וכו' עי"ש דמתבאר דאם אינה אמתלא טובה הרי הוא כלא נתנה אמתלא ובאס"ז לכתובות על ד' כ"ב כתב בשם הרא"ה דהא דנאמנת הוא בדברים הנכרים לנו אמת אעפ"י שאינם ידועים לנו ועוד כתב שם בשם רבינו יונה דפירוש אמתלא טענה שנראית אמת וכ"כ הריב"ש בסי' קצ"ג ה"ד הרב אהל יעקב במערכת השי"ן אות ב' דאמתלא היינו שהיא אמתלא ראויה שדרך אשה צנועה לומר כך להציל עצמה וכו' וגם אנחנו יודעי' באמתלא ההיא דלשון אמתלא משמע טענה הנכרת שהיא כדאי לסמוך עליה וכו' וכתב הרב כנה"ג באה"ע סי' מ"ז הגה ט"ו אות ס' בשם רש"ל דשום אדם לא יוכל לסמוך על אמתלא דידיה עד שישאל לחכם שבעירו שאמתלא ראויה היא ואם אמרה אמתלא שהוא רחוק מן הדעת אסור לקבלה וכ"כ הרב צמח צדק (הראשון) בסי' ק"ד הא לאו מילתא היא דודאי לא כל האמתלאות שוות דאעפ"י שאמרו אמתלא מהני מ"מ איכא אמתלא דלא מהני וכמ"ש הרמב"ם סוף פ"ט מהלכות אישות וכו' הרי נקט בהדיא אם נתנה אמתלא שאין בה ממש לא מהני וכו' עי"ש (בד"ה הרי) והרב מוהר"ם בנעט בשו"ת הר המור סי' כ"ט שפלפל בתשו' הצ"ץ הנ"ל מודה לו במ"ש דהאמתלא צריך שתהיה טובה וברורה כיעי"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |