יד אלעזר/ה
|
< הקודם · הבא > |
[קו' על הב"ש אהע"ז סי' כ"ח ס"ק ט"ז מסוגיא דצנועים ב"ק ס"ט ע"א. ותי' ויישוב שיטת הרמב"ם פ"ט מהל' נטע רבעי. ע"פ הירושלמי פ"ה ממס' מעשר שני]
שיל"ת יום א' י"ד שבט תקצ"ג לפ"ק פה וויען הבירה.
אשיב שלום וברכה, אלף פעמים ככה, לטוב רואי בהלכה, ה"ה כבוד ידידי הרב המופלג החריף ובקי, משנתו זך ונקי חכם השלם אוצר בלום, בקי בהלכות ודינים בעומק העיונים, כש"ת מהו' יואל דייטש נ"י ולכל המסתופפים בצילו שלום וכל טוב סלה.
יקרתו מיום ר"ח שבט העבר לנכון הגיעני בזמנו ומרוב טרדותי העמוסות עלי אשר כמעט לא נתנוני לבלוע רוקי. לא הי' מהאפשר לעיין אז בדברי תורתו וגם עתה היכול אוכל ליקח לי פנאי לעמוד על כל בתרי אמריו היקרים. אך למען הראותו כי ערבים אלי דבריו אמרתי להשיבו בקצרה. הנה מ"ש מעלתו להקשות ע"ד הב"ש באה"ע (סי' כ"ח ס"ק ט"ז) שכתב דהא דא"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם א"י להקדיש היינו דוקא כ"א אינו יכול להקדיש אבל בריצוי שניהם נעשה הקדש והקשה מעלתו מש"ס בבא קמא (ס"ט ע"א) במה שמקשה הש"ס על הא דכל הנלקט מהך דר' יוחנן דאינו יכול לחלל מה שכבר נלקט. ולפי דברי הבית שמואל דמודה ר"י כשנתרצו שניהם הא גם שם מסתמא לא ניחא ליה לאינש דליעבד איסורא וה"ל כשניהם רוצים עכת"ד קושייתו.
ולדידי לק"מ דהמעיין בבית שמואל שם יראה דכיון בזה לומר דהיכא דהגזלן מרוצה הוא שיקדש הנגזל מהני והיינו משום דנעשה הגזילה פקדון בידו. ובפקדון מהני הקדש של המפקיד וזה שייך דוקא היכא דאומר הגזלן בפירוש כן להנגזל. וכההיא דמייתי שם באשה שחטפה מהבעל והוא אומר לה הרי את מקודשת לי והיא אמרה הן. וגילתה היא דעתה בפירוש לשנות הגזילה שבידה ולעשותה פקדון אצלה משא"כ בהך דצנועין מה המעשה אשר יעשון האנשים הגזלנים שנאמר שיעשה פקדון אצלם והדברים ברורים למעיין דהב"ש סמך בדבריו הנ"ל למ"ש מקודם בפירוש בקדושי אשה ובכה"ג דוקא אמר כן ואין לך בו אלא חידושו:
והנה פר"מ האריך ליישב בזה שיטת הרמב"ם פ"ט מהל' נטע רבעי שכתב מי שהי' לו נטע רבעי בשנת השמיטה וכו' צריך לציינו והצנועים מניחים את המעות וכו' ואומרים כל הנלקט וכו' ודבריו ערבים לאוזן שומעת אף אם לדין יש לי להשיב על דבריו. אמנם אין הזמן מסכים עמדי להתווכח ולהשתעשע עמו ואמרתי לכתוב לו מה שנלע"ד בישוב דברי הרמב"ם אלו. לפ"מ דאי' בירושלמי פ"ה ממעשר שני (ה"א) וז"ל א"ר יוחנן אתיא דרשב"ג כמ"ד לעיתותי ערב דתני ר' דוסא אומר כל מה שילקטו עניים בין העומרים הפקר הרי הוא הפקר ר' יהודא אומר לעיתותי ערב וחכ"א אין הפקר אונסין הפקר שאין אנו אחראין לרמאין ברם כמ"ד בשחרית לא אתיא ויש אדם מפקיר במחובר לקרקע א"ר ירמי אפי' כמ"ד בשחרית אתי' הוא ולאו רשב"ג הוא ועוד הוא א"ל משיכתו של מעשר שני הוא פדיונו עכ"ל יע"ש. וא"כ לפ"ז דברי הרמב"ם נכונים וברורים דהא נראה בעליל מדברי הרמב"ם שכתב והצנועין מניחים את המעות בשנת השמטה. דמפרש כהירושלמי דצנועין ארשב"ג קאי וא"כ לרשב"ג לשיטתי' דס"ל משיכתו של מעשר שני, וה"ה לכרם רבעי דילפי' ממעשר שני הוא פדיונו, שפיר חל החילול כשנלקט מהאילן ולקח דלקיחה גופא גומרת ועושה החילול. ובאותו שעה עדיין ברשות הבעלים ויכולים לחללו. והא דמקשה בש"ס דילן מהך דר' יוחנן דגזל ולא נתייאשו הבעלים וכו' היינו דוקא לר' יוחנן לשיטתיה דלית ליה סברא זו אלא ס"ל כר' יוסי שם בירושלמי דרשב"ג סבר דכסף קונה ג"כ ע"ש היטב. אך שיטת הרמב"ם כר' ירמי' שם ולק"מ עליו. והארכתי עוד הרבה בזה. אך כבר מלתי אמורה שאני טרוד הרבה ואין לי פנאי להאריך. וד' שנותיו יאריך. ויזכהו ללמוד וללמד תורתו מתוך הרחבה כאו"נ וכו':