מה שהקשה על הב"ח אף שמהלשון יש להקשות, מ"מ גוף הדבר אינו סותר. שבאו"ח סימן ש"כ ס"ב (ב"ח/אורח חיים/שכ#ב) מבואר שדיבר על רב שהוא קודם אביי ורבא, ששם רב נחמן הוא הרב, והוא רבו דרבא. ובזה גם ביורה דעה (רי"ז סעיף ל"א) מודה דהלכה כרב נגד תלמיד.
מה שהקשה על הב"ח אף שמהלשון יש להקשות, מ"מ גוף הדבר אינו סותר. שבאו"ח סימן ש"כ ס"ב (ב"ח/אורח חיים/שכ#ב) מבואר שדיבר על רב שהוא קודם אביי ורבא, ששם רב נחמן הוא הרב, והוא רבו דרבא. ובזה גם ביורה דעה (רי"ז סעיף ל"א) מודה דהלכה כרב נגד תלמיד.