שו"ת מהרי"ט/א/ל

גרסה מ־01:04, 21 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שו"ת מהרי"טTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה לאה בהיות' נשוא' שרפ' לבע' את גדישו והזיקתו ואחר זמן בעל' גרש' ופרע לה כתובת' משל' ואח' זמן רב רוצ' בעל' לתובע מאשתו ההזק שעשת' לו יורינו מה דינו.

תשובה מה שהזיקה בהיות' תחתיו כל מה שלא היה במזיד אפי' הוא בפשיע' פטור'. (לשון הרמב"ם והרב המ"מ והראב' ז"ל) וזה פשוט כמו שכ' הרב ז"ל פכ"ה מ"ה אישות וז"ל האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכתה בתוך ביתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בבית לעולם והראב"ד ז"ל כתב לא מן השם הוא זה אלא מפני שהוא שמירה בבעלי' שהוא שכור לה בכל שעה ואי קשיא לך מאחר שיש בידו להשתמט ולעשות צרכיו ואינו כפוף לה בכל שעה כמו שהאש' הוא שכורה עם הבעל בכל שעה לא מקרי שאול לה ואולי שלזה נוטי' דברי הרב המ"מ וכההיא דאמרינן פרק השואל דא"ל רבא לרבנן אתון שאלתון לי דאילו אנא מצינא אשתמוטי לכו ממסכתא למסכת' אתון לא מציתו לאשתמוטי ה"נ כל שהוא יכול להשתמט מאחר שעש' צרכיה לא מקרי שאול הא לא קשיא דהתם בעי לאוכוחי להו רבא לרבנן כי מה שהיה לומד עמם לא היה לצרכם אלא לצרכו והם טפלים לו דהא איהו מצי לאשתמוטי מינייהו למס' אחריתי והם לא היו יכולים לאשתמיטו הילכך בהך מילתא לא מיקרי שאול להם אלא אדרבא הם שאולים לו אבל במידי דודאי הוא עושה לצרכה שכן כותב לה אנא אפלח ואזון וכו' אע"פ שיכול להשתמט שאל' בבעלים מקרי וזה פשוט. (קושיא לדברי המ"מ והראב"ד ז"ל) ואכתי ק' שהרי אינו שאול לו בכל שעה ועוד לדבריו למה הוצרך הירושלמי לומר שהיא פטורה מטעם שלום הבית ת"ל משום שמירה בבעלים ומן הדין תהא פטור' כ"ש שאמרו שם מסתמא מעבדינא כשומר' שכר ואח"כ אמרינן אפילו כשומרת חנם אינה שאם את' אומר כן אין שלום בבית אלמא מן הדין היתה חייבת שא"א לומר שלא ראה הירושלמי שמאחר שהרב ז"ל כתב כן בפשיטות ואין זה מן הדין אלא תקנה ודאי שלא היה אומר כן מסברת עצמו והיה לו לכתוב לא מצאתי דין זה כמו שכתב במקומו' אחרי'. (ישוב לדברי הראב"ד ז"ל) ונראה לקיים דברי הראב"ד ז"ל שכיון שבשע' שנכנסה היא בחיוב שמירה בבית שהוא בשע' נשואין באות' שעה שכור הי' אצל' שעדין הוא צריך לעשות צרכיה אפילו אם אחר שעשה צרכי' כלתה שכירותו מ"מ אחר שעה ראשונה אזלי' כדתניא אם בעליו עמו לא ישלם כיון שיצא מרשות משאיל שעה אחת בבעלים ומתה פטור ואפילו אם נאמר שכלים אלו לא היו שם באות' שעה מ"מ חיוב שמירתן לא נתחייבה בעת הבאתה אלא מעת שנשאת לו נתחייבה ובאות' שעה שאול היה אצל' זהו מה שנראה לעניו' דעתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף