ערך/בעל חוב קונה משכון
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בעל חוב קונה משכון
האם חייב באונסיןעריכה
ד' רש"י (פסחים לא: וב"מ סב.) דחייב באונסין, ותוס' בב"מ סב (בע"ב) ושא"ר ס"ל דהוי כש"ש. וע"ע תוס' ב"ק מט: דאינו אלא שעבוד.
מהות הקניןעריכה
דעת המחנה אפרים (הל' זכייה מהפקר סי' ט) בדעת רש"י דהוי קנין לזמן. (ולד' מהר"ם שהובא שם נראה דהוי קנין גמור, ויש לדחות,) ובקונטרסי שעורים (קידושין יב ה) כ' ג' ביאורים:
א. קנין לדמיו.[1] [וכ"כ בקוב"ש פסחים אות יח.]
ב. קנין למפרע הוא גובה. (בשם רמב"ן בקידושין ח וכ"כ ריטב"א שם. אמנם מבואר ברמב"ן, ולכאו' כ"נ בריטב"א, דיש גם קנין מלבד הא דקונה למפרע, וע"ע נתה"מ (עב ה) דמבואר דיש ב' דינים וע' קה"י קידושין יח).
ג. קנין לגוביינא. (בשם הגרש"ש). [וע' ב"ק (מט:) מחלוקת מאירי ויש"ש (סי' כ) אם יש בעלות על גוף המשכון - במשכון של גר שמת ובא אחר וחטף. ויש לדחות, ואכמ"ל].
- ↑ נראה לבאר דיש לו זכות לעשות בחפץ כל מה שנצרך לו כדי לקבל את ערכו. (כולל לעכבו אצלו). אמנם ע' קובץ שמועות שבועות אות י.