מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כיסוי הראש

כיסוי הראש באיש

מתי חייבים בכיסוי

כיסוי הראש במהלך פחות מד' אמות

עיין שולחן ערוך (אורח חיים סימן ב סעיף ו) ומשנה ברורה (סק"י-סקי"ב).

אמירת דברים שבקדושה

באמירת אזכרות ובבית הכנסת ישנו חיוב לכסות את הראש (שו"ע סימן צא ס"ג). ובט"ז (סימן עד) מבואר דגם בשאר דברים שבקדושה כן.

כיסוי ראשו בידו

בשו"ע (סימן צא ס"ד), כתב דלא מהני שיכסה ראשו בידו, וכן איתא ברמ"א (סימן עד ס"ב). ודלא כמהרש"ל.

ובט"ז (שם) מחלק שלענין דברים שבקדושה לא מהני, אך לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש באקראי קצת סגי בכיסוי היד.

גודל הכיסוי

כסוי הראש. שיעורו. עי' אגרות משה (או"ח ח"א סי' א') והמצוין שם.

גדר החיוב

במסכת שבת (קנו:) מבואר שכיסוי הראש הוא סגולה ליראת שמים.

ובביאור הגר"א (או"ח סי' ח') מבואר דאיסור גילוי הראש הוי רק מצד חסידות. ועי' שו"ת שלמת חיים (או"ח סי' ז') שר"ל דיש חיוב גם מצד דברים המותרים ואחרים נהגו איסור, אך איסור זה הוא דוקא בפני אותם אחרים. ובט"ז (שם סק"ג) מבואר עוד טעם מצד ובחוקותיהם וכו'[1].

כיסוי הראש באשה

מקור החיוב

דכתיב (במדבר ה יח) "ופרע את ראש האשה", אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש. (כתובות עב.)

דת יהודית

חז"ל הוסיפו איסור ליציאת בקלתה משום דת יהודית (כתובות עב.)

בתולות

השו"ע (או"ח סימן עה ס"ב) כתב בתולות שדרכן לילך פרועות הראש. אמנם במק"א (אבן העזר סימן כא ס"א) כתב לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחד פניויות אחד א"א. וכ"כ הרמב"ם (איסורי ביאה פכ"א).

והמגן אברהם (או"ח סימן עה סק"ג) עמד על סתירת דברי השו"ע, ולכן פירש שהאיסור לילך פרועת ראש בשוק לבתולה היינו כשוסתרת קליעת שערן והולכת בשוק שזה אסור אפילו בפנויה. אך כתב שע"כ שאין איסור זה מדאורייתא שאם אף זה נכלל בפסוק הנזכר וקאי אף בבתולות אם כן יאסרו לילך בגילוי ראש אפילו כשאין שערם פרוע, אלא ע"כ אין זה אלא מידת צניעות לבתולות שלא לילך כן.

ובחלקת מחוקק (אבן העזר שם) ובבית שמואל (שם) כתבו דפנויות היינו אלמנה. וכ"כ הפרישה והב"ח. ואמנם כן הציע גם המגן אברהם (או"ח שם) אך כתב שדוחק לומר דפנויות היינו אלמנה, כי אם כן היה לו לפרש.

ובדגול מרבבה הביא מקור לדברי החלקת מחוקק והבית שמואל, מדברי הירושלמי כתובות (פ"ב ה"א).

גדר בתולות

ודין זה שאינה צריכה לכסות ראשה הוא דוקא בתולה, אבל מי שנבעלה, (אפי' אנוסה), חייבת בכיסוי הראש, אמנם במשנה ברורה (סי' עה) הביא בשם פנים מאירות, דאם אינה מכסה ראשה אין לנו לכופה. ובתולה מן הנשואין כנשואה לעניין כיסוי הראש. והמקור שבתולה מן הנישואין חייבת בכיסוי ראש, התבאר בספרי (נשא יא) ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, "ותקח תמר אפר על ראשה" (שמואל ב' יג יט) ותמר היתה פנויה מן הנישואין.

גדר האיסור



שולי הגליון


  1. ועיי"ש בשלמת חיים שכתב להקשות להגר"א למה לא הזכיר גם הטעם הנ"ל.
מעבר לתחילת הדף