מהרש"א - חידושי אגדות/מגילה/טז/א

מהרש"א - חידושי אגדות מגילה טז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמשי מוחק וגבריאל כו'. בתרגום מפורש ששמשי ספרא בן המן היה:

ומה כתב שלמטה כו'. ר"ל מה כתב שלמטה בא גבריאל מלמעלה למטה וכותב שלא יהיה נמחק כתב שלמעלה וגבריאל שם לא כ"ש:

לא נעשה עמו דבר לא מפני שאוהבין כו'. לפי שהמלך א"ל מה נעשה יקר וגדולה למרדכי וגו' הו"ל למימר למלך נמי בהאי לישנא לא נעשה עמו יקר וגדולה או דלא הל"ל רק לא נעשה אבל גם הם לא היו אוהבים את מרדכי ולא היו רוצים לעשות לו גדולה ויקר אלא דבר שאינו תלוי בגדולה ומפני שנאתם את המן רוצים היו מיהת לעשות לו דבר מה:

אשר הכין לו כו'. דלא איצטריך למכתב לו אלא שהכתוב מבשרו לו לעצמו הכין ולא למרדכי:

א"ל סגי ליה בחד דסקרתא כו' א"ל הא נמי הב ליה שנאמר אל תפל וגו'. דהאי קרא יתירא הוא דכבר כתיב לעיל מהר קח וגו'. כאשר דברת ועשה כן למרדכי וגו' וע"כ דרשו שהמן אמר למלך שאין מרדכי ראוי לגדולה זו להלבישו בלבוש מלכות ולהרכיבו על סוס המלך וסגי ליה ליתן כפר א' או מכס א' וע"ז השיב לו אל תפל דבר מכל אשר דברת בין מה שאמרת בראשונה ובין מה שאמרת באחרונה:

אזל כו' הלכות קמיצה לרבנן כו'. כל האי עובדא לא ידענא לו רמז בקרא ובקבלה היה בידם כל זה ופרש"י הלכות קמיצה דריש מענינו של יום כו' יום תנופת עומר עכ"ל וכ"ה במדרש ילקוט במאי עסקיתו א"ל במצות עומר כו' א"ל דשעורין כו' ע"ש אבל ממה שאמר בסמוך שא"ל מאן דמנדב מנחה מייתי מלא קומציה דסולתא כו' לאו אעומר נתכוונו שהרי לא בא בנדבה גם לא היה העומר סולת שהרי מן שעורים בא ויש לפרש שהפליגו לו בענין דיחיד המנדב מנחה שהוא קרבנו של דלי דלות אעפ"כ בזמן שבית המקדש קיים מתכפר בקומץ ממנו שנקרב וכמ"ש במנחה כתיב ונפש כי תקריב וגו' כאילו הקריב נפש וק"ל ולהכי עסקינן ביה גם עכשיו בביטול בהמ"ק כדאמרינן בפ' ג' פרקים בזמן שאין בהמ"ק מה תהא עליהן א"ל בזמן שקוראין לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום וע"ז אמר מלי קמצא קמחא דידכו שאתם עוסקים בה עתה דחי י' אלפי ככרי כספא דידי וע"ז א"ל רשע אתה שאמרת כספא דידי והלא אינו דידך דעבד שקנה כו' ועד"ז יש לכוין הא דכתיב טוב מלא כף נחת מבית מלא זבחי ריב דהיינו טוב מלא כף וקומץ של המנחה שבאה בנחת מבית מלא של המן בכסף וזהב וזבחי ריב מסעודות שעשתה לו אסתר להפילו:

אסרתינהו לכולהו בי בני כו'. לפי פרש"י היינו העוסקים ומשמשים במרחצאות מיהו לקמן בסמוך קרי ליה בלן וכן בכמה מקומות אבל בי בני מרחצאות גופייהו משמע וכן אומני דקאמר הכא היינו ספר ובכמה מקומות אומני היינו מקיזי דם ואפשר דבכלל אומני נמי ספר ובי בני נמי דקאמר דממילא אסרה נמי המרחצאות שלא יהיה שם המשמש להדליק אש בתנור ולהחם חמין:

א"ל לא כתיב לכו בנפול אויביך אל תשמח כו'. ובמדרש ילקוט שאז אמר מרדכי ארוממך ה' כי דליתני היינו לסלוק ולעלות עליו ולא שמחת אויבי לי שהוא יעשה לי כן כמ"ש ויאמר המן בלבו למי וגו' יותר ממני וכמ"ש בסמוך שסברה ברתיה האי דרכיב אבוה והאי דמסגי קמיה מרדכי:

דכחישי חילאי מתעניתא גחין וסליק כו' ואתה על במותימו וגו'. ורישא דקרא ויכחשו אויביך לך יתפרש כן דהיינו שיכחיש חילך מגזירת אויביך על ידי תענית ואתה על במותימו תדרוך:

וישב מרדכי וגו' ששב לשקו כו'. דלא איצטריך לן למימר להיכן שב אי לאו לאשמועינן ששב לשקו כו' שהיה לפני שער המלך ואע"ג דאל שער המלך משמע לעיל בתוך שער המלך כדכתיב ויבא עד שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק הכא מוכח דאל שער המלך עד שער המלך משמע:

כל האומר דבר חכמה כו'. היינו שא"ל דבר חכמה שבתורה כדמסיק אם מזרע וגו' אם משאר שבטים כו' ואי משבט יהודה ובנימין כו' ופרש"י אם מזרע וגו' היהודים יש זרע ביהודים שם כו' ע"ש מפירושו נראה דלאו מלשון יהודים מפיק ליה אי משבט יהודה כו' דהא בנימין ואפרים ומנשה נמי אית להו זו המדה אלא דיהודים דהכא היינו כלל ישראל וכדאמרינן לעיל כל הכופר בע"ז נקרא יהודי אלא כיון דכבר ידעו שהיה מרדכי מכלל ישראל כמ"ש כי הגידו לו עם מרדכי ויבקש להשמיד את כל היהודים וזה היה מפורסם בכל המדינות ואוהביו וחכמיו ודאי דידעו כן שהיה יהודי א"כ מאי קא"ל השתא אם מזרע היהודים מרדכי וגו' ומעיקרא מאי סברי דהסכימו לעשות עץ כמ"ש ותאמר וגו' וכל אוהביו יעשו עץ גו' וע"כ אמרו דודאי מעיקרא הוו סברי דמרדכי משבטים אחרים הוה ויכלת ליה אבל השתא ראו בתחלת נפילת המן חשו לכך וא"ל אם מזרע היהודים גו' דהיינו מאותן שבטים דלא יכלת להו ומייתי. ליה בנימין דאתי מרדכי מיניה דכתיב לפני גו' ובנימין עוררה את גבורתך גו' דכיון שהקב"ה מעורר את הגבורה להם ודאי דלא יכלת ליה:

אומה זו משולה לעפר כו' שיורדין עד עפר כו'. שהכל מושלין בהן כמ"ש עבדים משלו בנו וגו' כמו העפר שנדרסת לכל וכשהן עולין עולים עד לכוכבים כמו שא"א לאדם לעלות למקום הכוכבים כך א"א לכל אומה ולשון לשלוט בהן וכך היה במעשה המן שהיה עבד מרדכי ועמד להיות מושל עליו ושוב כשזכה מרדכי עלה עד למעלה להיות משנה למלך:

מלמד שהביאוהו בבהלה כו'. דלפי פשוטו הוא מלשון מהר כמו ויבהל את תמרוקיה ומשום דשינה לשון ויבהילו במקום וימהרו דכתיב בצווי ויאמר המלך מהרו את המן גו' וע"כ דרשוהו מל' בהלה ופחד כמו את הבהלה גו' על שלא רחץ כו' כפרש"י א"נ שנבהל עתה כי הרגיש עכשיו קצת כי אסתר זימנה אותו לרעתו על מחשבתו הרעה על מרדכי דודה:

כי אין הצר שוה בנזק המלך גו' איקני בדידי כו'. משום דהמן אמר ולמלך אין שוה להניחם אם כן היאך אמרה אסתר בלי טעם היפך זה דאין הצר שוה גו' וע"כ אמרו דא"ל אסתר דבר שנתחדש עתה כשידע שהיא יהודית דהיינו דכבר קטל את ושתי דהוא ממוכן הוא המן כדאמרינן לעיל השתא בעי נמי למקטלי ואין לך נזק גדול מזה דבר התלוי בגופו של מלך דאשתו כגופו:

כיון דא"ל מבית שאול קאתי כו' מפורש לעיל:

איש צר ואויב המן הרע גו' שהיתה מחוה כלפי אחשורוש כו'. עיין פרש"י אבל ממה שאמרו שהיתה מחוה כו' נראה דעיקר דרשה אמלת הזה קסמיך דהזה משמע שהיתה מחוה בידה עליו ולא איצטריך ליה דודאי עליו נתכונה אלא דאשמעינן שהיתה מחוה בידה כלפי אחשורוש שהוא איש צר ואויב ובא מלאך כו':

והמלך קם גו' והמלך שב גו' מקיש שיבה כו' דלא איצטריך למימר אלא והמלך שב אל בית משתה גו' דודאי מגינת הביתן שב שהוזכר לעיל שהיה שם אלא לאשמועינן שהיה שב בחמתו על דבר התולה בגינת הביתן דקא עקרי אילני כו':

ואמר וי מביתא וי מברא ויאמר המלך גו'. ממה שאמר הגם גו' עמי בבית משמע שהיה לועליו כבר עוד אחרת בחוץ והיינו הך דעקר אילני כו' ודריש ויאמר כמו וי אמר המלך הגם גו' וכה"ג דרשו פ' בן סורר בי"ג ווי"ן דגבי נח:

אף חרבונה רשע היה באותה עצה כו'. חרבונה היה אחד מז' סריסי המלך המשרתים לו כדכתיב לעיל וה"ל למכתב נמי הכא א' מסריסי המלך אלא למדרש א' מן הסריסים שהיו באותה עצה גם מה לו להזכיר שהיה גבוה חמשים אמה דבראייה בעלמא ודאי לא היה יודע גובהו אלא שהיה באותה עצה כשאמרו אוהביו יעשו לו עץ גבוה גו' ואמר מיד ברח והיינו דכתיב ויפל עליו גו' מידו ברוח יברח ופרש"י שם בן עצתו שהיה מסייעו בתחלתו יברח מעזר ידו בשעת כשלונו כמו שעשה חרבונה להמן עכ"ל:

וחמת המלך שככה ב' שככות הללו כו'. דבכל המקרא לא מצינו לו אלא בכ"ף א' וישכו המים כשוך חמת המלך גו' ואמר א' חמת מלכו של עולם על שהשתחוו לצלם כדאמרינן לעיל ואחד של אחשורוש שגזר להשמיד היהודים וא"ד א' של אסתר כפרש"י ואחת של ושתי דאע"ג דכבר כתיב כשוך חמת המלך מ"מ לא לגמרי שכך כדכתיב זכר את ושתי גו' ועד היום שנתלה המן שהיה גורם הריגתה דהוא המן הוא ממוכן לא שכך חמתו לגמרי:

אפשר דבר שנצטער כו'. ואיכא למידק דהא לא דמיא דודאי גבי יעקב כיון דכולן בניו היו אם נותן לאחד מבניו יותר יתקנאו בו אבל הכא כיון דבנימין היה גם אחיו מן האם ולא כן שאר אחיו למה יתקנאו בו כשהוא נותן לו יותר וי"ל כיון דיוסף בא עתה להוציא השנאה במכירתו כמו שא"ל כשם שאין בלבי שנאה כו' לא היה לו להרבות במתן לבנימין כ"כ חמש חליפות דשמא לא יתלו ריבוי המתנה לבנימין במה שהוא אחיו מן האם אבל יתקנאו בבנימין ויאמרו כי יוסף אוהב אותו יותר בשביל שלא היה במכירתו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון