שו"ת הרשב"א/ד/צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלת: הא דאמרינן בפ"ק דיבמות (ט' ע"ב): דבתו באונסין משכחת לה וכו'. ופרש"י ז"ל: דראובן אנס אשה, והוליד ממנה בת. ואח"ך נשאה שמעון, והוליד ממנה בת אחרת. ולפ"ד [= ולפי דעתי]: פלא גדול, דאם כן שתיהן אסורות לשמעון. אחת משום בתו, ואחת משום בת אשתו ע"כ.

תשובה: הא ודאי: א"כ פירש"י ז"ל דבר שאינו: וחש ליה לפה קדוש שיאמר דבר זה. אלא אפי' כתוב בספריכם, שקר ענה בו הסופר באיש האלוקים. ולא כתוב בספרינו. וכן כתוב וז"ל: בתו לא משכחת לה אלא בבתו מאנוסתו: א"א לבתו של ראובן ובתו של שמעון להיות אחיות מן האם. שהרי אשת ראובן שגרשה, וילדה לו בת, לא נשאת שוב לשמעון, שגרושת אחיו היא. אלא היכי משכחת לה: ראובן שאנס אשה, וילד' לו בת. ובא שמעון ואנס אנוסת אחיו. שמותרת לו, שלא אסרה תורה אלא אשת אח ע"י קידושין. וחזרה וילדה בת לשמעון עכ"ל. ומפורשת היא כן בירושלמי, דגרסינן התם: אנס אשה וילדה בת. ובא אחיו ואנסה, וילדה בת. ונשאו שתיהן לשני אחים מאב אבל לא מאם. זה אסור בבתו ומותר באחותה. הדא היא: האסור לזה (ו)מותר לזה האסור לזה מותר לזה ע"כ. וזה מוכרח, שא"א להעמידה אלא כן.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.