רש"י/גיטין/פה/ב

רש"י גיטין פה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ודן די יהוי ליכי מינאי כו'. וזה הספר אשר יהיה ליך מאתי:

ספר תירוכין ואגרת שבוקין. שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה:

גמ' אמר לה לאשתו. לכתוב בגיטה הרי את בת חורין ולא כתב בו הרי את מותרת לכל אדם:

לא אמר כלום. דלא שייך בגירושין לשון חירות דבת חורין היא קודם לכן:

אמר לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום. דלגבי מלאכה לא אפקה מיניה וכיון דשפחה היא ושם שפחה עלה לא משתרי' נמי לבן חורין:

יצא לחירות. אע"פ שקנסוהו לפדותו עד עשרה בדמיו לא ישתעבד לו עוד:

וצריך גט שחרור. להתירו בבת ישראל:

שלא כתב עליו אונו. שטר כשמכרו לעובד כוכבים:

לכשתברח ממנו. מן העובד כוכבים אם תוכל להמלט מן העובד כוכבים אלמא אין לי עסק בך לשון חירות הוא:

ידים שאין מוכיחות. בית אחיזה לדבר לאחוז בו ולומר הוכיח שעל ידי ספר זה גירשה אפ"ה הוי בית יד ואמרינן מדכתב גט ויהיב גלי דעתיה דבהאי גיטא גירשה:

בדיבורא. דאמר לה בשעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם:

ראיה בעלמא הוא. להיות בידה לעדות בכל אשר תלך להראות שהיא פנויה:

לא לכתוב ודין. דמשמע דין הוא שאגרשך אבל אם אינו דין עלי שאגרשך לא תתגרשי:

ולא לכתוב איגרת. שיבוקין ביו"ד דמשמע איגרת לשון גג:

ולא לכתוב לימהך להתנסבא לכל מאן דיתיצביין. דמשמע לי מהך לי תהי מספר הזה ואילך:

אלא למהך. בלא יו"ד:

ולא לכתוב למחך. צריך שיבדיל רגלו של ה"י שיהיה אויר בין רגלו לגגו דלא ליתחזי כחי"ת:

דמשמע למחך. לצחק כלומר מצחק אני ביך כי חוכא:

זהו טופס הגט פטרית יתיכי ליכי אנת פלונית בת פלוני דהוית אינתתי מקדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי די תהויין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל מאן דיתיצבייין ואינש לא ימחי בידייכי מן יומא דנן ולעלם ודן די יהוי ליכי מינאי גט פטורין וספר תירוכין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל:

די תיהוייין. רשאה לישדי ביה תלתא יודי"ן רצופין דניקרי די תיהוייין דאי לא שדיא ביה אלא תרין יודי"ן מיתקרי די דהויין נשין דעלמא וכן די תיצבייין דכי כתב תלתא יודי"ן משמע שתהא רשאה להנשא לכל מי שתרצה:

ולורכיה לוי"ו דתירוכין. יאריך וי"ו שבספר תירוכין ווי"ו שבאגרת שבוקין דאי לא מאריך ליה מיחזי כיו"ד משמע ספר תריכין גרושות דעלמא ושביקין אגרת נשים עזובות דעלמא ולא שלה הוא:

ולורכיה לוי"ו דוכדו. פטרית יתיכי וי"ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו"ד דאי לא מאריך ליה משמע וכדי כלומר בולא כלום באין ספר כמו כדי נסבה (ר"ה דף ה.) וכמו ואמרי לה כדי שם חכם (ב"מ דף ב):

ולא לכתוב לאיתנסבא. באלף אלא להתנסבא בה"א שמא ירחיק לא מן יתנסבא ומשמע לא יתנסבא לא תנשא:

מי בעינן. כלומר הלכה כר"י או כרבנן:

כולהו מי קאמר. כל שאר דברים הנכתבים בגט כגון די תיהויין וכו' מי הזכירם רבא בתקנה זו:

אלא. אע"ג דלא אזכרינהו רבא בעינן דלכתבינהו:

הכא נמי. ודן בעינן ומיהו רבא לא הוצרך לתקן אלא אלו כדמפרש ואזיל:

מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דאמר. אין צריך לכתוב מהיום בגט דשכיב מרע דזמנו של שטר מוכיח עליו ולא הוי כגט לאחר מיתה לכך תקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילין בו ואע"ג דקיימא לן כר' יוסי בעינן לאפוקי נפשין מפלוגתא שיצא הדבר בהיתר ולא יצא שם פסול אמשפחות ישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף