יפה תואר על ויקרא רבה/לו

יפה תואר על ויקרא רבה לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה לו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

הה"ד לפנים הארץ יסדת. מובא הנה לתרץ למה הזכיר הכתוב פה שמות האבות שלא כסדרם משום דשוים הם וכדמסיק:

ב  [עריכה]

הה"ד גפן ממצרים תסיע. גם הוא בא לתרץ למה מזכיר פה את האבות להפך משום דמסיים מה גפן זו נשענת ע"ג עצים יבשים כו' כך ישראל נשענין בזכות אבותם כו' ולפ"ז מי שמת מזמן רב יותר הוא רבותא יותר כי זכותו היא למשענה לבניו אחריו לכן מונה את אלה אשר מתו בזמן קרוב מקודם כי לא לבד אשר זכותו תעמוד לבניו אבל גם המתים אשר מתו כבר לפניו יהיה להם למשען:

מכסין על ת"ח. שע"ה חורשין וזורעין וקוצרין מה שת"ח אוכלים ובזה יגינום עליהם כמו שהעלים מגינים על הפירות שלא יכם שרב ושמש:

טעונה ג' ברכות. אע"ג דמצינו גם ברכת שהכל כמו חומץ יין וכן עלין ולולבין מ"מ כיון דלא נטעי אינש אדעתייהו דהכי לכן לא מני ליה:

וכתיב והיו מלכים. כי בני ישראל נתעבים עתה או בשביל שפל מצבם או בשביל איבה ושטנה. ולענין שפל מצבם מביא את הכתוב ונתנך ה' עליון כי הקב"ה ירים אותנו משפלותנו. ולענין האיבה והשטנה אומר כי יחבבום אותנו והיו מלכים וגו':

על כל מסע ומסע. פי' אם תטעם במקום אחר גם שמה יתנשאו למעלה כך ישראל בכל ממשלה שיהיו יתרוממו למעלה:

ג  [עריכה]

הה"ד יד ליד לא ינקה רע גם הוא בא לתרץ למה מתחיל ביעקב הפך הסדר. ובא לתרץ כי זכות הראשונים קיימת לבניהם בשביל כי הראשונים לא בקשו ליטול שכר מצות קלות שעשו בעוה"ז כדדריש בסופו מפסוק יד ליד וגו' ולכן יעקב דהצטער מאד ולא ידע נחת בארץ נמנה בראשונה. ואומר אח"ז דרך רבותא כי גם זכות יצחק לאברהם אף שנהנו בעוה"ז בכ"ז תעמוד זכותם לבניהם:

והרי הוא נמנה כו'. ה"ג בירושלמי מתיבין ליה הרי הוא נמנה בפטיא של מלכים [ואם אין לו חלק לעוה"ב איך מזכיר שמו בין הצדיקים] א"ל מפני שהיה בו בושת פנים [לכן זכה להמנות בין הצדיקים אף כי רשע הוא] מה בושת פנים היה בו ר' אחא בשם ר' אלעזר ור"י בשם ריב"ל אמר כו':

היה יוצא. גירסת הירושלמי היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה וכן בסמוך גרס אל תהי קורא כובס אלא כובש שהיה כובש פניו ובורח ממנו הא כיצד בשעה שהנביא בא לקטרגו היה בורח למקום טומאה וכובש את פניו במקום טומאה. ולפ"ז איננו מוכרח שכבש פניו בשביל בושת פנים כדרך המתביישים אך ברח במקום טומאה להתחבא מפני הנביא שלא יראהו:

שדה כובס. היה מקום טומאה שמכבסים שם הבגדים המטונפים. ומה שדרש אל תהי קורא כובס אלא כובש משום דק"ל דהיה לו לקרא שדה כבוס על שם המלאכה ולא על שם הפועל:

ד  [עריכה]

הה"ד ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב כו'. יתכן דדריש בריתי יעקב כמו בריאתי יעקב וכדמסיק דלא נברא אלא בזכות יעקב וכן מדריש בחזית על פסוק הביאני המלך ויגד להם את בריתו את בריאתו. וראה לדרוש כן משום דק"ל למה כתיב שלש פעמים ברית בכתוב ולא די לו לכתוב וזכרתי את בריתי יעקב ואת יצחק ואת אברהם. וע"כ משום דבריתי יעקב משונה בהוראתו מבריתי יצחק לכן צריך למכתב ביצחק פעם שנית בריתי ואגב יצחק מזכיר ג"כ באברהם לחודיה:

בהמות לא נבראו כו'. הנה ר"פ אמר סתמא עולמי מי בראך כו' ולא ידענו אם כוונתו על העולם השפל לבד או כל העולם בכלל ובא ר"ל לפרש כי בהמות וזה החי הנכבד בעולם השפל נברא בשביל יעקב ומכ"ש שאר הנבראים בעולם השפל אבל לא עולם הגלגלים וריב"ן מוסיף כי גם עולם הגלגלים נבראו בשביל יעקב וז"ש שמים וארץ אבל לא עולם המלאכים. ור' אבהו דאמר הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב סובר כי האדם השלם הוא הנכבד בכל היצורים:

ה  [עריכה]

הה"ד כלנו בני איש אחד נחנו. נראה דכולך יפה רעיתי גרסינן ומזה דרשינן בחזית כי מטתו של יעקב שלמה היתה:

זכות הארץ עמהם. הכוונה כי זכות הארץ המביאה את הדרים בקרבה לשנימות לבי נזכרת עמהם:

ו  [עריכה]

עד מתי זכות אבות קיימת כו'. אע"ג דקרא כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' בהיותם בגולה וזה היה זמן רב אחר הזמנים המנויים פה אלמא דזכות אבות קיימת לעד (ומ"ש על זה התוס' בפ' במה בהמה יש להשיב על כל דבריהם). והנראה כי להצלה פורתא וכן ע"י בקשת רחמים קיימה זכות אבות לעד. והכא פליגי מתי תמה זכות אבות לענין הצלה גמורה. וזה דקשה להם כי אחר הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב וגו' כתיב והארץ תעזב מהם אלמא כי להצלה גמורה תחדל גם זכות אבות וזה שקבעו השלמים האלה מתי חדלה זכות אבות לענין הצלה גמורה:

ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו אברהם יצחק ויעקב וגו' ולא השליכם מעל פניו עד עתה. משמע דאח"ז השליכם ולא פנה אל ברית אבות. ולמ"ד בימי אליהו תמה זכות אבות הזכיר זכות אבות ביהואחז ע"י רחמים:

לך והטפל בחסדים. פי' לבקש מאת ה' שיעשה למען חסדו או פירושו הטפל בחסדים להתעסק בגמילות חסדים שזו היתה דרכם של אבות להתעסק בגמ"ח והיא תקום גם לנו:

ולא ישכח ברית אבותיך. ולהנך דאמרי כי תמה זכות אבות יתפרש ברית אבותיך על הברית שכרת ה' עם ישראל בצאתם ממצרים ובמדבר או כפי שפירשתי למעלה דזכות אבות לעולם מועילה קצת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף