עץ יוסף על ויקרא רבה/יא/ג

גרסה מ־01:20, 21 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זו תורה. ר"ל חכמות זו תורה. בנתה ביתה זה העולם שע"י התורה נברא העולם. הה"ד כי ה' יתן חכמה זה לראיה שהחכמה שם נא' על התורה כדכתיב כי ה' יתן חכמה דמיירי בתורה הנתונה לישראל מפיו כדאי' בש"ר פ' מ"א. ולראיה שהעולם נבנה ע"י התורה הביא קרא ה' קנני ראשית דרכו וגו' דמהני קראי ילפינן שהתורה קדמה לעולם ועל ידה ברא ה' העולם כדאי' בב"ר פ"א:

אלו ז' ס"ת. כלומר שע"י התורה שהיא ז' חלקים. נברא העולם על ידה ג"כ ז' חלקים שהרקיעי' ז' וכן הארצות ז' כדלקמן פ' כ"ט:

אלו העונשים. משום שתכלית הבריאה להשלים את ישראל ע"י התורה עד שיהיו כמלאכי ה'. אמר שהיו בה בתורה ג' ענינים שבעבורה תתקבל אצלם. והם השכר והעונש. והפלפול. ואהבת ה'. כי יש שעושה מפני השכר והעונש ויש מפני ההתחכמות בעצמו. ויש מאהבת ה'. ועל האחד אמר העונשים. ועל השני ק"ו וג"ש שזה עיקר הפלפול. וכנגד הג' ערכין כי מאהבת ה' יקדיש ערך נפשו לה'. והכוונה שנתן ה' לישראל דרך שיקבלו התורה בכל צד שאפשר להדריכם:

אלו העונשים. דאית בהו מיתה וכרת דדמי לטבחה:

קלים וחמורים. דהא דמיא למסיכת היין שמערבו זה בזה. וכן ע"י ק"ו וג"ש לומד מזה לזה:

אלו ישראל. כמד"א כי נער ישראל וגו':

שהטיסן. שהפריחן:

חסר לב כו'. פירושו ע"ד שפירשתי לעיל סי' א':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף