עץ יוסף על שמות רבה/לח/ג

עץ יוסף על שמות רבה לח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד גדולים מעשה ה' דרושים לכל חפציהם. שנמצא לדרוש טעם בכל חפצי מעשי יתברך כפי שנוייהם:

כשהוא רוצה כו'. פי' כשחכמתו גוזרת כפי הענין קורא הכפרה הבאה על העגל בלשון נקבה כלו' שתהיה הכפרה בנקבה. וכהוא רוצה כו':

לכפר עליהם. על אהרן ובניו. שאע"פ שבניו לא היו עמו במעשה העגל צריכין כפרה מפני שבאהרן התאנף ה' להשמידו והוא כילוי בנים:

על מה שעתיד. פי' המת"כ על מעשה העגל שעתיד אהרן לעשותו. וקשה דהא מעשה העגל קדים לזה שהרי חטא העגל היה בי"ו בתמוז. וז' ימי המלואים היה סוף אדר. וקרבן עגל בן בקר היה בר"ח ניסן. וכתב היפ"ת שכאשר צוה ה' זה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם עדיין לא נעשה העגל כדפירש הרמב"ן בפרשה שמיני. ומייתי ממ"ש קח לך עגל וגו' וזה לכפר על העגל כדאי' בת"כ פ' מלואי':

ד"א שעשה הקב"ה כבוד לאהרן כו'. כדכתיב גדולים מעשה ה' וגו' הוד והדר פעלו שהלבישו כמלאכי השרת ע"ד הוד והדר לבשת. וז"ש גדולים מעשה ה' כי אף שמצד אחד מצריכו כפרה ומ"מ מצד אחר מכבדו כמלאכים כי עמקו מחשבותיו ית' וימצא טעם לשבח בכל גזירותיו כשיעויין בהם. והיינו דרושים לכל חפציהם. וזה שלהיות שידע הקב"ה כוונת אהרן שהיה לטובה כדאי' בפ' הקודמת לכן עשה לו כבוד. והצריכו כפרה על שהתאנף בו מטעם שכתבתי בפ' הקודמת סי' ב':

א"ר יהודה כו'. איידי דמייתי הכא כי מלאך ה' צבאות הוא מייתי דר"י דקמפרש ליה על מי שהוא בן תורה שכשאינו בן תורה אינו כהן ונמאס. וכשהוא בן תורה אז הוא נאה וקרוב לה' כמלאך:

מאן אמרו כו'. מהאי קרא דמייתי שנאמר אתה הדעת מאסת:

ג' אלפין יש כו'. דואמאסך כתיב באל"ף יתירא בין הסמ"ך והכ"ף. ובא להורות שנמאס משלשה שררות. ורמזו בהאלפי"ן כי אל"ף מלשון אלוף מורה על שררה:

מן הכהונה. פי' ממתנות כהונה כבכורות וזרוע ולחיים והקבה. ומכבוד כהונה לפתוח ראשון:

ומן המקדש. משישתמש בכהונה בבית המקדש:

ומן הלויה. שלא יטול מעשר אפי' כלוי. וכדכתיב למען יחזקו בתורת ה' ואחז"ל כל שעוסק בתורה יש לו מנת וכל מי שאינו עוסק בתורה אין לו מנת:

ואם לאו ראה מה כתיב כו'. פי' ואם אינו מלאך ה' עם היותו בן תורה. והיינו שאין דרכיו מתוקנים. אז אין צ"ל שאינו נאהב כמלאך. אלא שיורד לגיהנם. והיינו ארץ עיפתה כדמפרש:

פורחים כעוף. דריש עיפתה לשון עופפות שפורחים בה והיא כמו אופל. וענין העופפות רמז למהירות הרשעים ליפול בגיהנם ויתכן שהעופפות הוא השתנותם מדין אל דין בגיהנם. כמ"ש ז"ל שיוצאים מגיהנם של שלג לשלג של ומשל אש לשל שלג:

אם יגע בה אלו לא די. כלו' לא דיו כל אילו המעלות אשר לו שיש לו כהונה ומקדש והוא כמלאך. אלא שהוא נעשה תלמידו של הקב"ה. והבא לדרוש את פי ה' יבקש מפיהו. וכמו שאחז"ל גדולים צדיקים יותר ממה"ש:

והיו עיניך רואות את מוריך. דמשמע שהם תלמידיו ממש היושבים עם השכינה ולומדים תורה ממנו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף