עץ יוסף על שמות רבה/ה/יב

גרסה מ־17:41, 19 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למה נמשלו ישראל בעוף. דכתיב יונתי בחגי הסלע. וכתיב כנפי יונה נחפר בכסף:

מה עוף אינו פורח אלא בכנפים כו'. ור"ל כשישראל צריכין לעשות דבר טוב אז מתיעצים בעצת הזקנים כעוף הפורח בכנפים שלו:

בזקנים. היינו ת"ח כי בעצתם וזכותם ישראל עומדין כדלעיל פ"ג. ולכן אידמו לכנפים כי הם סוככים בכנפיהם על ישראל:

גדולח הזקנה. היינו החכמה. שאם זקנים ממש הם בוודאי חביבים הם לפני הקב"ה. ואם החכמים שמכונים בשם זקנים נערים הם בשנים. נטפלה בהם ילדות. פי' הילדות טפלה בהם ואין נחשב בהם למאומה. והחכמה בהם עיקר שכל הנהגותם הוא כהנהגת הזקנים וכן הוא כוונת המת"כ בויק"ר פ' י"א ע"ש. ובעל ידי משה לא כיוון יפה. או כך פירושו גדולה הזקנה כו' אם זקנים ממש הם החכמים הם חביבין ודאי אבל אם נערים הם נטפלה בהם הילדות כי אין דעתם שלמה מצד הילדות ולכן אינם חביבין בהחלט ובפי' אמרי יושר גריס נטפלה להם זקנה. דהיינו שהדרן הקב"ה בשיבה כדאשכחן בראב"ע הרי אני כבן ע' שנה:

תני רשב"י בכמה מקומות כו'. הביא ראיה שכדי לחלוק כבוד לזקנים אמר לך ואספת את זקני ישראל מצד שחביבה לו הזקנה. שכן בכמה מקומות מצינו שחלק להם הקב"ה כבוד לזקנים מצד הזקנה:

דכתיב ואל משה אמר. וזה בסיני היה שפרשה זו קודם מ"ת נאמר כדפרש"י בחומש:

ולעתיד לבא כמו כן. ר"ל אף לעתיד שכל הארץ ימלא דעה את ה' עכ"ז יחלוק כבוד לזקנים בחכמה שגם אז יהיו החכמים מכובדים:

את זקני ישראל כגורן. בעגולה כגורן וכדרך המלכים כדמפרש. והיינו וכנגד זקיניו כבוד פי' כבוד ה' יהיה נגד זקניו:

הוא יושב עמהם ודנין כו'. וה"ק קרא ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו של מעלה ודנין לעכו"ם. שגם השרי מעלה יהיו עם הקב"ה בדין. כאומר וה' הוא ובית דינו:

וכי בגורן ישבו. הא אין כבוד מלכים לישב בגורן. ובפ"ק דחולין איתא אטו שער שומרון גורן הוה:

סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כו'. ופי' שער שומרון שער ב"ד שיושבים שם סנהדרין כמו שת"א שעריך לתרע בית דינך (רש"א):

כדי שיהיו רואין זא"ז. להיות שומעין איש דברי חבירו ומתווכח זה עם זה עד שתצא הוראה כהלכה. שאילו היו יושבין בשורה שלא בעיגול אין בן ראש השורה רואה את בני סוף שורתו. ובעגולה שלימה לא היו יושבין כדי שיהא מקום לצאת ולבא (רש"י) או מפני סופרי הדיינים (יפה תואר):

אמר שלמה אני ראיתיו. פי' ברוה"ק ראה בעתיד שהקב"ה יושב ודן עם הזקנים כדלעיל. ואמר נודע בשערים. על עתיד שאז יהיה נודע וניכר במראין עליו כאילו באצבע כדאי' לקמן ספר ויק"ר:

שנא' נודע בשערים בעלה. ואשת חיל רמז לכנסת ישראל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף