בראשית רבה/כו/ו

גרסה מ־18:55, 9 בספטמבר 2020 מאת שלמה 1 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{חלקי}} פרשה כו ויהי נח ויראו בני האלהים. ר"ש בן יוחאי קרא להון בני דייניא. ר"ש בן יוחא...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


פרשה כו ויהי נח




ויראו בני האלהים. ר"ש בן יוחאי קרא להון בני דייניא. ר"ש בן יוחאי מקלל לכל מן דקרי להין בני אלהייא. תני רבי שמעון בן יוחי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה כומרייא גנבו אלהיא מאן מומי ביה גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב. ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינה ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין. ר' חנא בשם ר' יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות. רבנן אמרין כדי שיטלו שלהם ושל דורות הבאים אחריהם כי טובות הנה. אמר רבי יודן טבת כתיב. משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה. הדא הוא דכתיב כי טבת הנה אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו זה זכר ובהמה. רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה. אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומוסייאה באה לעולם והורגת טובים ורעים. ר' עזריה ורבי יהודה ב"ר בשם ריב"ל אמר על הכל הקב"ה מאריך אפו חוץ מן הזונות מאי טעמיה ויראו בני האלהים וגו' ומה כתיב בתריה (שם ו) ויאמר ה' אמחה את האדם רבי יהושע בר לוי בשם פדייה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומיים והיו מקבלין מידו. כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש. אמרו לו עוד (שם יט) מי לך פה ללמוד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך ללמד עליהם סניגוריא. ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם. אמ' רבי ישמעאל ברבי יוסי אני -הערה. נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם. רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים. מ"ט (מלאכי ד) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה לקש וליהט אותם היום הבא. ורבנן אמרי יש גיהנם שנא' נאם (ישעיה לא) ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופו של רשע ומלהטותו. שנאמר תהרו (שם ל"ג) חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלם. אמר ר' יהודה בר אלעאי מהו לא ידון רוחי עוד. -הערה. אין הרוחות הללו נידונות לפני לעולם. ר' הונא בשם ר' אחא אמ' בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן. אמר ר' חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבע"הז הרוח היא נבזקת באחד מאיבריו. אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף הה"ד ואת רוחי אתן בקרבכם. א"ר יודן בן בתירא עוד איני דן את הדין הזה לעולם. רבי הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף. לסגי ליסגי. רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח. לא אוסיף לדורות: אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין. אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן. והן לא כחשו הריני משגמן אלו באלו דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב בארס הזה אלא אדם כיוצא בו. רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב. רבי הונא בר גוריון אמר אפילו מקל אפילו רצועה. הדא הוא דכתיב (ישעיה נט) כי את עול סובלו ואת מטה שכמו שבט תנוגש בו החתות כיום מדין. כיום הדין. אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון. רבנן אמרי מן הכא (דברים ך) כי האדם עץ השדה. מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין הערה דין וחשבון. אמר רבי יהושע בר נחמיה אינ: דנין רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעט שנים שקצבתי עליהם בעולם הזה. ואחר כך אני משגמן ביסורין. אמר רבי איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין. הדלת הזו מי מעמידו שגמיו. אמר רבי אליעזר בכל מקום שאין דין יש דין. רב ביבי ברי דרבי אסי בשיטת רבי אליעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי. א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה. אף אני איני עושה מדת הדין למעלה הה"ד (איוב ה) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה. בלא חכמת התורה מבקר (שם) לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אמר ר' יוסי הגלילי עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים. רבי אומר ויאמר דור המבול לה' לא ידון. א"ר עקיבא (תילי' י) על מה נאץ רשע אלהי' אמר בלבו לא תדון. לית דין ולית דיין. אבל אית דין ואית דיין.

אמר ר' חנינא בר פפא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקב"ה שמשה -הערה. עתיד לעמוד ממנו שנ' -הערה. בשגם זה מש"ה. דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין רבנן מייתי לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה. ומשה חי מאה ועשרים שנה.