בינת אדם/איסור והיתר/יג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולענין שאר מראות בריאה שלא נזכרו בש"ס נתחבטו בו בת"ש ואדמ"ור בנודע ביהודא וכל פלפולם הוא אם המראות הפסולות הנזכרות הם דוקא משמע אבל מה שאינם נזכרות אינו מן הצורך להזכירם דודאי כשרות או להיפך ומראות הכשרות הם בדוקא ומה שלא הוזכר הוא טריפה ע"ש שהאריכו בזה ול"נ שלא נמצא בעולם רק ד' מראות שנזכר בש"ס והם שחור לבן ירוק אדום וירוק כולל ג' מראות (געל בלא גרין) וכן אמרו לי הבקיאין במלאכת הצביעה ומוכרי הצבעי' וכל שארי צבעי' שבעולם נכללי' כולם במראו' אלו וא"כ אין מן הצורך להש"ס להזכירם שהם היו בקיאין איזה נוטה לאחד מן הצבעים ואם דיהה ממנו כשר ובאמת שא"א בקיאין צריכין אנו להחמיר כל מה שנוטה למראה געל אבל הש"ס א"צ להזכיר' כלל (ובפדר"א פרק י"א איתא כקובץ הקב"ה עפרו של אד"הר מאלו ד' גוונים ע"ש ונ"ל דלכן תחלת ברייתו של אדם נקרא שליא שהוא ר"ת הקיבוץ ד' גוונים):
וכ"מ מבעה"ע שהביא הב"י סי' מ"ד ע"ש אלא דלבע"ה ס"ל דלבן לא נזכר בריאה כיון שהיא נוטה ללובן (והא דאמר איכא דאמרי בחזותא ס"ל כפירוש הרמב"ם דהיינו כחריות של דקל שנוטה לגעל) אבל דבר פשוט דאין שום מראה פסולה רק אלו ד' מראות הנזכרות בש"ס וכעין זה ב' התב"ש ואם כן ברוין וגרויא שהזכיר אדומ"ר ברוין הוא נוטה לשחור כמו שכתב בהלכות נדה בשם ס"ט ולפי מה שכתב התב"ש דדוקא שחור כדיו טרפה אבל דיהה ממנו כשר גם זה כשר ואם נאמר שנוטה לאדום פשיטא דכשר וכן מראה וויינקסיל שהם קערשין נוטים גם לשחור ומראה גרויא ידוע שהוא נוטה ללבן וכיון שא"א בקיאין בלבן כבקעת פשוט הוא דטריפה:
והנה אדו"מר כ' שמראות הכשרות אינם ריעותא כלל לענין ב' לריעותא דכתב רש"י דהכי קים להו לחכמים דהני הוי לקותא והני לא הוי לקותא חוץ מן האדום שכתב אדמ"ור דהוי ריעותא כיון דבהדיא אמרינן בגמרא דהדרא בריא משמע דהוי ריעותא ולדבריו נ"ל דה"ה ירוק שהרי אדום דכשר הוא מדר"נ וצ"ל דזה הוי ריעותא כיון שעדיין לא נבלע בו דמו וא"כ ה"ה ירוק דכשר ג"כ מדר"נ אך במראה כוחלא בזה ס"ל מאמ"ו דלא הוי ריעותא והחב"ש כ' דכולם הוי ריעותא ונ"ל דזה תלוי במחלוקת הטור והב"י בסימן מ"ד גבי כליות שכתב הטור בשם העיטור וכל שינוי מראה פוסל בו וסיים הטור אבל ירוק כשר ובודאי מה שלא הזכיר הטור אדום היינו משום שהדבר פשוט להכשיר שהרי כולה נוטה לאודם כדאי' בש"ע וס"ל להטור דמ"ש העיטור וכל שינוי מראה פוסל היינו מדאמרו לקותא פסול בכיליא וא"כ כל מה שנקרא לקותא פסול וס"ל להטור דזה דוקא המראות הפוסלות בריאה דמצינו דהוי לקותא ולבן אע"ג דס"ל להעיטור דבריאה כשר היינו משום שהיא נוטה ללובן אבל ירוק לא נקרא ריעותא כלל בריאה ואינו נכנס בכלל לקותא כלל וא"כ ה"ה להטור בריאה שאר מראות הכשרות לא נקרא ריעותא ולפ"ז נ"ל מש"כ הט"ז סי' ל"ח ס"ק ג' בשם הטור דגם מראה כשר הוי לקותא ליתא ומה שהביא ראיה ממש"כ הטור אבל אם יש הרבה גוונים ה"א כיון דנתקלקלו דטריפה קמ"ל דלא היינו משום שיש בו גוונים הרבה אבל אם מראה אחד לא הוי ריעותא כלל להטור אבל לדעת הב"י שם שכתב דלהעיטור כל שינוי מראה פוסל בכוליא אפילו ירוק מוכח דס"ל דכל המראות עכ"פ לקותא הוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |