בינת אדם/איסור והיתר/סט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
(נ) בכו"פ סמן צ"ז מביא ראיה דלא מהני טעימה לפת שלש בחלב דאל"כ למה אסרה רבה ה"ל למטעמי' וא"ל דבאמת טעם והוי ליה טעם חלב דא"כ מאי פריך מתנור שטחו כו' ומשיסיק מותר ומאי קושיא כיון שיש בו טעם היאך יועיל לו הסקה ונ"ל דודאי הא דאסר רבה ר"ל עד שיטעום אלא משום דאמר אסרה לעולם פרש"י אף לאחר שהוסק התנור וס"ל דלעולם צריך לטעום אם יש טעם וע"ז פריך מברייתא משיסיק מותר ר"ל דא"צ טעימה ואם כן אין חילוק בין טעימה ובין מש"כ מהרי"ט דאם יש בו ס' מותר ולפ"ז י"ל דמותר לאכול אפי' עם בשר דמ"ש מחלב שנפל למים בסימן צ"ט ססעי' ו' אך הואיל ויצא מפה כו"פ נ"ל כעין פשר ועיין בא"וה כלל ל"ט סי' י"ח שכ' להדיא וז"ל והא דאם טש כל הפת אסור היינו כשאין שם ס' כו' דלא גרע מאילו נתבשל עוד י"ל דבודאי אם טש התנור או לש העיסה לכתחלה אפילו בדבר מועט וכונתו לבטל החלב כדי לאכול עם בשר ודאי אסור לעולם כדין מבטל איסור לכתחלה אבל אם בדיעב' שוב שומן תחת הפת או באומר מותר ודאי אם יש בו ס' בכל ככר כמש"כ בא"וה שם מותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |