תועפות ראם/רס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

תועפות ראם רס

(א) תקופת חמה ומולדות הלבנה. בנדפס איתא תקופות ומזלות ומולדות הלבנה, וכ"כ הסמ"ג עשין מ"ז צוה הקב"ה לחשב התקופות והמזלות ומולדות הלבנה. וכלשון הגמרא דשבת ע"ה א' שהביאו וכמש"כ הרמב"ן בשורש א' לסה"מ עמש"כ הבה"ג "חישוב תקופות" וחשב הרמב"ם בשורש הב' שמנה הבה"ג חישוב תקופות מצוה בעבור הדרש הבא בהיא תכמתכם ובינתכם שבת ע"ה א' והשיג עליו שם ובשורש הא' וע"ז כ' הרמב"ן שם ואם היה דעת בעל ההלכות כ הי' מזכיר תקופות ומזלות עכ"ל וכתב עוד שם הרמב"ן מקודם חלילה לבעל ההלכות [שיכוין למ"ש בשבת שם מנין שמצוה על האדם כו'] כי זו אינה מצוה מדבריהם אלא ליודעים בה הוא מצוה על דרך הזירוז שיסתכלו בה ויודיעו עתידות לשאר האומות כענין המימרא השנית שחזר ואמר שם כל היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב עהכ"א כו' עכ"ל ובזה יש ליישב קושיית הגרי"פ בס' אומר השכחה סי' נ"ה שכ' אהך דשבת שם לא מצאתי חיוב ומצוה נזכר בהרמב"ם ולא בטוש"ע כו' ומצוה ליתן טעם עכ"ל ואומר אני דכולהו ס"ל כמש"כ הרמב"ן ולכן השמיטו חיוב ומצוה זו, כי זו אינה מצוה מדבריהם כנ"ל. ובביאור ד' בה"ג כ' הרמב"ן שם חשיב תקופות שמנה בעל ההלכות הוא מצות עבור שנים על התקופות דכתיב שמור את חודש האביב עפ"י מה שאמרו בגמרא ר"ה כ"א א' וזו מ"ע היא כמו שאמרו חכמים השמר דעשה עשה עיי"ש ונראה דגם הסמ"ג עשין מ"ז אזיל בשיטת הרמב"ן עיי"ש בדברי הסמ"ג ולכן לא כ' צוה הקב"ה את ישראל שיחשבו כו' כלשון היראים אלא צוה הקב"ה לחשב כו' ועל בית דין שבידם לעבר שנים המצוה מוטלת ואף שהביא מימרא דשבת ע"ה א' ג"כ לא הזכירו אלא דרך רהיטא וכמש"כ הגרי"פ שם, אולם לפי דעת היראים בביאור ד' הבה"ג צ"ל כפי מה שכ' הלב שמת סוף שורש א' ע"ד הרמב"ן, מה הוא הזרות הגדול שיש בדבר אם יחשבנה [הבה"ג] מצוה עד שיאמר עליו חלילה ואדרבה לשונם בגמרא כך הוא מנין שמצוה על האדם לחשוב תקופות וכו' ואין משמעותו אלא מצוה ממש לא על דרך הזירוז עכ"ל. ומש"כ שם הלב שמח אח"ז וז"ל ומ"ש עוד [הרמב"ן] בענין המימרא השנית וכו' גם זה תימא היאך יש באותה מימרא השנית הוכחה מפורשת יותר שזאת אינה מצוה עד שיביאה לראי' על הראשונה כו' במחכ"ת לא הבין ד' הרמב"ן דר"ל כענין המימרא השנית שחזר ואמר שם כל היודע כו' כמו כן מה שאמר שמצוה על האדם לחשב כו' כוונתו ליודעים בה הוא מצוה כו' ואף ששם לא הזכיר שמצוה על האדם היודע לחשב תקופות כו' דמשמע לכאורה דמצוה זו מדבריהם לכל אדם עז"א הרמב"ן דנלמד מענין המימרא השנית כי אין זו מצוה מדבריהם אלא ליודעים בה כו' והוא ברור בכוונת הרמב"ן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.