אור שמח/פרה אדומה/יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ פרה אדומה יד

א

ולא ע"ג השרץ כו' מדבריהם שטומאתן טומאה קלה והם מדברי סופרים כו'.
מתניתין בפרה פרק י' קלל של חטאת כו' נתנו על גביהן כו' וחכמים מטמאים. הנה פליגי בהא דכתיב במקום טהור אם היה המקום טמא מדבריהם וזה אוכלין ומשקין כו' וכתבי הקודש כו'. ובתוספתא איתא ור' מאיר מטמא. וצריך ביאור מדוע לענין סוכה בעושה סוכה ע"ג בהמה ר"מ מכשיר כיון דמה"ת חזיא יעו"ש. ונראה דכיון דממעט משום שאינה ראויה לשבעה וזה ראוי לישב בה מיקרי משום דהתם על זמן העתיד ובדרבנן לא שייך זה כיון דיכולים ב"ד גדול בחכמה ובמנין לבטל התקנה עד שיבא יו"ט או שבת מש"ה מקרי ראוי לשבעה שלא תוכל עתה לשפוט על העתיד כיון דב"ד יכולים לבטל ויהיה מותר לעלות בשבת ויו"ט, משא"כ בכאן שהוא על ההוה אינו טהור שחכמים טמאוהו, ועוד דהנך די"ח דבר אין אליהו יכול לבטל מפני שעמדו עליהן בנפשותיהן כדאמר בירושלמי פ"ק דשבת ודוק:
וצ"ב הך דפליגי ר' יוסי ור' יהודה גבי נוטפין שעשאן זוחלין ע"י פשוטי כלי עץ דמדרבנן אם קרינן בהו מקוה מים יהיה טהור הווייתו ע"י טהרה תהא ור' יוסי החליף שיטתו כפי שפירש רבינו בפ"ה דמקואות משנה ה' יעו"ש וצ"ע:

ה

הטהור לחטאת כו' ופשט ידו חוץ לתנור וכו' וכן קנה המוטל ע"ג [ה]תנור ושני כלים.
בזה פליגי רע"ק ורבנן דרע"ק מטמא, ולכאורה נראה דפליגי אם אגד יד ואגד כלי שמיה אגד והוי כמונחים על התנור שהוא מקום טמא, ועיין פרק המצניע (דף צ"א) בפלוגתא דר"י וחזקיה, ועיין תוס' עירובין (דף ל"ג) ד"ה הואיל יעו"ש דחשבינן כמונח רק דאגוד למה שבפנים וצ"ע. ועיין חדושי למסכת שבת ואכמ"ל ודוק:

ז

הגביה שני הכלים כו' ושל קודש נטמא מפני זה שהגביהו והוא טמא בנשיאת מי נדה שהן מטמאים במשא מפני שנטמאו מחמת הכלי של קודש כו'.
נראה דוקא בשהכלי של תרומה ושל קודש הוא של עץ אבל אם הוא של חרס אינו טמא דנושא מי חטאת מטמא בגדים בשעת חיבורו וכל כלים במגע והכלים מטמאין לאוכלין ומשקין ככל ראשון שעושה שני ואם הוי התרומה בכ"ח, הלא כ"ח אינו נטמא בחבורין, וכדאמר ר' יהושע בפ"ה דזבים כלל אמר ר"י כל המטמא בגדים כו' ואינו מטמא כו' ולא כ"ח. וז"ב, ודברי הר"ש שכתב שבשל חרס שניהן טמאים אף ע"י ניירות. תמוהין ואולי צ"ל בתוספתא בד"א בשל עץ אבל בש"ח הכל מודים [בשל חרס] שהוא טהור ופירוש שהוא על התרומה וכ"ז דחוק. ומש"כ רבינו מפני שנטמאו מחמת הכלי של קודש הוא צ"ע כמו שתמה הראב"ד, ודבריו אינם מובנים לי דכל העיקר שכיון שהנושא טמא לחטאת תו מי חטאת מטמאין אותו, אם לא שנאמר שאפילו רק טהור לתרומה כשנושא לצורך הזייה היה ראוי להיות טהור אם לא משום שהוא מטמא המי חטאת ותו המי חטאת מטמאין לדידיה ולא נהירא כלל. ונראה דצ"ל שהן מטמאין במשא מפני [שנטמא] מחמת הכלי של קודש, ופירוש שהוא אינו ראוי להזות כיון שנטמא, ובפירוש המשנה צריך להגיה איזה תקונים והגהתי בגליון הגמרא שלי ודוק:

ט

והרפפות אינן ככלים כו'.
משנה פרק י"א מ"ב. הרפפות טהורות לקודש כו' ר"א אומר הרעדות טמאות לחטאת. ובתוספתא איתא ר' אליעזר אומר טמאות לחטאת על הרפפות כו'. ובשם הגר"א הגיהו בבא דרעדות כמו במשנתינו. אמנם לדעתי ע"ז כוון הירושלמי בעו"ז סוף פרק אין מעמידין היא רפפות הן רעלות וצ"ל הן רפפות הן רעדות וכוון למשנתינו דכמו דפליג רבי אליעזר על רפפות כן פליג על רעדות, דמוכח מהתוספתא דכמו דפליג ר"א על רעדות כן פליג ברפפות ולזה כוון הירושלמי הנ"ל. והפ"מ סבר דעל משנה דשבת דיוצאות פרופות ורעולות קאי ואינו כן, כי כל מה דחשיב הכל בסדר טהרות יעו"ש, ומש"כ נ"ל אמת ודוק:

י

והאוכלה חייב מיתה מפני שאכל תרומה טמאה.
עיין כסף משנה שכתב חייב מיתה ככל טמא דעלמא והיינו כשהיא טהורה כו' הא ל"ק דההוא מעלה בעלמא כו'. והא דמן התורה מי חטאת כשרים וטהורים הוי ומטמאים את הדבילה טומאה דאורייתא דמי חטאת מן התורה הוי אב הטומאה, מיירי כגון שהדבילה אין בה כביצה ואינה מתטמאה מן התורה רק כשנפלה למי חטאת ונכנסו בה המים נתפחה כדרך הדבילה ובנתפחו טמאים מדברי סופרים כדאמר פרק כל המנחות (דף נ"ד) ומן התורה אינה מקבלת טומאה. ואף לשיטת רבינו דסובר דמתטמאין אוכלין פחות מכביצה דבר תורה מכל מקום לענין הכשר כו"ע מודו דבעי כשיעור כמו שפירשו בתוס' שבת (דף צ"א) ומיירי בשלא הוכשר ואי משום דמשקין טמאים מטמאין שלא לרצון אבל כשיעור בעי ומה"ת לית בה שיעורא רק מדבריהם הואיל ונתפחה ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.