ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיז/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

א"ל ריש גלותא לרב ששת מ"ט לא סעיד מר גבן. א"ל דלא מעלו עבדי דחשידי אאבר מן החי. אמר ליה מי יימר. א"ל השתא מחוינא לך. א"ל לשמעיה זיל גנוב אייתי לי חדא כרעא מחיותא. אייתי ליה. אמר להו אהדמי לי הדמי דחיותא. אייתי תלת כרעי אותיבו קמיה. א"ל הא בעלת ג' רגלים הואי. פסיק אייתי חדא מעלמא אותיבו קמיה. א"ל לשמעיה אותביה נמי להך דידך. אותבה. אמר להו האי בת חמש רגלים הואי. א"ל אי הכי ליעבדו קמיה דמר וליכול. א"ל לחיי. קריבו תכא קמיה ואייתו קמיה בשרא ואותיבו לקמיה [ו] וריסתנא דחנקא חמתא. גששה ושקלה כרכה בסודריה. לבתר דאכיל אמרי איגניב לן כסא דכספא. בהדי דקא מעייני ואתי אשכחוה דכריכה בסודרא. אמרי ליה חזי מר דלא מיכל קא בעי אלא לצעורן. אמר להו אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא. אמרו ליה חיורא לא עביד לן האידנא. אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמתא לקותא הוא. בדוק אשכחוה. כי קא נפיק כרו ליה בירא ושדו ליה ציפתא עילויה. ואמרו ליה ליתי מר לינח. נחר ליה רב חסדא מאחוריה. אמר ליה לינוקא פסוק לי פסוקך. אמר ליה [[תנ"ך/שמואל ב/ב#כא|נטה לך על ימינך או על שמאלך]] {{ממ|תנ"ך/שמואל ב/ב#כא|שמואל ב' ב}}. א"ל לשמעיה מאי קא חזית. א"ל ציפיתא דשדיא. א"ל הדר מינה. לבתר דנפק א"ל רב חסדא מנא הוה ידע מר. א"ל חדא דנחר לי מר, ועוד דפסק לי ינוקא פסוקא, ועוד דחשידי עבדי דלא מעלו.