165,637
עריכות
נבדק טכנית + עוגנים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק טכנית + עוגנים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"א ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף כ"א ע"ב'''}} | ||
'''על ניסן ועל תשרי עד שישמע מפי ב"ד מקודש.''' פירש"י דאם לא יבאו העדי' בשבת מקדשין למחר ממעטין את הלוכן מהלך לילה ויותר דאם יבאו ויקדשו בשבת ילכו במ"ש מיד וילכו כל ימי החול של ב' שבתות דהא פסח חל בשבת ואם לא באו עדי' היו' לא ילכו עד למחר ובע"כ בשבת של ע"פ ישבתו נמצא שלא הלכו י"ב יום שלמים ולכאורה יש להקשות הא אמ' לעיל כל היכא דמטו שלוחי ניסן ול"מ שלוחי תשרי לעבדו תרי יומי גזי' ניסן אטו תשרי ולפ"ז אין שלוחי ניסן יוצאין מיד לאחר שקידשו את החודש אלא יוצאין בכדי שיהא עד הפסח שיעור שיכולין להגיע שם שלוחי תשרי דהיינו ב' ימים אחר ר"ח נגד ב' ימים של ר"ה וי"כ שאין שלוחי תשרי הולכין וכיון שאין שלוחי תשרי יכולים להגיע נגד מהלך ב"י אלו ובע"כ אותן הדרים במהלך ב"י אילו עושין פסח ב"י אפילו אם יגיעו אליהן השלוחי' משום גזירה אטו תשרי. מה בצע לטרוח שלוחי' לילך לשם להודיע יום הקידוש דהא אין להם נ"מ בהודעה זו כיון דמ"מ צריכין לעשות י"ט ב"י כאותן שא"י יום הקידוש. ולא עוד אלא אפי' על תשרי אין טעם זה מספיק דהא כיון דבתשרי לפעמי' א"א להם לילך אלא בכדי מהלך י' ימים כגון אם חל ר"ה בשני בשבת דאיכא בין ר"ה לסוכות ב' שבתות ור"ה וי"כ הרי ד"י שא"א לשלוחי' להלוך. וא"כ אפילו חל ר"ה בא' משאר ימים שאפשר לשלוחי' לילך בכדי מהלך י"א יום. אותן הדרים בכדי מהלך יום י"א בע"כ עושין ב"י סוכות גזיר' אטו אם חל ר"ה ביום ב' דהשתא ניסן אטו תשרי גזרינן כ"ש דיש לגזור תשרי גופי' תשרי זה אטו תשרי של שנה אחר וא"כ גם בתשרי א"צ השלוחי' לילך מיד בחל ר"ה בשבת או ביום א' עד יום המחרת. וא"כ א"צ העדים לחלל שבת דהא אף אם לא יקדשו עד למחר אין ממעטין את מהלך השלוחי' כלום. מיהו בהא דניסן י"ל דהא דנפקי אניסן אפילו במקום שאין שלוחי תשרי מגיעין אע"ג דמ"מ צריכין לעשו' ב"י. כדי לידע שלא עיברו השנה ובחדש זה הוא וה"ט דקאמר שבהן שלוחין יוצאין אניסן לחוד קאמר לה והא דנקט שבהן לשון רבים משום דבאמת בתשרי נמי אין שלוחין יוצאין עד שישמע מפי ב"ד מקודש. והא גופי' קמ"ל דניסן שוה לתשרי בהא ומ"מ עיקר טעמא דניסן לאו מפני מיעוט הליכת השלוחים אלא לידע שלא נתעברה השנה וכדפי'. וכה"ג פי' התוס' לשיטתם דא"צ לתלות טעם חילול שבת דעדים ביציאת השלוחים על תשרי דהתם ה"ט דאי מאחרת לי' עד א' בשבת ה"ל יום ערבה בשבת אלא משום ניסן נקט לה. ולדידי ליו' ערבה ל"ח לה אלא להיפך ה"ט אשלוחי תשרי לחוד קאי וכמ"ש. מיהו הא ודאי תקשה הא על תשרי בטעמא דיום הערבה סגי כדפי' התוס' דהכי אמר להדי' בפ"ד דסוכה (דף מ"ג) דדחינן לתשרי כי היכא דלא ליקלע יו' ערבה בשבת ואי טעמא דניסן מפני עיבור השנה הא אהיא קאי טעמא דמתני' שבהן שלוחי' יוצאין וי"ל דודאי טעמא דשלוחין אניסן קאי שלא לקצר מהלכם דאע"פ במקו' שאין שלוחי תשרי מגיעין עושין ב"י מ"מ במה דידעי יום הקביעות יש להם נ"מ דעכשיו י"ט שני שלהם אינו אלא מדרבנן ויש להקל לענין מת ורפואה כדפי' התם. והשתא דאתית להכי גם בתשרי מלבד טעם יום ערבה איכא נ"מ להא דאמ': | '''{{עוגן1|על}} ניסן ועל תשרי עד שישמע מפי ב"ד מקודש.''' פירש"י דאם לא יבאו העדי' בשבת מקדשין למחר ממעטין את הלוכן מהלך לילה ויותר דאם יבאו ויקדשו בשבת ילכו במ"ש מיד וילכו כל ימי החול של ב' שבתות דהא פסח חל בשבת ואם לא באו עדי' היו' לא ילכו עד למחר ובע"כ בשבת של ע"פ ישבתו נמצא שלא הלכו י"ב יום שלמים ולכאורה יש להקשות הא אמ' לעיל כל היכא דמטו שלוחי ניסן ול"מ שלוחי תשרי לעבדו תרי יומי גזי' ניסן אטו תשרי ולפ"ז אין שלוחי ניסן יוצאין מיד לאחר שקידשו את החודש אלא יוצאין בכדי שיהא עד הפסח שיעור שיכולין להגיע שם שלוחי תשרי דהיינו ב' ימים אחר ר"ח נגד ב' ימים של ר"ה וי"כ שאין שלוחי תשרי הולכין וכיון שאין שלוחי תשרי יכולים להגיע נגד מהלך ב"י אלו ובע"כ אותן הדרים במהלך ב"י אילו עושין פסח ב"י אפילו אם יגיעו אליהן השלוחי' משום גזירה אטו תשרי. מה בצע לטרוח שלוחי' לילך לשם להודיע יום הקידוש דהא אין להם נ"מ בהודעה זו כיון דמ"מ צריכין לעשות י"ט ב"י כאותן שא"י יום הקידוש. ולא עוד אלא אפי' על תשרי אין טעם זה מספיק דהא כיון דבתשרי לפעמי' א"א להם לילך אלא בכדי מהלך י' ימים כגון אם חל ר"ה בשני בשבת דאיכא בין ר"ה לסוכות ב' שבתות ור"ה וי"כ הרי ד"י שא"א לשלוחי' להלוך. וא"כ אפילו חל ר"ה בא' משאר ימים שאפשר לשלוחי' לילך בכדי מהלך י"א יום. אותן הדרים בכדי מהלך יום י"א בע"כ עושין ב"י סוכות גזיר' אטו אם חל ר"ה ביום ב' דהשתא ניסן אטו תשרי גזרינן כ"ש דיש לגזור תשרי גופי' תשרי זה אטו תשרי של שנה אחר וא"כ גם בתשרי א"צ השלוחי' לילך מיד בחל ר"ה בשבת או ביום א' עד יום המחרת. וא"כ א"צ העדים לחלל שבת דהא אף אם לא יקדשו עד למחר אין ממעטין את מהלך השלוחי' כלום. מיהו בהא דניסן י"ל דהא דנפקי אניסן אפילו במקום שאין שלוחי תשרי מגיעין אע"ג דמ"מ צריכין לעשו' ב"י. כדי לידע שלא עיברו השנה ובחדש זה הוא וה"ט דקאמר שבהן שלוחין יוצאין אניסן לחוד קאמר לה והא דנקט שבהן לשון רבים משום דבאמת בתשרי נמי אין שלוחין יוצאין עד שישמע מפי ב"ד מקודש. והא גופי' קמ"ל דניסן שוה לתשרי בהא ומ"מ עיקר טעמא דניסן לאו מפני מיעוט הליכת השלוחים אלא לידע שלא נתעברה השנה וכדפי'. וכה"ג פי' התוס' לשיטתם דא"צ לתלות טעם חילול שבת דעדים ביציאת השלוחים על תשרי דהתם ה"ט דאי מאחרת לי' עד א' בשבת ה"ל יום ערבה בשבת אלא משום ניסן נקט לה. ולדידי ליו' ערבה ל"ח לה אלא להיפך ה"ט אשלוחי תשרי לחוד קאי וכמ"ש. מיהו הא ודאי תקשה הא על תשרי בטעמא דיום הערבה סגי כדפי' התוס' דהכי אמר להדי' בפ"ד דסוכה (דף מ"ג) דדחינן לתשרי כי היכא דלא ליקלע יו' ערבה בשבת ואי טעמא דניסן מפני עיבור השנה הא אהיא קאי טעמא דמתני' שבהן שלוחי' יוצאין וי"ל דודאי טעמא דשלוחין אניסן קאי שלא לקצר מהלכם דאע"פ במקו' שאין שלוחי תשרי מגיעין עושין ב"י מ"מ במה דידעי יום הקביעות יש להם נ"מ דעכשיו י"ט שני שלהם אינו אלא מדרבנן ויש להקל לענין מת ורפואה כדפי' התם. והשתא דאתית להכי גם בתשרי מלבד טעם יום ערבה איכא נ"מ להא דאמ': | ||
ומיהו אכתי ק"ל מדאמר אביי על כולן ש"י מבערב משמע דמש"ה אין העדי' מחללין שבת על השאר מששה חדשי' משום דאין חילול שבת דעדי' מאריך זמן הליכת השלוחים הא א' מו' חדשים אלו הוא אדר מפני הפורים והא באדר איכא רווחא למהלך שלוחים טפי אי מקדשין בשבת מקידוש דיום א' דאי מקדשין בשבת פורים דעיירות שהוא בי"ד חל בע"ש הוי מהלך השלוחים י"א ימי החול עד הפורים ואם יקדשו יום א' חל י"ד בשבת וצריכין העיירות להקדים ליום הכניסה שהוא ה' בשבת כדתנן רפ"ק דמגילה חל בשבת כו' נמצא אין הילוך השלוחים אלא עשרה ימים מיום א' דשבוע זו עד יום ה' דשבוע שלאחרי'. והשתא ניסן ותשרי משום שלא יתמעט מהלך השלוחים כדי מהלך לילה ויותר מחללין העדים שבת באדר שנתמעט כדי הילוך מעת לעת ויותר לא כ"ש שיחללו. מיהו בהא יש לדחוק ולומר אם מקדשין בשבת מה שפוגם בהילוך השלוחים לעיירות כדי מהלך מעל"ע משביח לכרכים כנגדו יום א' דבחל י"ד בע"ש כרכים קורין נמי בע"ש ואין הילוך השלוחים לכרכים אלא י"א יום עד יום ה' ואילו בחל י"ד בשבת כרכים הקורין בט"ו קורין בא' בשבת נמצא הילוך השלוחים להם מר"ח עד יום הקריאה י"ב יום: | ומיהו אכתי ק"ל מדאמר אביי על כולן ש"י מבערב משמע דמש"ה אין העדי' מחללין שבת על השאר מששה חדשי' משום דאין חילול שבת דעדי' מאריך זמן הליכת השלוחים הא א' מו' חדשים אלו הוא אדר מפני הפורים והא באדר איכא רווחא למהלך שלוחים טפי אי מקדשין בשבת מקידוש דיום א' דאי מקדשין בשבת פורים דעיירות שהוא בי"ד חל בע"ש הוי מהלך השלוחים י"א ימי החול עד הפורים ואם יקדשו יום א' חל י"ד בשבת וצריכין העיירות להקדים ליום הכניסה שהוא ה' בשבת כדתנן רפ"ק דמגילה חל בשבת כו' נמצא אין הילוך השלוחים אלא עשרה ימים מיום א' דשבוע זו עד יום ה' דשבוע שלאחרי'. והשתא ניסן ותשרי משום שלא יתמעט מהלך השלוחים כדי מהלך לילה ויותר מחללין העדים שבת באדר שנתמעט כדי הילוך מעת לעת ויותר לא כ"ש שיחללו. מיהו בהא יש לדחוק ולומר אם מקדשין בשבת מה שפוגם בהילוך השלוחים לעיירות כדי מהלך מעל"ע משביח לכרכים כנגדו יום א' דבחל י"ד בע"ש כרכים קורין נמי בע"ש ואין הילוך השלוחים לכרכים אלא י"א יום עד יום ה' ואילו בחל י"ד בשבת כרכים הקורין בט"ו קורין בא' בשבת נמצא הילוך השלוחים להם מר"ח עד יום הקריאה י"ב יום: | ||