173
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
''' ''' | ''' '''<br> | ||
'''ולעניין''' ישראל הדר בפונדק של ישראל וכבר שכרו אותן גוים לחודשים ולא {{הערה| לכאורה יש להוסיף יכול}} ישראל בעל פונדק לסילוקאינן וקא מיבעיא לכון, צריך ישראל השובת בפונדק שיקנה מהם רשות חוץ ממה ששכר מבעל פונדק או לא.<br> | '''ולעניין''' ישראל הדר בפונדק של ישראל וכבר שכרו אותן גוים לחודשים ולא {{הערה| לכאורה יש להוסיף יכול}} ישראל בעל פונדק לסילוקאינן וקא מיבעיא לכון, צריך ישראל השובת בפונדק שיקנה מהם רשות חוץ ממה ששכר מבעל פונדק או לא.<br> | ||
'''כל''' היכא דחד ישראל הוא, פשיטא דגוים דהתם כבהמה דמו ודירתם כדיר בהמה ולא אסרי על ישראל דתנן [[בבלי/עירובין/סא/ב|(עירובין דף ס"א ע"ב]]) הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אוסר עליו ורבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה, ותניא [[בבלי/עירובין/סב/א|(עירובין דף ס"ב ע"א]]) חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה וקסבר רבי אליעזר בן יעקב דבתרי ישראל גזרו בהו רבנן בחד ישראל לא גזרו ביה רבנן, וכל היכא דחד ישראל דאיר עם הגוים אינם אוסרים עליו ומותר הוא להוציא כלום מביתו לחצר ולבית הכסא ולמלאות מים מן הבאר והגוים חשובין אצלו כבהמה.<br> אבל אם שני ישראלים או יותר מכאן דרים עם נכרים צריכין שישכרו רשותו של נכרי ואין צריכין עירוב דהכין אמור רבנן ובגוי עד שישכיר ואין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועלת במקום גוי, וכל חד מן גוי דאית לי התם רשות צריכין ישראל למיגר מיניה או מן אשתו או מן שכירו או מן לקיטו כדמפרש בהדיא בגמ' [[בבלי/עירובין//|(עירובין דף]]) אבל המשכיר בזמן שהשכיר לחודש במה ששאלתם ואינו יכול לסלק את השוכר מאותו רשות אין עירוב מועיל לשני ישראלים להוציא בשבת כלים לחצר בזמן שלא השכיר השוכר או אשתו או לקיטו את רשותו. <br> | '''כל''' היכא דחד ישראל הוא, פשיטא דגוים דהתם כבהמה דמו ודירתם כדיר בהמה ולא אסרי על ישראל דתנן [[בבלי/עירובין/סא/ב|(עירובין דף ס"א ע"ב]]) הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אוסר עליו ורבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה, ותניא [[בבלי/עירובין/סב/א|(עירובין דף ס"ב ע"א]]) חצרו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה וקסבר רבי אליעזר בן יעקב דבתרי ישראל גזרו בהו רבנן בחד ישראל לא גזרו ביה רבנן, וכל היכא דחד ישראל דאיר עם הגוים אינם אוסרים עליו ומותר הוא להוציא כלום מביתו לחצר ולבית הכסא ולמלאות מים מן הבאר והגוים חשובין אצלו כבהמה.<br> אבל אם שני ישראלים או יותר מכאן דרים עם נכרים צריכין שישכרו רשותו של נכרי ואין צריכין עירוב דהכין אמור רבנן ובגוי עד שישכיר ואין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועלת במקום גוי, וכל חד מן גוי דאית לי התם רשות צריכין ישראל למיגר מיניה או מן אשתו או מן שכירו או מן לקיטו כדמפרש בהדיא בגמ' [[בבלי/עירובין//|(עירובין דף]]) אבל המשכיר בזמן שהשכיר לחודש במה ששאלתם ואינו יכול לסלק את השוכר מאותו רשות אין עירוב מועיל לשני ישראלים להוציא בשבת כלים לחצר בזמן שלא השכיר השוכר או אשתו או לקיטו את רשותו. <br> | ||