176,460
עריכות
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''{{עוגן1|ואם}}''' יש לו חמץ של מעשר שני אף דממון גבוה הוא מ"מ ודאי עובר בב"י לא מבעיא לשיטת הר"י קורקו"ס דמע"ש אף דממון גבוה הוא מ"מ הואיל דיש לו היתר אכיל' הוי עריסותיכם ולכם לענין אתרוג וכמו שביארתי לעיל הואיל דעכ"פ זכות זה שיש לו בו לאכול בירושלם אין לאחרים בו ועדיף מהפקר ודאי חשיב שלך לענין ב"י אלא אף אם נאמר דלר' מאיר דממון גבוה הוא אינו יוצא באתרוג ואינו חייב בחלה הואיל דאינו שלו ממש מ"מ לענין ב"י דחמץ ודאי עובר כיון דיש לו בו צד זכות ולא גרע מקבל עליו אחריות דמרבינן מדכתיב לא ימצא ואף גול"מ כממון דמי לענין בל ירא' מכ"ש בזה דיש לו זכות בו יותר מאשר יש לאחרים ודאי חייב לבערו. ותמהני מאד שראיתי בפנ"י פסחים {{ממ|[[פני יהושע/פסחים/יג/ב|דף י"ג ע"ב]]}} בהא דאין מביאין תודה בחג המצות ופריך פשיטא והקשה לראב"י דיליף שאור דאכילה משאור דראי' א"כ אם קדשים קלים ממון גבוה מותר באכילה ובצל"ח שם הוסיף עוד דמצות תשביתו לא שייך ג"כ ולר"ש דאחר שש ליתא רק בעשה דתשביתו מותר באמת לאכול וכן בשביעי של פסח למ"ד נדרים ונדבות קרבין ביו"ט הי' יכול להביא תוד' ולאכול בלילה דאינו עובר בב"י דהוי ממון גבוה וכך כתב בסוף ספר הפלאה משם בעל מחנה לוי ודבריהם תמוהין הא לא גרע מגול"מ דכממון דמי לגבי חמץ ומכ"ש בזה דעכ"פ יש לבעלים זכות זה לאכול והוי' כדידהו לענין ב"י ואף אם נאמר דלענין אתרוג וחלה לא מקרי לכם מ"מ לענין ב"י ודאי עובר ומכ"ש לשיטת הרמב"ם וכפי דברי הר"י קורקו"ס דאף לענין חלה ואתרוג מקרי לכם הואיל דיש להם יותר זכות ממה שיש לאחרים מכ"ש דעובר בב"י: | '''{{עוגן1|ואם}}''' יש לו חמץ של מעשר שני אף דממון גבוה הוא מ"מ ודאי עובר בב"י לא מבעיא לשיטת הר"י קורקו"ס דמע"ש אף דממון גבוה הוא מ"מ הואיל דיש לו היתר אכיל' הוי עריסותיכם ולכם לענין אתרוג וכמו שביארתי לעיל הואיל דעכ"פ זכות זה שיש לו בו לאכול בירושלם אין לאחרים בו ועדיף מהפקר ודאי חשיב שלך לענין ב"י אלא אף אם נאמר דלר' מאיר דממון גבוה הוא אינו יוצא באתרוג ואינו חייב בחלה הואיל דאינו שלו ממש מ"מ לענין ב"י דחמץ ודאי עובר כיון דיש לו בו צד זכות ולא גרע מקבל עליו אחריות דמרבינן מדכתיב לא ימצא ואף גול"מ כממון דמי לענין בל ירא' מכ"ש בזה דיש לו זכות בו יותר מאשר יש לאחרים ודאי חייב לבערו. ותמהני מאד שראיתי בפנ"י פסחים {{ממ|[[פני יהושע/פסחים/יג/ב|דף י"ג ע"ב]]}} בהא דאין מביאין תודה בחג המצות ופריך פשיטא והקשה לראב"י דיליף שאור דאכילה משאור דראי' א"כ אם קדשים קלים ממון גבוה מותר באכילה ובצל"ח שם הוסיף עוד דמצות תשביתו לא שייך ג"כ ולר"ש דאחר שש ליתא רק בעשה דתשביתו מותר באמת לאכול וכן בשביעי של פסח למ"ד נדרים ונדבות קרבין ביו"ט הי' יכול להביא תוד' ולאכול בלילה דאינו עובר בב"י דהוי ממון גבוה וכך כתב בסוף ספר הפלאה משם בעל מחנה לוי ודבריהם תמוהין הא לא גרע מגול"מ דכממון דמי לגבי חמץ ומכ"ש בזה דעכ"פ יש לבעלים זכות זה לאכול והוי' כדידהו לענין ב"י ואף אם נאמר דלענין אתרוג וחלה לא מקרי לכם מ"מ לענין ב"י ודאי עובר ומכ"ש לשיטת הרמב"ם וכפי דברי הר"י קורקו"ס דאף לענין חלה ואתרוג מקרי לכם הואיל דיש להם יותר זכות ממה שיש לאחרים מכ"ש דעובר בב"י: | ||
'''{{עוגן1|וקצת}}''' יש להביא ראיה לדברי הר"י קורקו"ס מפסחים {{ממ|דף צ'}} הממנה אחרים עמו על פסחו כו' מעות שבידו חולין ומוקי כרבי שע"מ כן הקדישו ישראל את פסחיהן ועי"ש בתוס' דקמ"ל קרא דדעתו לכך ועיין רמב"ם הל' ק"פ {{ממ|[[רמב"ם/קרבן פסח/ד#י|פ"ד ה"י]]}} חזינן דאחרים יכולים לימנות עמו בפסח אף דהוא כבר הקדישו וכנרא' ק"פ צריך שיהי' שלו ממש מדכתיב משכו וקחו לכם ובירושלמי {{ממ|פ"ק דקידושין}} יליף מזה דמשיכה קונה בבהמ' דקה וכן משמע מרש"י קידושין ר"פ האיש מקדש בהא דאיש זוכה וכן ברש"י גטין {{ממ|[רש"י/גיטין/כה/א#|דף כ"ה ע"א]]}} דבעי קנין וברע"ב [[רע"ב/זבחים/ה#|סוף פ' איזהו מקומן]] א"כ איך יוצא זה הממנ' על פסח זה שכבר הוא הקדש ובמה יחשב לכם וע"כ כיון דעכ"פ יש לו זכות בו הוי לכם אולם זה לאביי שם דסובר בפסח לא משייר אינש והפריש סתם ולדידי' כבר חל ההקדש ואעפ"כ יוצא בו אחר הממנה עמו אחר כך הרי דבשביל היתר אכילה הוי קרבנו ועי"ש ברש"י דלאביי זה שהפריש לפסחו ואח"כ המנ' אחרים עמו מתנ' בעלמא הוא דיהיב לי' ואף דמבואר קידושין {{ממ|דף נ"ד}} דלר"מ דמעשר שני ממון גבוה אינו יכול לתת במתנה היינו שם מדכתיב מעשרו אם אינו שלו אינו מוסיף חומש אבל לענין ק"פ מקרי {{עוגן|לז א}}לכם. אבל לרב אושעי' אף בפסחו משייר אינש אינו ראיה דלדידי' ע"כ ע"ד כן הקדישו בנ"י את פסחיהן דמי שיתמנה אח"כ על דעתו מפריש ופקע הקדושה מן המעות על החולין ועי"ש בירושלמי לכך הקדישה משעה ראשונ' אם יקבל מעות יצא לחולין בקדושה זאת ועי"ש כל דברי הירושלמי בהלכה ג' ובהלכה ד' דע"ד רב הונא כל מה שיבואו מנוייו הם מתחלה והוי הקדש שותפים ואינו עושה תמורה הרי דלמפרע הוא וזה שמפריש מעותיו תיכף מקדיש עד"ז אם יזכה בטלה של פסח נותן על מנויו של זה ויש להוכיח מזה דהא דיכול לחייב את עצמו ולשעבד לאינו מבורר מהני אף מדאורייתא כמ"ש הר"ן סוף פ"א דגטין {{ממ|}} ונ"י ב"ב {{ממ|}} כיון דיכול לשעבד לכולם וכולם ראויים לזכות וכן נמי בזה למנות על פסחו יכול לעשות כן ולמנות לכל מי שירצה אח"כ אבל לשיטת רמב"ן במשתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך דמדאורייתא ל"מ דאין בריר' יקשה מכאן מה מהני במה שיתמנה אח"כ א' ויתן מעות שהפריש ג"כ כיון שזה כבר הקדישו ע"כ צ"ל דלמפרע נחשב המינוי ומה מהני הא בדאוריית' אין בריר' ועי"ש עוד בירושלמי דאם אין מקדישין בתחל' ביו"ט הא דקתני במתני' דשבת וכן ערב פסח שחל בשבת ותני הולך אצל מוכרי פסחים מוכרח דאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש דאל"כ יהי' אסור משום מקדש בשבת עי"ש דמבואר דע"כ נעשה ונגמר ההקדש מיד רק מי שזוכ' בו יוצא במינוי זה המעות וחולין ויקשה הא אין בריר' ואיך יהני למפרע ואכ"מ בזה ועיין קצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/תו#|סי' ת"ו]]}} דכ' ע"פ דברי רמב"ם דסובר דהכשר לקבל טומאה הוא דוקא אם ינתן ברצון הבעלים כמבואר {{ממ|פ' י"ג מטומאת אוכלין}} ובכ"מ שם ע"כ הא דמצינו הכשר בקדשים הוא רק לרבי יוסי הגלילי דקדשים קלים ממון בעלים דאל"כ הוי כאין אדם אוסר דבר שאינו שלו עי"ש ולדברי הר"י קורק"ס הנ"ל דאף מע"ש אף אם ממון גבוה הוא מ"מ מקרי לכם משום היתר אכיל' כמו כן לכ"ע בקדשים קלים הוי ממון בעלים לענין זה שיקבל ההכשר: | '''{{עוגן1|וקצת}}''' יש להביא ראיה לדברי הר"י קורקו"ס מפסחים {{ממ|דף צ'}} הממנה אחרים עמו על פסחו כו' מעות שבידו חולין ומוקי כרבי שע"מ כן הקדישו ישראל את פסחיהן ועי"ש בתוס' דקמ"ל קרא דדעתו לכך ועיין רמב"ם הל' ק"פ {{ממ|[[רמב"ם/קרבן פסח/ד#י|פ"ד ה"י]]}} חזינן דאחרים יכולים לימנות עמו בפסח אף דהוא כבר הקדישו וכנרא' ק"פ צריך שיהי' שלו ממש מדכתיב משכו וקחו לכם ובירושלמי {{ממ|פ"ק דקידושין}} יליף מזה דמשיכה קונה בבהמ' דקה וכן משמע מרש"י קידושין ר"פ האיש מקדש בהא דאיש זוכה וכן ברש"י גטין {{ממ|[[רש"י/גיטין/כה/א#|דף כ"ה ע"א]]}} דבעי קנין וברע"ב [[רע"ב/זבחים/ה#|סוף פ' איזהו מקומן]] א"כ איך יוצא זה הממנ' על פסח זה שכבר הוא הקדש ובמה יחשב לכם וע"כ כיון דעכ"פ יש לו זכות בו הוי לכם אולם זה לאביי שם דסובר בפסח לא משייר אינש והפריש סתם ולדידי' כבר חל ההקדש ואעפ"כ יוצא בו אחר הממנה עמו אחר כך הרי דבשביל היתר אכילה הוי קרבנו ועי"ש ברש"י דלאביי זה שהפריש לפסחו ואח"כ המנ' אחרים עמו מתנ' בעלמא הוא דיהיב לי' ואף דמבואר קידושין {{ממ|דף נ"ד}} דלר"מ דמעשר שני ממון גבוה אינו יכול לתת במתנה היינו שם מדכתיב מעשרו אם אינו שלו אינו מוסיף חומש אבל לענין ק"פ מקרי {{עוגן|לז א}}לכם. אבל לרב אושעי' אף בפסחו משייר אינש אינו ראיה דלדידי' ע"כ ע"ד כן הקדישו בנ"י את פסחיהן דמי שיתמנה אח"כ על דעתו מפריש ופקע הקדושה מן המעות על החולין ועי"ש בירושלמי לכך הקדישה משעה ראשונ' אם יקבל מעות יצא לחולין בקדושה זאת ועי"ש כל דברי הירושלמי בהלכה ג' ובהלכה ד' דע"ד רב הונא כל מה שיבואו מנוייו הם מתחלה והוי הקדש שותפים ואינו עושה תמורה הרי דלמפרע הוא וזה שמפריש מעותיו תיכף מקדיש עד"ז אם יזכה בטלה של פסח נותן על מנויו של זה ויש להוכיח מזה דהא דיכול לחייב את עצמו ולשעבד לאינו מבורר מהני אף מדאורייתא כמ"ש הר"ן סוף פ"א דגטין {{ממ|}} ונ"י ב"ב {{ממ|}} כיון דיכול לשעבד לכולם וכולם ראויים לזכות וכן נמי בזה למנות על פסחו יכול לעשות כן ולמנות לכל מי שירצה אח"כ אבל לשיטת רמב"ן במשתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך דמדאורייתא ל"מ דאין בריר' יקשה מכאן מה מהני במה שיתמנה אח"כ א' ויתן מעות שהפריש ג"כ כיון שזה כבר הקדישו ע"כ צ"ל דלמפרע נחשב המינוי ומה מהני הא בדאוריית' אין בריר' ועי"ש עוד בירושלמי דאם אין מקדישין בתחל' ביו"ט הא דקתני במתני' דשבת וכן ערב פסח שחל בשבת ותני הולך אצל מוכרי פסחים מוכרח דאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש דאל"כ יהי' אסור משום מקדש בשבת עי"ש דמבואר דע"כ נעשה ונגמר ההקדש מיד רק מי שזוכ' בו יוצא במינוי זה המעות וחולין ויקשה הא אין בריר' ואיך יהני למפרע ואכ"מ בזה ועיין קצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/תו#|סי' ת"ו]]}} דכ' ע"פ דברי רמב"ם דסובר דהכשר לקבל טומאה הוא דוקא אם ינתן ברצון הבעלים כמבואר {{ממ|פ' י"ג מטומאת אוכלין}} ובכ"מ שם ע"כ הא דמצינו הכשר בקדשים הוא רק לרבי יוסי הגלילי דקדשים קלים ממון בעלים דאל"כ הוי כאין אדם אוסר דבר שאינו שלו עי"ש ולדברי הר"י קורק"ס הנ"ל דאף מע"ש אף אם ממון גבוה הוא מ"מ מקרי לכם משום היתר אכיל' כמו כן לכ"ע בקדשים קלים הוי ממון בעלים לענין זה שיקבל ההכשר: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||