316
עריכות
←סעיף י
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) |
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) (←סעיף י) |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
אבל מש״כ לתרץ צ"ע לפ"ז. ונראה דשי׳ דבאין שובך גם במדדין יש סימן מקום, וצ״ע. | אבל מש״כ לתרץ צ"ע לפ"ז. ונראה דשי׳ דבאין שובך גם במדדין יש סימן מקום, וצ״ע. | ||
בהג״ה אם משתמר כגון טלית בצד גדר והוא ספק אם הניחו הבעלים כו'. עי' ש"ך [ס"ק ל'] שכתב דהלשון מגומגם, דלשון הרא״ש דהניח במקום המשתמר כגון ודאי הנוח אפי' יש בו סימן כגון טלית וקורדום בצד גדר כו'. | ===שם בהג״ה=== | ||
'''אם משתמר כגון טלית בצד גדר והוא ספק אם הניחו הבעלים כו''''. עי' ש"ך [ס"ק ל'] שכתב דהלשון מגומגם, דלשון הרא״ש דהניח במקום המשתמר כגון ודאי הנוח אפי' יש בו סימן כגון טלית וקורדום בצד גדר כו'. | |||
ובאמת המעיין היטב בדברי התוס׳ והרא״ש יראה דאדרבה לשון הרא״ש אינו מדוקדק, והרב תיקן דבריו. דהתוס׳ שם לאחר שהעלו דבמשתמר קצת אסור להניחה כיון שנטלה וביש בו סימן אפי' לכתחלה חייב לטלה כתבו דההיא דטלית וקורדום בצד גדר התם הוא משתמר לגמרי, וכתבו עוד א״נ התם לדעת הונח שם. | ובאמת המעיין היטב בדברי התוס׳ והרא״ש יראה דאדרבה לשון הרא״ש אינו מדוקדק, והרב תיקן דבריו. דהתוס׳ שם לאחר שהעלו דבמשתמר קצת אסור להניחה כיון שנטלה וביש בו סימן אפי' לכתחלה חייב לטלה כתבו דההיא דטלית וקורדום בצד גדר התם הוא משתמר לגמרי, וכתבו עוד א״נ התם לדעת הונח שם. | ||
משמע דהיינו דבתחלה הוה ס"ל דגם בטלית וקורדום אינו אלא ספק הנוח, [והיינו דאע״ג דהניחו תחלה מדעתו י"ל דודאי שכחה כמש"כ שם מקודם אההיא דאחר הגפה ע״ש], אלא כיון דהוא משתמר לגמרי לא איכפת לן, דאפי' שכח כשיזכור אח״כ ימצאנה. ואח״כ כתבו, א"נ דאפי' הוה התם ג"כ משתמר קצת כדהכא התם אין לתלות כלל בשכחה אלא דעכשיו נמי הוא לדעתו. | משמע דהיינו דבתחלה הוה ס"ל דגם בטלית וקורדום אינו אלא ספק הנוח, [והיינו דאע״ג דהניחו תחלה מדעתו י"ל דודאי שכחה כמש"כ שם מקודם אההיא דאחר הגפה ע״ש], אלא כיון דהוא משתמר לגמרי לא איכפת לן, דאפי' שכח כשיזכור אח״כ ימצאנה. ואח״כ כתבו, א"נ דאפי' הוה התם ג"כ משתמר קצת כדהכא התם אין לתלות כלל בשכחה אלא דעכשיו נמי הוא לדעתו. | ||
וא״כ לשון הרא״ש שכתב דבמקום המשתמר כגון ודאי הנוח, אין לו ביאור כלל לפ״ז, וצ״ל דכיון לשי' הא״נ דהיינו דהתם היא לדעת ומש"ה ממילא ה״ה משתמר. | |||
וא״כ לשון הרא״ש שכתב דבמקום המשתמר כגון ודאי הנוח, אין לו ביאור כלל לפ״ז, וצ״ל דכיון לשי' הא״נ דהיינו דהתם היא לדעת ומש"ה ממילא ה״ה משתמר. | |||
אבל הרב [הרמ"א] תיקן הדברים היטב, דהיינו דבמשתמר לגמרי אפי׳ ספק הנוח והוא כתי׳ הראשון, ובמשתמר קצת כתב דבזה ביש בו סימן יעיל? ובאין בו סימן לא יטול ואם נטל לא יחזיר, ותי' השני דלדעת לעולם לא יטול זה פשיטא, ועי"ש היטב. | אבל הרב [הרמ"א] תיקן הדברים היטב, דהיינו דבמשתמר לגמרי אפי׳ ספק הנוח והוא כתי׳ הראשון, ובמשתמר קצת כתב דבזה ביש בו סימן יעיל? ובאין בו סימן לא יטול ואם נטל לא יחזיר, ותי' השני דלדעת לעולם לא יטול זה פשיטא, ועי"ש היטב. | ||
שם ובמקום שאינו משתמר כלל כו' ה״ה של מוצאו. דעת הש"ך בס"ק ל"א דדוקא במידי דיקירי דמידע ידיעי, וכמו בדרך נפילה בסי' רס"ב, הא לאו הכי היה יאוש של"מ, והנתיבות המשפט [ס"ק טו] כתב בשם מהרש"א [כא, ב ד"ה והא לא ידע] דבדרך הנוח לעולם ה״ה מתייאש תיכף. | |||
שם ובמקום שאינו משתמר כלל כו' ה״ה של מוצאו. דעת הש"ך בס"ק ל"א דדוקא במידי דיקירי דמידע ידיעי, וכמו בדרך נפילה בסי' רס"ב, הא לאו הכי היה יאוש של"מ, והנתיבות המשפט [ס"ק טו] כתב בשם מהרש"א [כא, ב ד"ה והא לא ידע] דבדרך הנוח לעולם ה״ה מתייאש תיכף. | |||
ואינו מוכרח לענ"ד, דודאי גם בכאן כיון דתלינן דשכח ודאי יש לחוש שלא ניכר עדיין , וכן משמע מלשון הרא״ש והפו' בזה. | ואינו מוכרח לענ"ד, דודאי גם בכאן כיון דתלינן דשכח ודאי יש לחוש שלא ניכר עדיין , וכן משמע מלשון הרא״ש והפו' בזה. | ||
שוב ראיתי בש"מ [דף כא, א] בשם הרא"ש דמכריכות לא פריך משום דהוה דרך הנוח , ומשמע לכאו' כדברי מהרש״א, אבל י״ל דכוונתו דבדרך הנוח גם המקשה הוה ידע דביקירי ידיע. | |||
שוב ראיתי בש"מ [דף כא, א] בשם הרא"ש דמכריכות לא פריך משום דהוה דרך הנוח , ומשמע לכאו' כדברי מהרש״א, אבל י״ל דכוונתו דבדרך הנוח גם המקשה הוה ידע דביקירי ידיע. | |||
ומדברי הראב"ד [בש"מ כב, ב] בסוגי׳ דמקום הוה סימן, שכתב דברה״ר קאי אכולהו ע״ש, וא״כ גם לרבא דמקום הוה סימן קאי ע״כ כולה מתני׳ דרך הנוח, ואפילו הכי פריך בש״ס [כא, ב] (ודלמא) [והא] לא ידע, הרי בהדיא כשיטת הש"ך, ודו"ק . | ומדברי הראב"ד [בש"מ כב, ב] בסוגי׳ דמקום הוה סימן, שכתב דברה״ר קאי אכולהו ע״ש, וא״כ גם לרבא דמקום הוה סימן קאי ע״כ כולה מתני׳ דרך הנוח, ואפילו הכי פריך בש״ס [כא, ב] (ודלמא) [והא] לא ידע, הרי בהדיא כשיטת הש"ך, ודו"ק . | ||
===סעיף יא בהגה=== | ===סעיף יא בהגה=== | ||
'''שאפשר כשכבדו הבית השליכן לשם'''. הרב והטור לשיטתם [לעיל סעי' י'], דבדבר שיש בו סימן אפי' ספק הנוח נוטל אם אינו משתמר לגמרי, אבל לשיטת המחבר [שם] והרמב״ם [הל' גזו"א פט"ו ה"א] דבספק הנוח אפי׳ יש בו סימן לא יטול, צ"ל דכלים קטנים תלינן דודאי לא הונח שם, וכן הוא לשון הש"ס שדרך אשפה לפנות לה כלים קטנים, משמע דכן הוא הרוב לתלות עי"ש ודו״ק . | '''שאפשר כשכבדו הבית השליכן לשם'''. הרב והטור לשיטתם [לעיל סעי' י'], דבדבר שיש בו סימן אפי' ספק הנוח נוטל אם אינו משתמר לגמרי, אבל לשיטת המחבר [שם] והרמב״ם [הל' גזו"א פט"ו ה"א] דבספק הנוח אפי׳ יש בו סימן לא יטול, צ"ל דכלים קטנים תלינן דודאי לא הונח שם, וכן הוא לשון הש"ס שדרך אשפה לפנות לה כלים קטנים, משמע דכן הוא הרוב לתלות עי"ש ודו״ק . | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||