4,508
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים, ולא נתחלקה אלא בכספים{{הערה|'''אלא בכספים'''. היכל רענן: שהיו שמין סאה ביהודה שוה ה' בגליל, והיו מחזיר לו ההוא דביני ביני.}}, דכתיב בין רב למעט (במדבר כו, נו). ואמר רבי יהודה סאה ביהודה שוה חמשה סאין בגליל. ולא נחלק אלא בגורל דכתיב אך בגורל יחלק את הארץ (במדבר כו, נה). ולא נתחלקה אלא באורים ותומים. הא כיצד אלעזר מלובש באורים ותומים, יהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של תחומין היו מונחים לפניו, והיה מכוון ברוח הקדש ואומר אם זבולון עולה תחום עכו עולה לו, טרף בקלפי שבטים{{הערה|'''טרף בקלפי שבטים'''. היכל רענן: הממונה עירבב יפה את הפיתקין שהיו כתובים עליהם שמות השבטים וטרף כמו טרופות בקערה.}} ועולה בידו זבולון, טרף בקלפי תחומין ועלה בידו עכו. וחוזר ומכוון ברוח הקדש ואומר אם נפתלי עולה תחום גינוסר עולה לו, וכן לכל שבט ושבט. לא כחלוקה של עולם הזה העולם הבא, העוה"ז אדם שיש לו שדה פרדס אין לו שדה לבן, שדה לבן אין לו שדה פרדס, אבל חלוקה של עולם הבא אין לך אדם מישראל שאין לו בשפלה בהר ובנגב. דכתיב שער ראובן אחד{{הערה|'''שער ראובן אחד'''. היכל רענן: שוה, דכל מה שיש לזה יש לזה.}} (יחזקאל מח, לא). שער שמעון אחד (שם לג). והקב"ה מחלקה בעצמו, שנאמר ואלה מחלוקתם נאם ה'{{הערה|'''נאם ה''''. היכל רענן: הוא עצמו יאמר לכל אחד ליטול חלק פלוני ופלוני.}} (שם כט). אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, אידך למאן{{הערה|'''אידך למאן'''. היכל רענן: החלק הי"ג למי יתנו.}}, אמר רב חסדא לנשיא, דכתיב והעובד העיר{{הערה|'''העובד העיר'''. היכל רענן: היינו הנשיא שכל צרכי רבים מוטלים עליו.}} יעבדוהו מכל שבטי ישראל (שם יט). א"ל רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא{{הערה|'''אימא רונגר בעלמא'''. היכל רענן: פירושו שכירים בעלמא, לעבוד לו כתלמדים לרב אבל לא ליתן לו מנחלתם.}}, א"ל עליך אמר קרא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחוזת העיר (שם כא): | תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים, ולא נתחלקה אלא בכספים{{הערה|'''אלא בכספים'''. היכל רענן: שהיו שמין סאה ביהודה שוה ה' בגליל, והיו מחזיר לו ההוא דביני ביני.}}, דכתיב בין רב למעט (במדבר כו, נו). ואמר רבי יהודה סאה ביהודה שוה חמשה סאין בגליל. ולא נחלק אלא בגורל דכתיב אך בגורל יחלק את הארץ (במדבר כו, נה). ולא נתחלקה אלא באורים ותומים. הא כיצד אלעזר מלובש באורים ותומים, יהושע וכל ישראל עומדים לפניו וקלפי של תחומין היו מונחים לפניו, והיה מכוון ברוח הקדש ואומר אם זבולון עולה תחום עכו עולה לו, טרף בקלפי שבטים{{הערה|'''טרף בקלפי שבטים'''. היכל רענן: הממונה עירבב יפה את הפיתקין שהיו כתובים עליהם שמות השבטים וטרף כמו טרופות בקערה.}} ועולה בידו זבולון, טרף בקלפי תחומין ועלה בידו עכו. וחוזר ומכוון ברוח הקדש ואומר אם נפתלי עולה תחום גינוסר עולה לו, וכן לכל שבט ושבט. לא כחלוקה של עולם הזה העולם הבא, העוה"ז אדם שיש לו שדה פרדס אין לו שדה לבן, שדה לבן אין לו שדה פרדס, אבל חלוקה של עולם הבא אין לך אדם מישראל שאין לו בשפלה בהר ובנגב. דכתיב שער ראובן אחד{{הערה|'''שער ראובן אחד'''. היכל רענן: שוה, דכל מה שיש לזה יש לזה.}} (יחזקאל מח, לא). שער שמעון אחד (שם לג). והקב"ה מחלקה בעצמו, שנאמר ואלה מחלוקתם נאם ה'{{הערה|'''נאם ה''''. היכל רענן: הוא עצמו יאמר לכל אחד ליטול חלק פלוני ופלוני.}} (שם כט). אמר מר עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים, אידך למאן{{הערה|'''אידך למאן'''. היכל רענן: החלק הי"ג למי יתנו.}}, אמר רב חסדא לנשיא, דכתיב והעובד העיר{{הערה|'''העובד העיר'''. היכל רענן: היינו הנשיא שכל צרכי רבים מוטלים עליו.}} יעבדוהו מכל שבטי ישראל (שם יט). א"ל רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא{{הערה|'''אימא רונגר בעלמא'''. היכל רענן: פירושו שכירים בעלמא, לעבוד לו כתלמדים לרב אבל לא ליתן לו מנחלתם.}}, א"ל עליך אמר קרא והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחוזת העיר (שם כא): | ||
ולו תאנת שילה {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טז#ו|יהושע טז, ו]]}}. | <big>'''ולו תאנת שילה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/טז#ו|יהושע טז, ו]]}}.<br> | ||
'''{{ממ|[[בבלי/זבחים/קיח/ב|זבחים קיח:]]}}:'''<br> | '''{{ממ|[[בבלי/זבחים/קיח/ב|זבחים קיח:]]}}:'''<br> | ||
אמר רבי חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף ונכנסה בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, דכתיב ונסב הגבול מזרחה{{הערה|'''ונסב הגבול מזרחה'''. היכל רענן: תאנת שילה.}} וגו' (יהושע טז, ו). ר' יוסי בר חנינא אומר ורצון שוכני סנה{{הערה|'''ורצון שוכני סנה'''. היכל רענן: על ידי שעשה רצון השי"ת ולא רצה ליהנות ממה שאינו שלו.}} (דברים לג, טז). עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלה, תזכה ותאכל מן הסנואין שלה{{הערה|'''מן הסנואין שלה'''. היכל רענן: קדשיו נאכלים אף בגבולי שאר השבטים ששנאוהו.}}: | אמר רבי חמא בר חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף ונכנסה בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, דכתיב ונסב הגבול מזרחה{{הערה|'''ונסב הגבול מזרחה'''. היכל רענן: תאנת שילה.}} וגו' (יהושע טז, ו). ר' יוסי בר חנינא אומר ורצון שוכני סנה{{הערה|'''ורצון שוכני סנה'''. היכל רענן: על ידי שעשה רצון השי"ת ולא רצה ליהנות ממה שאינו שלו.}} (דברים לג, טז). עין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלה, תזכה ותאכל מן הסנואין שלה{{הערה|'''מן הסנואין שלה'''. היכל רענן: קדשיו נאכלים אף בגבולי שאר השבטים ששנאוהו.}}: | ||