4,507
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==פרשת וירא== | ==פרשת וירא== | ||
<big>'''וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו'.'''</big> {{ש}}איתא בגמרא פרק נגמר הדין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מד/ב|סנהדרין מד:]]}} וז"ל: <big>'''אמר ליה אביי לרב דימי האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה | <big>'''וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו'.'''</big> {{ש}}איתא בגמרא פרק נגמר הדין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מד/ב|סנהדרין מד:]]}} וז"ל: <big>'''אמר ליה אביי לרב דימי האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה: אל תצא לריב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אותך רעך'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#ח|משלי כה, ח]]}}. <big>'''ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#ט|שם ט]]}}. <big>'''בשעה שאמר לו הקב"ה ליחזקאל לך אמור להם לישראל: אביך האמורי ואמך חתית'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/טז#ג|יחזקאל טז, ג]]}}. <big>'''אמרה רוח פסקונית לפני הקב"ה רבש"ע אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך אתה אומר להם ומכלים אותם, ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל, ומי אית ליה רשותא כולי האי, אין דא"ר יוסי ברבי חנינא שלש שמות יש לו: פיסקון איטמון סיגרון, פיסקון שפוסק דברים כלפי מעלה, איטמון שאוטם עונותיהן של ישראל, סיגרון כיון שסוגר שוב אינו פותח'''</big> עכל"ה. | ||
'''והוא''' תמוה. ופי' רש"י רוח פסקניות הוא גבריאל. והנה יש לדקדק למה דווקא יש לגבריאל רשות יותר לדבר נגד הקב"ה משארי מלאכי השרת. עוד קשה למה באמת, היאך הקב"ה עושה כן להכלים לאברהם ושרה. ועיין ברד"ק ביחזקאל בסי' י"ו. שפירש תחילה לגנאי וז"ל: אמכם חיתית ואביכם אמורי ידמה למעשיכון, כי אמכם שרה היתה מחיתית ואביכן הי' אמורי. אמנם התרגום פירש לשבח, דהקב"ה רוצה להוכיח לישראל הלא אמכם שרה ביני חיתית הוית ולא עבדית כעובדיהון, ואביכון אברהם ביני אמוראי הוי ולא הלך בעצתיהון, ולפירוש התרגום מסכים גם רש"י ז"ל שדורשין לשבח, ועיין שם ברד"ק בפירוש שני' פי' ג"כ לשבח, שבזכות אברהם יורשין ישראל אמורי, ובזכות שרה יורשין ישראל ארץ חיתית. ועפ"ז יובן הגמרא הנ"ל רק נקדים מ"ש בזוהר פ' זו: דעד שלא נימול אברם לא הי' נגלה עליו ה' אלא במחזה שהוא תרגום, כיון שהיה עדיין ערל יתקנאו בו המלאכי' שרת, ומלאכי השרת אין נזקקי' ללשון ארמית חוץ מגבריאל, ואיתגלי לי' ע"י גבריאל בחזיון לילה. וכן לבלעם נראה המראה ע"י חזיון לילה ע"י גבריאל, ולכן אמר אשר מחזה שדי יחזה. משא"כ אחר שנימול אברהם נגלה אליו במראה ובראיה, הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרא עכ"ל. נמצא מכלל דברינו דישנו ב' פרושי' על האי קרא לפירוש הראשון הוא לגנאי כשקורין בלשון הקדש כפשוטו, וכמ"ש בגמרא דמגילה דאמר ר"א עד שאתה בודק בתועבות מצרים צא ובדוק בתועבות אבותיך. ולכן ס"ל לר"א דאין מפטירין בהודע כו' (יחזקאל טז ב). מאחר שהוא לגנאי. אכן אנן ס"ל דמפטירין וס"ל כפי' התרגום דמפרש לשבח שהוא העיקר וכמש"ל. והנה חכמי האמת ז"ל כתבו שסוד הלשון קדש הוא מפנים דזעיר אנפין. וסוד התרגום הוא בסוד אחוריים דזעיר אנפין. ואיתא בגמרא דמלאכי השרת אין נזקקין ללשון ארמי' שהוא לשון תרגום חוץ מגבריאל, דאמר מר בא גבריאל ולמדו ע' לשון (סוטה לג.). ועפ"ז יובן הגמרא הנ"ל, בשעה שאמר הקב"ה ליחזקאל לך אמור לישראל אביך אמורי ואמך חיתית, בוודאי הי' כוונת הקב"ה לטובה כפירוש התרגום, אביך היה דר בין אמוריי' ולא הלך בעצתהון ולא עבד כעובדיהן וזה הוא לשבח, ולכן הי' רוח פסקניות שהוא גבריאל אומר לפני הקב"ה רבש"ע אם יבא אברהם ושרה ויעמדו לפניך, אתה מה אומר להם ומכלים אותם, כי גבריאל הוא מבין לשון תרגום ולכן דווקא גבריאל אמר רבש"ע בשלמא אני שמבין לשון תרגום ויודע אני כוונותך שהוא לטוב ולשבח לאברהם ושרה כפירוש שלי שהוא התרגום. אכן אם אנו אומרי' הפירוש כפשוטו שהוא לשון הקדש, יש לטעות ולומר שהוא לגנאי כפירוש של הרד"ק הנ"ל, וא"כ כשיבאו אברהם ושרה ויהיו נכלמים, כי המה יבינו הפירוש כפשוטו ולא כפירוש התרגום, וז"ש אם יעמדו לפניך במרום לפני מלאכי השרת, ואז יהי' נכלמי' כי מלאכי השרת אינם נזקקי' ללשון תרגום. וזהו וסוד אחר אל תגל. ר"ל וסוד אחוריים שהוא תרגום אינה נגלה למ"ה, וא"כ יהיו אברהם ושרה מבויישי' ונכלמים וק"ל. ולפ"ז יש לגבריאל רשות לדבר לפני הקב"ה כי הוא יודע שהדין עם הקב"ה ע"פ פירוש התרגום שהוא לשבח, משא"כ שארי מלאכים לא היו רשאים לדבר כן מאחר שאינן מביני' לשון תרגום. והוי כמטיח דברים כלפי מעלה לפי שהמה מביני' כפשוטו דכוונתו הי' לגנאי ודו"ק. ולפי זה אין ספק כשמראה ה' בחלום למלך אזי נגלה ג"כ אליו במחזה שהוא לשון תרגום, וראי' מן נבוכדנצר, וא"כ חלום פרעה היה ג"כ ע"י תרגום, ולזה רימז ששינה בחלומו ואמר צנומות דקות שהוא צונמא לשון תרגום, אבל יוסף בפתרונו אמר הרקות ולא צנומות (עיין ברא"ם ורמב"ן), והנה בזה אני מבין למה גבריאל הוא מכיר לשון ארמית יותר משארי מלאכים, גם הוא למד עם יוסף ע' לשון ולא מלאך אחר כדאיתא בגמרא דסוטה, בא גבריאל ולמדו ע' לשון. אמנם איתא בגמרא הנ"ל דבת קול נזקק אף ללשון הארמי, ופירש רש"י שבת קול הוא מודיע לע' אומות שיבינו וישמעו הבת קול עכ"ל. וא"כ בב"ק הוא ג"כ לשון ארמית בכלל ע' לשון. וכבר הזכרנו לעיל שגבריאל הוא בעל החלום, דרגא שיתא מנבואה, והוא הנקרא חזיון לילה במחזה כדאי' בזוהר פ' זו. והנה פרעה הי' יודע ע' לשון חוץ מלשון הקדש, וא"כ יוסף אם לא הי' מבין לשון התרגום או שאר לשון לא היה יכול לפתור החלום, דשמא היה מגיד לו החלום בלשון תרגום או בשאר לשונות שלא הי' מבין, ולכן הוצרך לגבריאל שהי' בא ולמדו ע' לשון, ואף התרגום הי' בכלל, כי גבריאל הוא סוד חזיון לילה והוא יודע לשון תרגום, משא"כ שארי מלאכי' לא היו יכולין ללמוד עם יוסף וק"ל: | '''והוא''' תמוה. ופי' רש"י רוח פסקניות הוא גבריאל. והנה יש לדקדק למה דווקא יש לגבריאל רשות יותר לדבר נגד הקב"ה משארי מלאכי השרת. עוד קשה למה באמת, היאך הקב"ה עושה כן להכלים לאברהם ושרה. ועיין ברד"ק ביחזקאל בסי' י"ו. שפירש תחילה לגנאי וז"ל: אמכם חיתית ואביכם אמורי ידמה למעשיכון, כי אמכם שרה היתה מחיתית ואביכן הי' אמורי. אמנם התרגום פירש לשבח, דהקב"ה רוצה להוכיח לישראל הלא אמכם שרה ביני חיתית הוית ולא עבדית כעובדיהון, ואביכון אברהם ביני אמוראי הוי ולא הלך בעצתיהון, ולפירוש התרגום מסכים גם רש"י ז"ל שדורשין לשבח, ועיין שם ברד"ק בפירוש שני' פי' ג"כ לשבח, שבזכות אברהם יורשין ישראל אמורי, ובזכות שרה יורשין ישראל ארץ חיתית. ועפ"ז יובן הגמרא הנ"ל רק נקדים מ"ש בזוהר פ' זו: דעד שלא נימול אברם לא הי' נגלה עליו ה' אלא במחזה שהוא תרגום, כיון שהיה עדיין ערל יתקנאו בו המלאכי' שרת, ומלאכי השרת אין נזקקי' ללשון ארמית חוץ מגבריאל, ואיתגלי לי' ע"י גבריאל בחזיון לילה. וכן לבלעם נראה המראה ע"י חזיון לילה ע"י גבריאל, ולכן אמר אשר מחזה שדי יחזה. משא"כ אחר שנימול אברהם נגלה אליו במראה ובראיה, הה"ד וירא אליו ה' באלוני ממרא עכ"ל. נמצא מכלל דברינו דישנו ב' פרושי' על האי קרא לפירוש הראשון הוא לגנאי כשקורין בלשון הקדש כפשוטו, וכמ"ש בגמרא דמגילה דאמר ר"א עד שאתה בודק בתועבות מצרים צא ובדוק בתועבות אבותיך. ולכן ס"ל לר"א דאין מפטירין בהודע כו' (יחזקאל טז ב). מאחר שהוא לגנאי. אכן אנן ס"ל דמפטירין וס"ל כפי' התרגום דמפרש לשבח שהוא העיקר וכמש"ל. והנה חכמי האמת ז"ל כתבו שסוד הלשון קדש הוא מפנים דזעיר אנפין. וסוד התרגום הוא בסוד אחוריים דזעיר אנפין. ואיתא בגמרא דמלאכי השרת אין נזקקין ללשון ארמי' שהוא לשון תרגום חוץ מגבריאל, דאמר מר בא גבריאל ולמדו ע' לשון (סוטה לג.). ועפ"ז יובן הגמרא הנ"ל, בשעה שאמר הקב"ה ליחזקאל לך אמור לישראל אביך אמורי ואמך חיתית, בוודאי הי' כוונת הקב"ה לטובה כפירוש התרגום, אביך היה דר בין אמוריי' ולא הלך בעצתהון ולא עבד כעובדיהן וזה הוא לשבח, ולכן הי' רוח פסקניות שהוא גבריאל אומר לפני הקב"ה רבש"ע אם יבא אברהם ושרה ויעמדו לפניך, אתה מה אומר להם ומכלים אותם, כי גבריאל הוא מבין לשון תרגום ולכן דווקא גבריאל אמר רבש"ע בשלמא אני שמבין לשון תרגום ויודע אני כוונותך שהוא לטוב ולשבח לאברהם ושרה כפירוש שלי שהוא התרגום. אכן אם אנו אומרי' הפירוש כפשוטו שהוא לשון הקדש, יש לטעות ולומר שהוא לגנאי כפירוש של הרד"ק הנ"ל, וא"כ כשיבאו אברהם ושרה ויהיו נכלמים, כי המה יבינו הפירוש כפשוטו ולא כפירוש התרגום, וז"ש אם יעמדו לפניך במרום לפני מלאכי השרת, ואז יהי' נכלמי' כי מלאכי השרת אינם נזקקי' ללשון תרגום. וזהו וסוד אחר אל תגל. ר"ל וסוד אחוריים שהוא תרגום אינה נגלה למ"ה, וא"כ יהיו אברהם ושרה מבויישי' ונכלמים וק"ל. ולפ"ז יש לגבריאל רשות לדבר לפני הקב"ה כי הוא יודע שהדין עם הקב"ה ע"פ פירוש התרגום שהוא לשבח, משא"כ שארי מלאכים לא היו רשאים לדבר כן מאחר שאינן מביני' לשון תרגום. והוי כמטיח דברים כלפי מעלה לפי שהמה מביני' כפשוטו דכוונתו הי' לגנאי ודו"ק. ולפי זה אין ספק כשמראה ה' בחלום למלך אזי נגלה ג"כ אליו במחזה שהוא לשון תרגום, וראי' מן נבוכדנצר, וא"כ חלום פרעה היה ג"כ ע"י תרגום, ולזה רימז ששינה בחלומו ואמר צנומות דקות שהוא צונמא לשון תרגום, אבל יוסף בפתרונו אמר הרקות ולא צנומות (עיין ברא"ם ורמב"ן), והנה בזה אני מבין למה גבריאל הוא מכיר לשון ארמית יותר משארי מלאכים, גם הוא למד עם יוסף ע' לשון ולא מלאך אחר כדאיתא בגמרא דסוטה, בא גבריאל ולמדו ע' לשון. אמנם איתא בגמרא הנ"ל דבת קול נזקק אף ללשון הארמי, ופירש רש"י שבת קול הוא מודיע לע' אומות שיבינו וישמעו הבת קול עכ"ל. וא"כ בב"ק הוא ג"כ לשון ארמית בכלל ע' לשון. וכבר הזכרנו לעיל שגבריאל הוא בעל החלום, דרגא שיתא מנבואה, והוא הנקרא חזיון לילה במחזה כדאי' בזוהר פ' זו. והנה פרעה הי' יודע ע' לשון חוץ מלשון הקדש, וא"כ יוסף אם לא הי' מבין לשון התרגום או שאר לשון לא היה יכול לפתור החלום, דשמא היה מגיד לו החלום בלשון תרגום או בשאר לשונות שלא הי' מבין, ולכן הוצרך לגבריאל שהי' בא ולמדו ע' לשון, ואף התרגום הי' בכלל, כי גבריאל הוא סוד חזיון לילה והוא יודע לשון תרגום, משא"כ שארי מלאכי' לא היו יכולין ללמוד עם יוסף וק"ל: | ||