טור/יורה דעה/שז: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןד|אין מרגילין בבכור|'''אין''' מרגילין בבכור}} אפי' בעל מום פירוש להפשיט עורו משלם דרך מרגלותיו והרמב"ם התירו וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן ואם שחטו ונמצא טריפה כתב הרמב"ם שהעור מותר בהנאה אם נשחט על פי מומחה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שעורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה. צריך הכהן לשהותו ולגדלו לעולם עד שיפול בו מום ובזמן שב"ה קיים שעומד להקרבה אינו רשאי למוכרו כל זמן שהוא תם ובזמן הזה בין תם ובין בעל מום יכול הכהן למוכרו בין לכהן בין לישראל והלוקח ינהוג בו קדושת בכור בד"א שהלוקח קונה אותו לצרכו אבל אסור לעשות בו סחורה לקנותו כדי להרויח בו קנאו לצרכו ולא נצרך יכול לחזור ולמכרו:
{{עוגןד|אין מרגילין בבכור|'''אין''' מרגילין בבכור}} אפי' בעל מום פירוש להפשיט עורו משלם דרך מרגלותיו והרמב"ם התירו וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן ואם שחטו ונמצא טריפה כתב הרמב"ם שהעור מותר בהנאה אם נשחט על פי מומחה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שעורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה. צריך הכהן לשהותו ולגדלו לעולם עד שיפול בו מום ובזמן שב"ה קיים שעומד להקרבה אינו רשאי למוכרו כל זמן שהוא תם ובזמן הזה בין תם ובין בעל מום יכול הכהן למוכרו בין לכהן בין לישראל והלוקח ינהוג בו קדושת בכור בד"א שהלוקח קונה אותו לצרכו אבל אסור לעשות בו סחורה לקנותו כדי להרויח בו קנאו לצרכו ולא נצרך יכול לחזור ולמכרו: