שו"ת אהל יעקב/ג: הבדלים בין גרסאות בדף

בהיות על ה' אלה ומארצו יצאו נצר מטעיו אילן ונופו מגיע למקום טהרה. מתדבק ומיבק אביק לשרש הנפשות ומקור הקדושות אשר ממנו חוצבו חלק אלוד ממעל וכחלק שדי ממרומים חוצבה ונגזרה לא יחרידום שני קצות המרחק שמים לרום וארץ לעומק לחרוץ עליהם כלה להפרידם ממקורם ושרשם כי השורש הטהור ימשיכם אליו והכל מתגבר על החלק להדבק בחלק בכל עם כוסף תשוקתו גם הוא לשוב ליסודו וזרוק חוטרא אאוירא קאי אעיקרא: ועינינו הרואו' בצבאות תשואות ותלואות החולפו' ובאות בדורות העוברי' והווים אשר אנסום אנשים באונסי' ועונשים קשים וכמה הרפתקי דעדו עליהו והוחדה עליהם חרב השמד להמיר דת אלדים בעבודה זרה לא בעבור זאת נשתקעו הטבעו בתהומא רבא ובסטרא דמסאבא ונרדפו עד חובה אשר משמאל לבלתי התאחז והסתבך בסבכי עץ החיים אלדים חיים ומלך עולם חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ידע מה בחשוכא ונהורא: בוחן לבות וכליות חקר לבם הפנוי למעלה כשושנה לא עזבם להמון תמורות ובדורו ההוים והעתידים מגלגלם לצרפם כצרוף כסף וכהתוך את הזהב לפשוט צורה וללבוש צורה: ישובו יושבי בצלו יחיו דגן ויזרעו זרע ברך בני מעלייתא והם הם גרי הצדק הבאים להסתופף תחת כנפי השכינה עם המלך במלאכתו ישבו יושבי נטעים וגדרה: גם היום בחמלת ה' עליהם שלחו צעיריהם בניהם אשר יקומו מאחריה' זרעם נכון לפניהם וצאצאיהם קלטו נטיעתם עזקו כרמם סקלו מאבן לא עלו חרול וקמשון בעידור וניכוש לא זרעו אל קוצי' והועבה כל סירה: הוציאו פרי למאכל ועליהם לתרופה להתיר פיהם באלילים אלמים לגנאי ולשונם תכון לדבר צחות נכוחות בשירות ותשבחות לאלדי הרוחות בצאתם מאפילה לאורה: נתנו ריח הטוב עמד טעמם בם ורוחם לא פג ולא נמר כיין המשומר בענביו שם טוב משמן טוב נודף כצלוחית של פליטון ותחת מק בושם יהיה דבי מורה: לא השיבו יד מהתנשא ביתר שאת ויתר עוז ותעצומות בקחתם לחלקם מעשה המצות נתאזרו באמצי כח בטוהר ידים לחגור פתיגיל יופי תחת נקפה חגורה: החזיקו בכנף היהדות במפיל המדות בצניף החסידות בלבוש התעודה עזבו החמודות וכל יקר ראתה עינם בהונ' ואונם לידות ולפזר עשר ידות ידים שופכי דמי"ם זהב עם נקודת הכסף לנקי מנכסיו מעודדות בר ולחם ומזון ומשען מים מסעדות וזרעו לצדקה ולא עבשו פרודות בזריעה ולפי חסד בקצירה:  

ובשנת ואת הקדוש והקריב אליו ליצירה זעירא דמן חברייא יעקב ששפורטאש החותם פה סאלי יע"א: