אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נדרים/פג: הבדלים בין גרסאות בדף

(גדר "ימים הראשונים" בנזיר שנטמא)
 
 
שורה 2: שורה 2:
=== גדר "ימים הראשונים" בנזיר שנטמא ===
=== גדר "ימים הראשונים" בנזיר שנטמא ===
;חקירת אב"ד טבריג בגדר 'הימים הראשונים יפלו' אם חשיבי 'ימי נזירות'
;חקירת אב"ד טבריג בגדר 'הימים הראשונים יפלו' אם חשיבי 'ימי נזירות'
בקובץ שערי ציון שנת ה'תרצ"א {{ממ|[[שערי ציון/יא/י-יב/סו|שנה יא, חוברת י-יב סימן סו]]}} כתב רבי יצחק אייזיק פרידמן זצ"ל אב"ד טבריג, לחקור בדין נזיר שנטמאה, עליו אמרה תורה "והימים הראשונים יפלו", ימים אלו מה גדרם. האם בטלה נזירות הימים הראשונים לגמרי על ידי הטומאה, וכאילו לא היה אז נזיר כלל, או שמא גדר דין 'הימים הראשונים יפלו' הוא שאותם הימים רק אינם נמנים לנזירותו, שאינם מצטרפים עם הימים שאחר טהרתו כי הטומאה מפסקת ביניהם, ודינו לשוב ולמנות מחדש את כל ימי נזירותו, אך גם אותם הימים 'ימי נזירות' הם.
בקובץ שערי ציון שנת ה'תרצ"א {{ממ|[[שערי ציון/יא/י-יב/סו|שנה יא, חוברת י-יב סימן סו]]}} כתב רבי יצחק אייזיק פרידמן זצ"ל אב"ד טבריג, לחקור בדין נזיר שנטמא, עליו אמרה תורה "והימים הראשונים יפלו", ימים אלו מה גדרם. האם בטלה נזירות הימים הראשונים לגמרי על ידי הטומאה, וכאילו לא היה אז נזיר כלל, או שמא גדר דין 'הימים הראשונים יפלו' הוא שאותם הימים רק אינם נמנים לנזירותו, שאינם מצטרפים עם הימים שאחר טהרתו כי הטומאה מפסקת ביניהם, ודינו לשוב ולמנות מחדש את כל ימי נזירותו, אך גם אותם הימים 'ימי נזירות' הם.


והנפקא מינה, באופן ששתה יין בימים הראשונים ואחר כך נטמאה – האם לוקה. שאם בטלה הנזירות וכאילו לא היתה, אם כן יש לפוטרו ממלקות. וכדרך שאם נשאל על נזירותו אחר ששתה יין, שאינו לוקה. ואילו אם 'ימי נזירות' הם רק שנפסק מנין ימי הנזירות, אם כן יהיה חייב מלקות על מה ששתה יין בימי נזירותו קודם שנטמא, וכדין אשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין, ואחר כך הפר לה בעלה, שסופגת את הארבעים, אף שנפסקה נזירותה מכאן ולהבא {{ממ|[[בבלי/נזיר/כג/א|נזיר כג.]]}}.
והנפקא מינה, באופן ששתה יין בימים הראשונים ואחר כך נטמא – האם לוקה. שאם בטלה הנזירות וכאילו לא היתה, אם כן יש לפוטרו ממלקות. וכדרך שאם נשאל על נזירותו אחר ששתה יין, שאינו לוקה. ואילו אם 'ימי נזירות' הם רק שנפסק מנין ימי הנזירות, אם כן יהיה חייב מלקות על מה ששתה יין בימי נזירותו קודם שנטמא, וכדין אשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין, ואחר כך הפר לה בעלה, שסופגת את הארבעים, אף שנפסקה נזירותה מכאן ולהבא {{ממ|[[בבלי/נזיר/כג/א|נזיר כג.]]}}.




שורה 24: שורה 24:
על דברי הר"ן מעיר הגרי"א פרידמן, שלכאורה אם 'הימים הראשונים יפלו' גדרם שאותם הימים אינם נחשבים כלל לחלק מהנזירות, וכאילו לא היה נזיר באותם הימים, אם כן מדוע תביא אשה זו - שנטמאת והפר לה בעלה - קרבנות של נזיר טהור. הרי כשנטהרה כבר לא היתה נזירה, והימים שבהם היתה נזירה כבר נטמאת אחריהם 'והימים הראשונים יפלו'. אין זאת אלא שמדברי הר"ן מוכח שגדר 'הימים הראשונים יפלו' הוא, שאותם הימים אינם נמנים כחלק מימי הנזירות, אך עדיין נזיר הוא גם באותם הימים, ולכן היה על נזירה זו – לו היתה נזירות לחצאין – להביא קרבן נזירות על ימים אלו. ואף שכל טמא אינו מביא קרבן על הימים הראשונים, הוא משום שהוא ממשיך למנות ימי נזירות טהרה, ואחריהם הוא מביא את קרבנותיו, אבל אשה זו שאינה צריכה עוד לנהוג בנזיר, הרי יש לה להביא את קרבנות נזירותה מיד אחר שתטהר. [והביא ספקו של הגריא"פ וראייתו מדברי הר"ן, בספר נחלת אליהו להגר"א דושניצר זצ"ל {{ממ|נדרים אות פז}}]
על דברי הר"ן מעיר הגרי"א פרידמן, שלכאורה אם 'הימים הראשונים יפלו' גדרם שאותם הימים אינם נחשבים כלל לחלק מהנזירות, וכאילו לא היה נזיר באותם הימים, אם כן מדוע תביא אשה זו - שנטמאת והפר לה בעלה - קרבנות של נזיר טהור. הרי כשנטהרה כבר לא היתה נזירה, והימים שבהם היתה נזירה כבר נטמאת אחריהם 'והימים הראשונים יפלו'. אין זאת אלא שמדברי הר"ן מוכח שגדר 'הימים הראשונים יפלו' הוא, שאותם הימים אינם נמנים כחלק מימי הנזירות, אך עדיין נזיר הוא גם באותם הימים, ולכן היה על נזירה זו – לו היתה נזירות לחצאין – להביא קרבן נזירות על ימים אלו. ואף שכל טמא אינו מביא קרבן על הימים הראשונים, הוא משום שהוא ממשיך למנות ימי נזירות טהרה, ואחריהם הוא מביא את קרבנותיו, אבל אשה זו שאינה צריכה עוד לנהוג בנזיר, הרי יש לה להביא את קרבנות נזירותה מיד אחר שתטהר. [והביא ספקו של הגריא"פ וראייתו מדברי הר"ן, בספר נחלת אליהו להגר"א דושניצר זצ"ל {{ממ|נדרים אות פז}}]


ובאמת עמד על הערה זו כבר במלוא הרועים, אלא שהוא העמידה כקושיה על דברי הר"ן, וכתב וזה לשונו: צריך עיון, דנזירות דטהרה אינו מביא כי אם כשיוכל לימנה, והימים ראשונים יפלו, והך איתתא אינה יוכלה לימנות עוד נזירות טהרה כיון שבעל הפר לה.
ובאמת עמד על הערה זו כבר במלוא הרועים, אלא שהוא העמידה כקושיה על דברי הר"ן, וכתב וזה לשונו: צריך עיון, דנזירות דטהרה אינו מביא כי אם כשיכול לימנה, והימים ראשונים יפלו, והך איתתא אינה יכולה לימנות עוד נזירות טהרה כיון שבעל הפר לה.