316
עריכות
←סעיף ו
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) (←סעיף ה) |
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) (←סעיף ו) |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
===סעיף ו=== | ===סעיף ו=== | ||
מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת, אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהן אסורים. ותמרים [שמשירם הרוח] מותרין מפני [שחזקתן] שהבעלים מוחלין לכל אדם מפני שהבהמות [והחיות] אוכלין אותן [מחמת מתיקותן]. עי' ט"ז דאע״ג דלאביי אמר בסוגיא דטעם איסור חרובין משום דלא ידיע דנתרי והוה יאוש שלא מדעת ותאנים ידיע, מ״מ לפי המסקנא דלרבא אמרינן דמינכר דהוא משל האילן מסתמא גם אביי לא פליג, ומשום הכי הוצרך לומר בטעם התאנים דנמאסין. | מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת, אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהן אסורים. ותמרים [שמשירם הרוח] מותרין מפני [שחזקתן] שהבעלים מוחלין לכל אדם מפני שהבהמות [והחיות] אוכלין אותן [מחמת מתיקותן]. עי' ט"ז דאע״ג דלאביי אמר בסוגיא דטעם איסור חרובין משום דלא ידיע דנתרי והוה יאוש שלא מדעת ותאנים ידיע, מ״מ לפי המסקנא דלרבא אמרינן דמינכר דהוא משל האילן מסתמא גם אביי לא פליג, ומשום הכי הוצרך לומר בטעם התאנים דנמאסין. | ||
ולענ"ד יש ראי' ברורה מהא דפריך בסוף שמעתא [דף כב, ב] דמאחר דאיתותב רבא הני תמרי דזיקי היכי אכלינן, ומשני משום שקצים שאכלו להו כו׳, וע״כ צ״ל דמידע דנתרי, דאי לאו הכי אכתי הוה יאוש שלא מדעת, ומדלא פריש התרצן דמידע דנתרי ע"כ דגם המקשן כבר ידע לה דידיע דנתרי, וע״כ דקושי׳ הוה לפי דלא מייאש דסבור שיפלו תחת האילן ויהי׳ ניכר וכמש"כ התוס' [שם ד"ה מאחר] ע״ש, וע"כ דהיתר התאנים גם לאביי משום דנמאסים. | ולענ"ד יש ראי' ברורה מהא דפריך בסוף שמעתא [דף כב, ב] דמאחר דאיתותב רבא הני תמרי דזיקי היכי אכלינן, ומשני משום שקצים שאכלו להו כו׳, וע״כ צ״ל דמידע דנתרי, דאי לאו הכי אכתי הוה יאוש שלא מדעת, ומדלא פריש התרצן דמידע דנתרי ע"כ דגם המקשן כבר ידע לה דידיע דנתרי, וע״כ דקושי׳ הוה לפי דלא מייאש דסבור שיפלו תחת האילן ויהי׳ ניכר וכמש"כ התוס' [שם ד"ה מאחר] ע״ש, וע"כ דהיתר התאנים גם לאביי משום דנמאסים. | ||
ומ״מ לדברי הש"ך לקמן סי׳ שנ"ח [סק"א] דהיכי דנותן ברצון לא שייך יאוש של״מ, ודווקא בדבר שאין בו סימן אמרינן הכי דהיאוש על כרחו ע״ש. וא״כ י״ל דהכא משום שקצים מוחל להאדם ברצון, וכ״ה להדיא לשון הרמב״ם שהבעלים מוחלים כו׳, וא"כ שפיר י״ל דבתמרים ג״כ אינן ניכרים, והא דפריך היכי אכלינן הוא לעולם משום דלא ידעי דנתרי, ומשום הכי ליכא היתר דיאוש דהוה יאוש של"מ, והוצרך להיתר דשקצים דהוה מחילה ברצון דמהני אפי׳ לא ידעי וכנ"ל. | |||
ומ״מ לדברי הש"ך לקמן סי׳ שנ"ח [סק"א] דהיכי דנותן ברצון לא שייך יאוש של״מ, ודווקא בדבר שאין בו סימן אמרינן הכי דהיאוש על כרחו ע״ש. וא״כ י״ל דהכא משום שקצים מוחל להאדם ברצון, וכ״ה להדיא לשון הרמב״ם שהבעלים מוחלים כו׳, וא"כ שפיר י״ל דבתמרים ג״כ אינן ניכרים, והא דפריך היכי אכלינן הוא לעולם משום דלא ידעי דנתרי, ומשום הכי ליכא היתר דיאוש דהוה יאוש של"מ, והוצרך להיתר דשקצים דהוה מחילה ברצון דמהני אפי׳ לא ידעי וכנ"ל. | |||
ועכ"פ צ"ע, למה לא מהני לדידן עכ״פ היתר דשקצים גם בתאנים, ולמה הוצרכו לטעם דנמאסת, וגם למה אסור בזיתים ובחרובין, והרב המגיד [פט"ו מגזו"א הט"?] כתב דלא עבידי דאכלי להו , וצ״ע בחרובין דהא אמרינן בכמה דוכתי דהם מאכל לעיזים וכ"ש בתאנים. ואולי דהך טעמא דנמאסת מהני אפי׳ לא שייך שקצים , ועי' סמ"ע ס"ק כ"ו וצ״ע. | ועכ"פ צ"ע, למה לא מהני לדידן עכ״פ היתר דשקצים גם בתאנים, ולמה הוצרכו לטעם דנמאסת, וגם למה אסור בזיתים ובחרובין, והרב המגיד [פט"ו מגזו"א הט"?] כתב דלא עבידי דאכלי להו , וצ״ע בחרובין דהא אמרינן בכמה דוכתי דהם מאכל לעיזים וכ"ש בתאנים. ואולי דהך טעמא דנמאסת מהני אפי׳ לא שייך שקצים , ועי' סמ"ע ס"ק כ"ו וצ״ע. | ||
שם ואם היה של יתומים שאינן בני מחילה אסורים. עיין נתיה"מ [ביאורים ס"ק י"א] דה"ה דבכל דבר שאין בו סימן דלא מהני ביה יאוש של"מ, אסור אבידה דקטנים אפי׳ ידוע שכבר נודע להם, דלאו בני מחילה נינהו כדאמרינן הכא. | שם ואם היה של יתומים שאינן בני מחילה אסורים. עיין נתיה"מ [ביאורים ס"ק י"א] דה"ה דבכל דבר שאין בו סימן דלא מהני ביה יאוש של"מ, אסור אבידה דקטנים אפי׳ ידוע שכבר נודע להם, דלאו בני מחילה נינהו כדאמרינן הכא. | ||
ובודאי כן הוא לפי שיטת התוס׳ והפוסקים. אבל לכאו' יש לעיין, כיון דיאוש אינו ברצון אלא על כרחו תיכף כשנודע לו נעשה יאוש, א״כ הא קיי"ל גבי גט כיון דלא בעי רצונה מתגרשת אפי׳ קטנה, ועיין יבמות (דף קיב, ב) דקטנה עדיפא (מסוטה) [משוטה] עי״ש, וה"נ כל שנודע לו שנאבד מידו תו א״צ רצונו, והול"ל דמהני גם בקטן. | |||
ובודאי כן הוא לפי שיטת התוס׳ והפוסקים. אבל לכאו' יש לעיין, כיון דיאוש אינו ברצון אלא על כרחו תיכף כשנודע לו נעשה יאוש, א״כ הא קיי"ל גבי גט כיון דלא בעי רצונה מתגרשת אפי׳ קטנה, ועיין יבמות (דף קיב, ב) דקטנה עדיפא (מסוטה) [משוטה] עי״ש, וה"נ כל שנודע לו שנאבד מידו תו א״צ רצונו, והול"ל דמהני גם בקטן. | |||
ולפי מש״כ בסמוך [לעיל] לפי שיטת הש"ך דהכא לא ידעי דנתרי ול"מ מתורת יאוש אלא מתורת מחילה ברצון, א״כ י״ל דע״ז דוקא אמרו דל"מ בקטן, אבל יאוש דהוא בע״כ שפיר מהני אפי׳ בקטן, אבל בטלו דברי נגד כל הראשונים, וצ"ע . | ולפי מש״כ בסמוך [לעיל] לפי שיטת הש"ך דהכא לא ידעי דנתרי ול"מ מתורת יאוש אלא מתורת מחילה ברצון, א״כ י״ל דע״ז דוקא אמרו דל"מ בקטן, אבל יאוש דהוא בע״כ שפיר מהני אפי׳ בקטן, אבל בטלו דברי נגד כל הראשונים, וצ"ע . | ||
===סעיף ז=== | ===סעיף ז=== | ||
היה כמו חצי קב בב' אמות וכו' לא יטול ואם נטל אינו חייב להחזיר. כבר הרגיש בבאור הגר"א [ס"ק כ"ד] דזה לפי שיטתו [להלן סעי' י'] דפסק בספק הינוח דאם נטל לא יחזיר וזכה בו, והפוסקים החולקין שם חולקין גם כאן. | היה כמו חצי קב בב' אמות וכו' לא יטול ואם נטל אינו חייב להחזיר. כבר הרגיש בבאור הגר"א [ס"ק כ"ד] דזה לפי שיטתו [להלן סעי' י'] דפסק בספק הינוח דאם נטל לא יחזיר וזכה בו, והפוסקים החולקין שם חולקין גם כאן. | ||