האלף לך שלמה/אורח חיים/שעח: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(OCR מוגה חלקית)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 4: שורה 4:
בדין אם הדליק הנ״ח במקום שהרוח שולט הוכחתי מסוכה דכ״ג דיוצא בו ממ״ש בגמ׳ ר״ג סבר סוכה דירת קבע וכו׳ לכאורה הוי מצי למימר דפליגי בע״א אם בעינן סוכה הראוי לשבעה או לא דר״ג סבר דבעינן סוכה הראוי לשבעת לכך פוסל כיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצוי׳ דשם אינה ראוי' לשבעה ור״ע ס״ל דלא בעינן סוכה הראוי׳ לשבעה לכך מכשיר ובזה הוי מדויק הלשון שאמר ר״ג לר"ע היכן סוכתך וכי ח״ו הוי כוונתו לקנטר רק כוונתו הי׳ כיון דהיכן סוכתך א״כ לא היתה ראוי׳ לשבעה מיהו מה דלא קאמר כן א״ש כיון דבזה לא מצינו פלוגתא ומשמע דכ״ע ס״ל דבעינן ראוי' לשבעה לא רצה לעשות פלוגתא חדשה בזה רק דזה קשה למה מכשיר ר״ע הרי אינה ראוי׳ לשבעה ובע״כ צ״ל דדוקא אם הסוכה מחמת עצמה אינה ראוי׳ לשבעה רק דבר אחד גדם לה דהרוח הפילה מ״מ נחשבת ראוי' לשבעה ומזה למדתי בעזה״י בדין אם כיסה הדם במקום דהרוח עומד להגלות או בנ״ח אם הדליקם במקום הרוח שדעת התב״ש דלא הוי כיסוי ודעת הא״ר בנ״ח דאינו יוצא בו ולפי הנ״ל מוכח להיפוך כל דבפני עצמו הוי יאוי להיות נשאר כך רק דבר אחר גורם לו להתבטל אזלינן בתר השתא ונחשב רק דבר בר קיימא כאלו הי' כך תמיד וז״ב:
בדין אם הדליק הנ״ח במקום שהרוח שולט הוכחתי מסוכה דכ״ג דיוצא בו ממ״ש בגמ׳ ר״ג סבר סוכה דירת קבע וכו׳ לכאורה הוי מצי למימר דפליגי בע״א אם בעינן סוכה הראוי לשבעה או לא דר״ג סבר דבעינן סוכה הראוי לשבעת לכך פוסל כיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצוי׳ דשם אינה ראוי' לשבעה ור״ע ס״ל דלא בעינן סוכה הראוי׳ לשבעה לכך מכשיר ובזה הוי מדויק הלשון שאמר ר״ג לר"ע היכן סוכתך וכי ח״ו הוי כוונתו לקנטר רק כוונתו הי׳ כיון דהיכן סוכתך א״כ לא היתה ראוי׳ לשבעה מיהו מה דלא קאמר כן א״ש כיון דבזה לא מצינו פלוגתא ומשמע דכ״ע ס״ל דבעינן ראוי' לשבעה לא רצה לעשות פלוגתא חדשה בזה רק דזה קשה למה מכשיר ר״ע הרי אינה ראוי׳ לשבעה ובע״כ צ״ל דדוקא אם הסוכה מחמת עצמה אינה ראוי׳ לשבעה רק דבר אחד גדם לה דהרוח הפילה מ״מ נחשבת ראוי' לשבעה ומזה למדתי בעזה״י בדין אם כיסה הדם במקום דהרוח עומד להגלות או בנ״ח אם הדליקם במקום הרוח שדעת התב״ש דלא הוי כיסוי ודעת הא״ר בנ״ח דאינו יוצא בו ולפי הנ״ל מוכח להיפוך כל דבפני עצמו הוי יאוי להיות נשאר כך רק דבר אחר גורם לו להתבטל אזלינן בתר השתא ונחשב רק דבר בר קיימא כאלו הי' כך תמיד וז״ב:


סי' שעט
במ״ש בסי׳ תרע״ה בסעי׳ א׳ וכן אם מדליקה ואוחזה בידו כתב הטו״ז דאם אוחזה בידו קצת זמן יצא ולפענ״ד לא נראה כן רק אם לא היתה ראוי׳ להדליק חצי שעה מזמן הנחתה עד שכבתה לא יצא דהוי כנתן בה שמן פחות מכשיעור וכן ה״נ כיון שמה שתפיס בידו לא מהני שוב בעינן שיהי׳ מונח במקומו שיעור חצי שעה ממש כאלו הדליקו כעת ומפרש״י אין ראי׳ דהרי בש״ס אמרינן תרי לישנא במ״ש מצותה משתשקע החמה דאם לא אדליק מדליק א״נ לשיעורא א״כ רש״י נקט כאן מלתא דפסיקא דאף ללישנא דאם לא אדליק מדליק א״ש כאן דלדידי׳ לא בעינן שיעורא ופרש״י דאעפ״ב א׳׳ש די״ל דמיירי דתפוס כל שעה אבל לדינא כיון דאנן קיי״ל כחומר שני הפירושים ובעינן נמי שיעורא בעינן אף בזה שיעוד וכל שבתחלת השיעור לא הי׳ מהני לא יצא ואינו דומה לכבתה אין זקוק לה דהתם הודלק מתחלתה באופן המועיל ואח״כ כבתה אז כיון דבשעת הדלקה הי׳ ראוי להיות דולק מהני אבל כאן בתחלה לא הונח להיות ראוי על חצי שעה ולכך לא מהני לדידן וז״ב :
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}