|
|
| שורה 159: |
שורה 159: |
| כולה טמאה דאמר מר אין מרחיקין ציון | | כולה טמאה דאמר מר אין מרחיקין ציון |
| ממקום טומאה שלא להפסיד את א"י. | | ממקום טומאה שלא להפסיד את א"י. |
|
| |
|
| |
|
| |
| ויוצאין אף על הכלאים.
| |
|
| |
| ואכלאים בחולו
| |
| של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר
| |
| משמיעין על השקלים ועל הכלאים
| |
| בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים
| |
| ויוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן הרחובות
| |
| ולמוד המקואות ועושין כל צורכי רבים
| |
| ומציינין את הקברות ויוצאין על הכלאים
| |
| רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר
| |
| כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים
| |
| כאן בירקות א"ר אסי א"ר יוחנן לא שנו
| |
| אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין
| |
| עליהן מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן
| |
| אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן משום
| |
| שכר פעולה דמוזלי גבן אמר רב זביד
| |
| ואיתימא רב משרשיא שמע מינה כי
| |
| יהבינן להו שכר מתרומת הלשכה יהבינן
| |
| להו דאי סלקא דעתך מדידהו יהבינן להו
| |
| מאי נפקא לן מינייהו כל כמה דבעו ליתן
| |
| להו ועד כמה אמר רב שמואל בר יצחק
| |
| כאותה ששנינו כל סאה שיש בה
| |
| רובע זרע ממין אחר ימעט והתניא התקינו
| |
| שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן
| |
| קודם תקנה כאן לאחר תקנה דתניא
| |
| בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני
| |
| בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות
| |
| אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת
| |
| שמשליכין לפני בהמתם התקינו שיהו
| |
| עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו
| |
| שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן
| |
| התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה:
| |
| {{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ג|מתני']]''' ר"א בן יעקב אומר מושכין את
| |
| המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את
| |
| כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד
| |
| לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
| |
| {{ש}}'''גמ'''' אמר רב יהודה אם היתה שדה
| |
| מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור
| |
| להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים
| |
| שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו
| |
| לפני המועד מותר להשקותן במועד ואם
| |
| היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה
| |
| גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה
| |
| אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי
| |
| לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי
| |
| טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא
| |
| משוי לה חרפא ת"ר מרביצין שדה לבן
| |
| בשביעית אבל לא במועד והא תניא
| |
| מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר
| |
| רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא
| |
| רבנן תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב
| |
| שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא
| |
| עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית
| |
| כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
| |
| {{ש}}'''[[משנה/מועד קטן/א#ד|מתני']]''' צדין את האישות ואת העכברים
| |
| משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד
| |
| ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו
| |
| ומשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את
| |
| הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
| |
| {{ש}}'''גמ'''' מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין
| |
| לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא
| |
| רב יימר בר שלמיא מאי קרא [[תנ"ך/תהלים/נח#ט|כמו שבלול
| |
| תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש]] ת"ר צדין
| |
| את האישות ואת העכברים משדה הלבן
| |
| ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים
| |
| כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור
| |
| זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה
| |
| אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי
| |
| והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא
| |
| גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא
| |