166,824
עריכות
תוספת קישורים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תוספת קישורים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''המפרש''' לפי שראיתי כמה ערבובי דברים ראשונים ואחרונים על כן הוצרכתי להאריך ולהעתיק מקור הדין זה מש"ס וירושלמי ומה דאתמר עלה וממילא רווחא שמעתתא ויתבררו דברי ראשונים על נכון. גרסינן בפסחים דף ו' אר"י אמר רב המפרש והיוצא בשייר' קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער אמר רבא הא דאמרת קודם ל' יום אין זקוק לבער לא אמר אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער עכ"ל. ובתלמוד ירושלמי תנינא הכי היוצא והמפרש קודם שלשים יום א"צ לבדוק בתוך שלשים יום צריך לבדוק הדא דתימ' ביש דעתו לחזו' אבל אין בדעתו לחזור אפי' קודם שלשים יום צריך לבדוק ובספק אבל בודאי אפי' מר"ה אמר רבא ואפי' יש בדעתו לחזור צריך לבדוק שמא ימלך ולא יחזור עכ"ל וכת' הר"ן על סוגיות אלו וז"ל פירש"י ז"ל שאין דעתו לחזור בתוך הפסח אבל דעתו לחזור בתוך הפסח אפילו קודם ל' יום זקוק לבער כדי כשיחזור בימי הפסח לא ימצא חמץ בתוך ביתו ולפ"ז איכא למימר דלא פליג אירושלמי דאמר לא אמרן אלא כשדעתו לחזור קודם פסח אבל אין דעתו לחזור עד תוך הפסח אפילו קודם ל' יום זקוק לבער ואחרים פירשו שאין דעתו לחזור היינו שאין דעתו לחזור כלל עד אחר פסח אבל דעתו לחזור בין תוך הפסח בין קודם הפסח צריך לבער שמא יחזור ע"פ בין השמשות ולא יהיה להם פנאי לבער וכ"כ הרמב"ם פ"ב מהל' חמץ וסמ"ג ובירושלמי לא משמע הכי. ותו בירושלמי בספק אבל ודאי אפי' מר"ה כלומ' דכי אמרינן קודם לפסח ל' יום אין זקוק לבער ה"מ בספק כלומ' שאין שם חמץ ידוע אבל יש שם חמץ ידוע בודאי אפי' מר"ה זקוק לבער ואינו נראה כן לפי גמרתינו דמדאמ' לישנא דאין זקוק לבער ולא אמר אין זקוק לבדוק משמע קודם ל' יום אפי' יש שם חמץ ידוע אין זקוק לבערו לפי שעשאוהו כחמץ שנפלה עליו מפולת דסגי ליה בביטול בעלמא עכ"ל הר"ן ובאמת הדבר תמוה לכאור' לפי מה שהבין ופי' הר"ן ל' הירושלמי ובספק וכו' דקאי אהא דאמרי' קודם פסח אין זקוק לבערו דהיינו בדעתו לחזור לדעת הירושלמי א"כ לפי זה נראה פשוט אף לפירוש שניה שהביא הר"ן שם והוא דעת הרמב"ם וסייעתו והוא דעה זו שהביא כאן בש"ס אמאי סיים הר"ן שם דתלמודא דידן מתנגדת לירושלמי הלא בפשיטות יש להשוות הירושלמ' לתלמודא דידן דהא דאמרי' בש"ס בדעתו לחזור בין בתוך פסח בין קודם פסח צריך לבער היינו בודאי חמץ כלישנא דתלמודא דידן דנקט ל' לבער וכמו שפי' הר"ן דמיירי בודאי חמץ כמו דאיתא בירושלמי דבודאי חמץ אפי' מר"ה צריך לבער והא דקאמר בירושלמי היוצא לפרש קודם ל' יום א"צ לבדוק בדעתו לחזור קודם פסח היינו בספק כדאיתא שם להדיא בירושלמי אבל אין בדעתו לחזור קודם פסח רק בתוך הפסח אפי' בספק צריך לבדוק קודם שלשים יום וא"כ אין מחלוקת כלל בין הירושלמי וש"ס דידן ולמה לן להפריד בין הדבקים וצ"ע: אכן אפשר לומ' דל' הרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק והכל בו שהם בעלי דעה זו שבש"ע המה הכריחו להר"ן לפרש כן לפי שהם לא כתבו בלשונם רק ל' בדיק' משמע דמיירי מספק חמץ ואפ"ה כתבו אפי' בדעתו לחזו' קודם פסח צריך לבדוק אפי' קודם שלשים יום מוכח דלא חשי כלל להירושלמי בדין זה וכמ"ש הר"ן נגד דעה הירושלמי: (ודעת הי"א שהביא בסמוך בסעיף ב' הוא כדעת הירושלמי וכפי פירש"י כמ"ש הר"ן וגיסי הרב בספרו א"ז מתמיה על הר"ן וב"י בדעה זו דהא גם בירושלמי מסיק בשם רבא אפי' יש בדעתו לחזור צריך בדיק' וע"ש ואפשר לומר דדעת הר"ן וב"י כיון דלרבא בכל ענין צריך לבדוק אפי' קודם שלשים יום דחייש לאמלוכי ליכא למיחש לדבריו דיחידא' הוא וק"ל: ואי לאו דמסתפינא לסתו' פי' הר"ן בירושלמי הייתי מפרשו בדרך אחר שהוא יותר מתיישב על ל' הירושלמי דלפי פי' הר"ן יש לדקדק דה"ל למתני האי חלוקא ובספק וכו' מיד אדעתו לחזור כיון דעלה קאי לפרושי. ותו למה תני בחלוקה ראשונה אבל אין בדעתו לחזור אפי' קודם ל' יום צריך לבדוק ובחלוקה שניה קתני אבל בודאי אפי' מר"ה נמי כיון דשני חלוקות שוים הם לדינא וגבי הדדי תניא לתני תרוייהו בחדא לישנא אפי' קודם שלשים יום או אפילו מר"ה אלא ודאי דכך הוא הצעת ודעת הירושלמי דמתחלה קאמר אבל אין בדעתו לחזור קודם פסח רק תוך הפסח אפי' קידם ל' יום צריך לבדוק דמשמע דוקא זמן מועט) קודם שלשים יום מחויב לבדוק ועיין בר"ן דגטין ס"פ מי שאחזו מה שנכלל בל' קודם לדעת הירושלמי ע"ש אבל בזמן מרובה אפי' אין בדעתו לחזו' קודם פסח א"צ לבדוק וע"ז קאמר הירושלמי ובספק דוקא אבל בודאי חמץ אפי' לזמן מרובה קודם ר"ה צריך לבער אם אין בדעתו לחזור קודם פסח רק תוך הפסח אבל יש דעתו לחזור קודם פסח י"ל אפי' בודאי חמץ א"צ לבער קודם ל' יום לדעת הירושלמי וא"כ לפ"ז יפה עשה רמב"ם והסמ"ג וסייעתם לפי פירושם בש"ס דידן דאם דעתו לחזו' קודם פסח אפי' מר"ה זקוק לבער שהיא נגד הירושלמי והילכתא כתלמודא דידן: והעולה מכל זה דלפי פי' הר"ן בירושלמי אם בדעתו לחזור קודם פסח מספק חמץ א"צ לבדוק קודם ל' יום אך מודאי חמץ צריך לבער אפי' קודם ר"ה ואם אין בדעתו לחזור רק עד תוך הפסח אין חילוק בין ספק לודאי דבכל ענין צריך לבדוק ולבער אפי' מר"ה (ואם אין בדעתו לחזור כלל לא הוזכר כלל בירושלמי אפש' דבכל ענין א"צ לבער כמשמעות תלמודא דידן. אכן לפי פי' שני שפרשתי בירושלמי דבדעתו לחזור קודם פסח בין בודאי חמץ ובין בספק חמץ א"צ לבער קודם ל' יום ובדעתו לחזור אחר הפסח אפילו תוך ל' יום א"צ בדיקה אפילו מודאי חמץ אך בדעתו לחזור תוך פסח יש חילוק בין ודאי לספק ולית הלכתא כותיה כיון שהוא נגד משמעות תלמודא דידן לפי' הרמב"ם וסמ"ג וסייעתם) אכן לפי פרש"י אין סתירה כלל מתלמודא דידן אירושלמי כיון דתלמודא דידן קאמר בדעתו לחזור תוך הפסח אפילו מר"ה צריך לבער דהיינו וודאי חמץ כמשמעות לשון לבער כמ"ש ר"ן. ואם אין בדעתו לחזור תוך הפסח אפילי מודאי חמץ א"צ בדיק' קודם ל' יום כדעת הירושלמי ועתה נקוט שורש סוגיא זו בידך ועל פי זה יתפרש סימן זה בכל סעיף וסעיף על נכון: | {{עוגןמ|א}} '''המפרש''' לפי שראיתי כמה ערבובי דברים ראשונים ואחרונים על כן הוצרכתי להאריך ולהעתיק מקור הדין זה מש"ס וירושלמי ומה דאתמר עלה וממילא רווחא שמעתתא ויתבררו דברי ראשונים על נכון. גרסינן בפסחים דף ו' אר"י אמר רב המפרש והיוצא בשייר' קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער אמר רבא הא דאמרת קודם ל' יום אין זקוק לבער לא אמר אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער עכ"ל. ובתלמוד ירושלמי תנינא הכי היוצא והמפרש קודם שלשים יום א"צ לבדוק בתוך שלשים יום צריך לבדוק הדא דתימ' ביש דעתו לחזו' אבל אין בדעתו לחזור אפי' קודם שלשים יום צריך לבדוק ובספק אבל בודאי אפי' מר"ה אמר רבא ואפי' יש בדעתו לחזור צריך לבדוק שמא ימלך ולא יחזור עכ"ל וכת' הר"ן על סוגיות אלו וז"ל פירש"י ז"ל שאין דעתו לחזור בתוך הפסח אבל דעתו לחזור בתוך הפסח אפילו קודם ל' יום זקוק לבער כדי כשיחזור בימי הפסח לא ימצא חמץ בתוך ביתו ולפ"ז איכא למימר דלא פליג אירושלמי דאמר לא אמרן אלא כשדעתו לחזור קודם פסח אבל אין דעתו לחזור עד תוך הפסח אפילו קודם ל' יום זקוק לבער ואחרים פירשו שאין דעתו לחזור היינו שאין דעתו לחזור כלל עד אחר פסח אבל דעתו לחזור בין תוך הפסח בין קודם הפסח צריך לבער שמא יחזור ע"פ בין השמשות ולא יהיה להם פנאי לבער וכ"כ הרמב"ם [[רמב"ם/חמץ ומצה/ב|פ"ב מהל' חמץ]] וסמ"ג ובירושלמי לא משמע הכי. ותו בירושלמי בספק אבל ודאי אפי' מר"ה כלומ' דכי אמרינן קודם לפסח ל' יום אין זקוק לבער ה"מ בספק כלומ' שאין שם חמץ ידוע אבל יש שם חמץ ידוע בודאי אפי' מר"ה זקוק לבער ואינו נראה כן לפי גמרתינו דמדאמ' לישנא דאין זקוק לבער ולא אמר אין זקוק לבדוק משמע קודם ל' יום אפי' יש שם חמץ ידוע אין זקוק לבערו לפי שעשאוהו כחמץ שנפלה עליו מפולת דסגי ליה בביטול בעלמא עכ"ל הר"ן ובאמת הדבר תמוה לכאור' לפי מה שהבין ופי' הר"ן ל' הירושלמי ובספק וכו' דקאי אהא דאמרי' קודם פסח אין זקוק לבערו דהיינו בדעתו לחזור לדעת הירושלמי א"כ לפי זה נראה פשוט אף לפירוש שניה שהביא הר"ן שם והוא דעת הרמב"ם וסייעתו והוא דעה זו שהביא כאן בש"ס אמאי סיים הר"ן שם דתלמודא דידן מתנגדת לירושלמי הלא בפשיטות יש להשוות הירושלמ' לתלמודא דידן דהא דאמרי' בש"ס בדעתו לחזור בין בתוך פסח בין קודם פסח צריך לבער היינו בודאי חמץ כלישנא דתלמודא דידן דנקט ל' לבער וכמו שפי' הר"ן דמיירי בודאי חמץ כמו דאיתא בירושלמי דבודאי חמץ אפי' מר"ה צריך לבער והא דקאמר בירושלמי היוצא לפרש קודם ל' יום א"צ לבדוק בדעתו לחזור קודם פסח היינו בספק כדאיתא שם להדיא בירושלמי אבל אין בדעתו לחזור קודם פסח רק בתוך הפסח אפי' בספק צריך לבדוק קודם שלשים יום וא"כ אין מחלוקת כלל בין הירושלמי וש"ס דידן ולמה לן להפריד בין הדבקים וצ"ע: אכן אפשר לומ' דל' הרמב"ם והסמ"ג והסמ"ק והכל בו שהם בעלי דעה זו שבש"ע המה הכריחו להר"ן לפרש כן לפי שהם לא כתבו בלשונם רק ל' בדיק' משמע דמיירי מספק חמץ ואפ"ה כתבו אפי' בדעתו לחזו' קודם פסח צריך לבדוק אפי' קודם שלשים יום מוכח דלא חשי כלל להירושלמי בדין זה וכמ"ש הר"ן נגד דעה הירושלמי: (ודעת הי"א שהביא בסמוך בסעיף ב' הוא כדעת הירושלמי וכפי פירש"י כמ"ש הר"ן וגיסי הרב בספרו א"ז מתמיה על הר"ן וב"י בדעה זו דהא גם בירושלמי מסיק בשם רבא אפי' יש בדעתו לחזור צריך בדיק' וע"ש ואפשר לומר דדעת הר"ן וב"י כיון דלרבא בכל ענין צריך לבדוק אפי' קודם שלשים יום דחייש לאמלוכי ליכא למיחש לדבריו דיחידא' הוא וק"ל: ואי לאו דמסתפינא לסתו' פי' הר"ן בירושלמי הייתי מפרשו בדרך אחר שהוא יותר מתיישב על ל' הירושלמי דלפי פי' הר"ן יש לדקדק דה"ל למתני האי חלוקא ובספק וכו' מיד אדעתו לחזור כיון דעלה קאי לפרושי. ותו למה תני בחלוקה ראשונה אבל אין בדעתו לחזור אפי' קודם ל' יום צריך לבדוק ובחלוקה שניה קתני אבל בודאי אפי' מר"ה נמי כיון דשני חלוקות שוים הם לדינא וגבי הדדי תניא לתני תרוייהו בחדא לישנא אפי' קודם שלשים יום או אפילו מר"ה אלא ודאי דכך הוא הצעת ודעת הירושלמי דמתחלה קאמר אבל אין בדעתו לחזור קודם פסח רק תוך הפסח אפי' קידם ל' יום צריך לבדוק דמשמע דוקא זמן מועט) קודם שלשים יום מחויב לבדוק ועיין בר"ן דגטין ס"פ מי שאחזו מה שנכלל בל' קודם לדעת הירושלמי ע"ש אבל בזמן מרובה אפי' אין בדעתו לחזו' קודם פסח א"צ לבדוק וע"ז קאמר הירושלמי ובספק דוקא אבל בודאי חמץ אפי' לזמן מרובה קודם ר"ה צריך לבער אם אין בדעתו לחזור קודם פסח רק תוך הפסח אבל יש דעתו לחזור קודם פסח י"ל אפי' בודאי חמץ א"צ לבער קודם ל' יום לדעת הירושלמי וא"כ לפ"ז יפה עשה רמב"ם והסמ"ג וסייעתם לפי פירושם בש"ס דידן דאם דעתו לחזו' קודם פסח אפי' מר"ה זקוק לבער שהיא נגד הירושלמי והילכתא כתלמודא דידן: והעולה מכל זה דלפי פי' הר"ן בירושלמי אם בדעתו לחזור קודם פסח מספק חמץ א"צ לבדוק קודם ל' יום אך מודאי חמץ צריך לבער אפי' קודם ר"ה ואם אין בדעתו לחזור רק עד תוך הפסח אין חילוק בין ספק לודאי דבכל ענין צריך לבדוק ולבער אפי' מר"ה (ואם אין בדעתו לחזור כלל לא הוזכר כלל בירושלמי אפש' דבכל ענין א"צ לבער כמשמעות תלמודא דידן. אכן לפי פי' שני שפרשתי בירושלמי דבדעתו לחזור קודם פסח בין בודאי חמץ ובין בספק חמץ א"צ לבער קודם ל' יום ובדעתו לחזור אחר הפסח אפילו תוך ל' יום א"צ בדיקה אפילו מודאי חמץ אך בדעתו לחזור תוך פסח יש חילוק בין ודאי לספק ולית הלכתא כותיה כיון שהוא נגד משמעות תלמודא דידן לפי' הרמב"ם וסמ"ג וסייעתם) אכן לפי פרש"י אין סתירה כלל מתלמודא דידן אירושלמי כיון דתלמודא דידן קאמר בדעתו לחזור תוך הפסח אפילו מר"ה צריך לבער דהיינו וודאי חמץ כמשמעות לשון לבער כמ"ש ר"ן. ואם אין בדעתו לחזור תוך הפסח אפילי מודאי חמץ א"צ בדיק' קודם ל' יום כדעת הירושלמי ועתה נקוט שורש סוגיא זו בידך ועל פי זה יתפרש סימן זה בכל סעיף וסעיף על נכון: | ||
{{עוגןמ|ב}} '''מי שיבדוק.''' אבל אם מניח מי שיבדוק א"צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו וכן הסכמת אחרונים וכ"כ גיסי הרב בספרו א"ז והשיג על שכה"ג שהשיג על הב"ח בזה ונכנס בחילוק שאינו נכון ע"ש ודבריו נכונים ובפרט לפי מ"ש לעיל בסימן תל"ד ס"ק י"ד להלכ' דיכיל לבטל אפילו ע"י שלוחו ע"ש: | {{עוגןמ|ב}} '''מי שיבדוק.''' אבל אם מניח מי שיבדוק א"צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו וכן הסכמת אחרונים וכ"כ גיסי הרב בספרו א"ז והשיג על שכה"ג שהשיג על הב"ח בזה ונכנס בחילוק שאינו נכון ע"ש ודבריו נכונים ובפרט לפי מ"ש לעיל בסימן תל"ד ס"ק י"ד להלכ' דיכיל לבטל אפילו ע"י שלוחו ע"ש: | ||