בנין ציון/ב/קב: הבדלים בין גרסאות בדף

שיפורים
(גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
 
(שיפורים)
שורה 4: שורה 4:
ב"ה אלטאנא יום ה' כ"א תמוז תרי"ב
ב"ה אלטאנא יום ה' כ"א תמוז תרי"ב


::להרב וכו' מו"ה געטשליק שלעזינגער נ"י דק"ק האמבורג יע"א:
::להרב וכו' מו"ה '''געטשליק שלעזינגער''' נ"י דק"ק '''האמבורג''' יע"א:


'''מעכ"ת''' נ"י כתב אלי, וז"ל: אחרי דרישת השלום דאמו"ר נ"י, באתי להעיר במה שראיתי בספרו הבהיר [[ערוך לנר]] {{ממ|}} בענין פלוגתת הראשונים בחמותו לאחר מיתה אי קאי גם על שאר עריות דאתין מחמותו דפשיטא לי' לאדמו"ר דפלוגתא זה קאי גם אאם חמותו ואם חמיו. ורצה להעמיס זה בכוונת רש"י ואחר בקשת המחילה תמהתי מאד היאך יהי' אם חמותו ואם חמיו חמיר הא הך דרשא דנ"מ דחמותו לאחר מיתה אינה בשריפה שייך נמי בהו כמו בחמותו ורק לענין ג' דורות דלמטה כגון אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בזה הביא הה"מ והרשב"א בחידושיו פלוגתת הראשונים דהרמב"ם ס"ל דבכולם לא חייב לאחר מיתה והרמב"ן סובר דלענין אשה ובתה וג' דורות דלמטה חייב עליהן אפי' לאחר מיתה ואע"ג דעונש שריפה באשה ובתה לא נפקא אלא מחמותו אמרינן דון מינה ואוקי באתרא יע"ש ומבואר בדבריו דלדידן דקיי"ל חמותו לאחר מיתה אינו במיתה רק בכרת או איסורא דעלמא ה"ה באם חמותו ואם חמיו ואפי' הרמב"ן מודה בזה:
'''מעכ"ת''' נ"י כתב אלי, וז"ל: אחרי דרישת השלום דאמו"ר נ"י, באתי להעיר במה שראיתי בספרו הבהיר [[ערוך לנר]] {{ממ|}} בענין פלוגתת הראשונים בחמותו לאחר מיתה אי קאי גם על שאר עריות דאתין מחמותו דפשיטא לי' לאדמו"ר דפלוגתא זה קאי גם אאם חמותו ואם חמיו. ורצה להעמיס זה בכוונת רש"י ואחר בקשת המחילה תמהתי מאד היאך יהי' אם חמותו ואם חמיו חמיר הא הך דרשא דנ"מ דחמותו לאחר מיתה אינה בשריפה שייך נמי בהו כמו בחמותו ורק לענין ג' דורות דלמטה כגון אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בזה הביא הה"מ והרשב"א בחידושיו פלוגתת הראשונים דהרמב"ם ס"ל דבכולם לא חייב לאחר מיתה והרמב"ן סובר דלענין אשה ובתה וג' דורות דלמטה חייב עליהן אפי' לאחר מיתה ואע"ג דעונש שריפה באשה ובתה לא נפקא אלא מחמותו אמרינן דון מינה ואוקי באתרא יע"ש ומבואר בדבריו דלדידן דקיי"ל חמותו לאחר מיתה אינו במיתה רק בכרת או איסורא דעלמא ה"ה באם חמותו ואם חמיו ואפי' הרמב"ן מודה בזה:
שורה 16: שורה 16:
{{מרכז|'''תשובה'''}}
{{מרכז|'''תשובה'''}}


הקושיא על פי' המשניות להרמב"ם שכתב דבאמו אין קידושין תופסין שהרי משכחת באנוסת אביו שקידושין תופסין בה – לענ"ד מתורצת ע"פ מה שכתב הרשב"א בחדושיו (דף י') שהקשה ללוי דבעא מרבי ליתני ששה עשר היאך מפרש המשנה דשש עריות ותירץ דס"ל ללוי דהך אמו דקתני בשש עריות לאו היינו אנוסת אביו אלא נשואת אביו מדקתני אמו ואשת אביו ולא קתני אשת אביו ואמו בכלל אלא ע"כ דאתי לאורויי דדוק' קתני אמו אשת אביו ואשת אביו שאינה אמו ע"ש וע"פ דבריו פירשתי בספרי ערוך לנר גם דברי רש"י במתניתן דשש עריות ד"ה אמו שכתב שהרי היא לו אשת האב עכ"ל.
'''הקושיא''' על פי' המשניות להרמב"ם שכתב דבאמו אין קידושין תופסין שהרי משכחת באנוסת אביו שקידושין תופסין בה – לענ"ד מתורצת ע"פ מה שכתב הרשב"א בחדושיו (דף י') שהקשה ללוי דבעא מרבי ליתני ששה עשר היאך מפרש המשנה דשש עריות ותירץ דס"ל ללוי דהך אמו דקתני בשש עריות לאו היינו אנוסת אביו אלא נשואת אביו מדקתני אמו ואשת אביו ולא קתני אשת אביו ואמו בכלל אלא ע"כ דאתי לאורויי דדוק' קתני אמו אשת אביו ואשת אביו שאינה אמו ע"ש וע"פ דבריו פירשתי בספרי ערוך לנר גם דברי רש"י במתניתן דשש עריות ד"ה אמו שכתב שהרי היא לו אשת האב עכ"ל.


וגם תירצתי בזה בספרי שם (דף י') הקושיא שהביאו התוס' שם ד"ה לפי שאינן בשם הר"מ כהן ע"ש וזה נראה ג"כ כוונת הרמב"ם בפי' המשניות:
וגם תירצתי בזה בספרי שם (דף י') הקושיא שהביאו התוס' שם ד"ה לפי שאינן בשם הר"מ כהן ע"ש וזה נראה ג"כ כוונת הרמב"ם בפי' המשניות: