12,106
עריכות
תיקון
אין תקציר עריכה |
(תיקון) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
וסברת מוהר"י מברונא מצאתי מפורש בהגהת סמ"ק כ"י על קלף בסי צ"ו על הא דאיתא שם בסוף הסימן ואדם שהתענה בשבת צריך להתענות עוד תענית אחר כתב שם הג"ה וז"ל בפ' אין עומדין אתמר כל היושב בתענית קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה פי' בתענית חלום וחוזרים ונפרעים ממנו עונג של שבת ומאי תקנתיה ליתב תענית לתעניתי' ותימה דאמרי' בשבת {{ממ|ד"יא}} יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום ואפילו בשבת ולא קאמר התם שקורעין לו גזר דין של שבעים שנה ולא קאמר ונפרעים ממנו עונג שבת? ושמעתי בשם מרה"ר שלמה שאין צריך לישב תענית לתענית אם מתענה תענית חלום בשבת וכן כתב הר"ר א"ב ב"ד הירחי בפי' ברכות שלו {{ממ|אננ"ק אולי צ"ל הר"ר אבן ירחי כי הראב"ד הירחי לא נודע עיי' שה"ג ח"ב אות ז' ח' ויו"ד שם מזכיר שלשה ראב"ד ע"ש ובמוהר"י מברונא שכפי הנראה העתיק זאת כתב הראב"ד בסדר ברכות}} והא דקאמר היושב בתענית בדיעבד בר"ה שחל להיות בשבת מיירי וקורעים גז"ד של ע' שנים וחוזרים לפי שהוא גרם לתעניתו שהתענה בשביל חטאיו לכן צריך לישב תענית לתעניתו אבל היושב בתענית חלום אין חוזרים ונפרעים ממנו כי מה יכול לעשות בע"כ צריך להתענות וכן מוכח במ' תענית בהדיא שא"צ לישב תענית לת"ח בשבת כי מה שהוא מבטל הגזירה אין עונג גדול מזה כדאי' בירושלמי כשמת ר"ע {{ממ|ט"ס וצ"ל ר"א}} היה ר"א {{ממ|ט"ס וצ"ל ר"ע}} בוכה אחריו א"ל תלמידיו מפני מה אתה בוכה הלא שבת היא א"ל זה תענוג שלי עכ"ל | וסברת מוהר"י מברונא מצאתי מפורש בהגהת סמ"ק כ"י על קלף בסי צ"ו על הא דאיתא שם בסוף הסימן ואדם שהתענה בשבת צריך להתענות עוד תענית אחר כתב שם הג"ה וז"ל בפ' אין עומדין אתמר כל היושב בתענית קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה פי' בתענית חלום וחוזרים ונפרעים ממנו עונג של שבת ומאי תקנתיה ליתב תענית לתעניתי' ותימה דאמרי' בשבת {{ממ|ד"יא}} יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום ואפילו בשבת ולא קאמר התם שקורעין לו גזר דין של שבעים שנה ולא קאמר ונפרעים ממנו עונג שבת? ושמעתי בשם מרה"ר שלמה שאין צריך לישב תענית לתענית אם מתענה תענית חלום בשבת וכן כתב הר"ר א"ב ב"ד הירחי בפי' ברכות שלו {{ממ|אננ"ק אולי צ"ל הר"ר אבן ירחי כי הראב"ד הירחי לא נודע עיי' שה"ג ח"ב אות ז' ח' ויו"ד שם מזכיר שלשה ראב"ד ע"ש ובמוהר"י מברונא שכפי הנראה העתיק זאת כתב הראב"ד בסדר ברכות}} והא דקאמר היושב בתענית בדיעבד בר"ה שחל להיות בשבת מיירי וקורעים גז"ד של ע' שנים וחוזרים לפי שהוא גרם לתעניתו שהתענה בשביל חטאיו לכן צריך לישב תענית לתעניתו אבל היושב בתענית חלום אין חוזרים ונפרעים ממנו כי מה יכול לעשות בע"כ צריך להתענות וכן מוכח במ' תענית בהדיא שא"צ לישב תענית לת"ח בשבת כי מה שהוא מבטל הגזירה אין עונג גדול מזה כדאי' בירושלמי כשמת ר"ע {{ממ|ט"ס וצ"ל ר"א}} היה ר"א {{ממ|ט"ס וצ"ל ר"ע}} בוכה אחריו א"ל תלמידיו מפני מה אתה בוכה הלא שבת היא א"ל זה תענוג שלי עכ"ל | ||
והנה לפי דברי מוהר"י מברונא והגהת הסמ"ק כ"י אשר בשיטתייהו קאי גם הריטב"א הנז' יבא על נכון מה שהקשה בס' סמיכות חכמים ד' ס"ה וז"ל יש לדקדק מאמר זה מאי בעי הכא שאין מקומו כאן רק במסכת שבת ואם בשביל להסמיך וכו' עש"ב ולפי דברי מוהר"י מברונא ודעימיה יבא על נכון כיון שזה מיירי בר"ה שחל להיות בשבת ור' אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא מפרש ודורש פסוקי חנה וחנה היא מדברת על לבה וידוע כי חנה נפקדה בר"ה כמבואר בר"ה ד"י סע"ב לכן סמך לה האי מימרא דכל היושב בתענית בשבת וכו' שג"כ מדבר בר"ה וכנז' וכפי המבואר נכונים דברי הט"ז בסי' רפ"ח דאם למחרתו הוי שבעה עשר בתמוז דעולה התענית לכאן ולכאן וכמו שהסכים הרב יד אהרן לדעת הט"ז ודלא כהרב מטה יהודה שדוחה דברי הט"ז ומסיק כס' משאת בנימין דאינו עולה לכאן ועיי' בס' בית דוד א"ח ד"ל ע"ב סי' קי"ב שנסתפק ג' ספיקות בת"ח ופשט אותם מדברי ה' משאת בנימין ע"ש והעיקר כהט"ז והבו דלא להוסיף עלה ואין לההענות עכ"פ כ"א תענית א' והרוצה לסמוך על דברי מוהר"י מברונא וכו' שלא למיתיב תעני' לתעניתיה כלל בת"ח כלל אין מזניחין אותו וכדאי הריטב"א ומוהר"י ברונא לסמוך עלייהו | והנה לפי דברי מוהר"י מברונא והגהת הסמ"ק כ"י אשר בשיטתייהו קאי גם הריטב"א הנז' יבא על נכון מה שהקשה בס' סמיכות חכמים ד' ס"ה וז"ל יש לדקדק מאמר זה מאי בעי הכא שאין מקומו כאן רק במסכת שבת ואם בשביל להסמיך וכו' עש"ב ולפי דברי מוהר"י מברונא ודעימיה יבא על נכון כיון שזה מיירי בר"ה שחל להיות בשבת ור' אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא מפרש ודורש פסוקי חנה וחנה היא מדברת על לבה וידוע כי חנה נפקדה בר"ה כמבואר בר"ה ד"י סע"ב לכן סמך לה האי מימרא דכל היושב בתענית בשבת וכו' שג"כ מדבר בר"ה וכנז' וכפי המבואר נכונים דברי הט"ז בסי' רפ"ח דאם למחרתו הוי שבעה עשר בתמוז דעולה התענית לכאן ולכאן וכמו שהסכים הרב יד אהרן לדעת הט"ז ודלא כהרב מטה יהודה שדוחה דברי הט"ז ומסיק כס' משאת בנימין דאינו עולה לכאן ועיי' בס' בית דוד א"ח ד"ל ע"ב סי' קי"ב שנסתפק ג' ספיקות בת"ח ופשט אותם מדברי ה' משאת בנימין ע"ש והעיקר כהט"ז והבו דלא להוסיף עלה ואין {{ממ|לההענות}} [להתענות] עכ"פ כ"א תענית א' והרוצה לסמוך על דברי מוהר"י מברונא וכו' שלא למיתיב תעני' לתעניתיה כלל בת"ח כלל אין מזניחין אותו וכדאי הריטב"א ומוהר"י ברונא לסמוך עלייהו: | ||
אחר כותבי כל זה ראיתי בשו"ת הריב"ש סי' תקי"ג אם מותר להתענות בשבת תשובה והרב הנז' הביא קושיא זו למה לא נזכרה בשבת ויען שאחרי המחילה רבה אין דבריו מעלים ארוכה אמרתי להעתיקם בקיצור נמרץ וז"ל שם גם מה שהקשה מפני מה לא הביאו ההיא מימרא בפ"ק דשבת דעקרא בתענית חלום והביאוה בפ' אין עומדין זה אינו קשה בעיני אעפ"י שהתוספות {{ממ|הקתו}} [הקשו] כן {{ממ|לא ידעתי היכן הקשו התוספות כן לא בברכות ולא בשבת ולא בתענית}} דההוא דר' אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא דכל היושב בתענית מייתי לה בפ' אין עומדין אגב גררה דמלתא אחריתי דר' אלעזר משום ר"י בן זמרא במלתא דחנה דמיירי בה התם כמו שדרך התלמוד לעשות כן וכן ההיא דיפה תענית לחלום דפ"ק דשבת מרה דההיא שמעתה רב חמא בר גוריא בר מחסיא משמיה דרב ומייתי לה התם אגב כמה מימרא דאתמר התם דמריהו הדין רב חמא גופיה משמי' דרב והני תרתי מימרא אע"ג דתרווייהו בת"ח קא מיירי כל חדא וחדא אתא לענינה דההיא דפ"ק דשבת אשמעינן וכו' וההיא דפ' א"ע דר' אלעזר מיירי בשכר העושה כן ואמר שקורעין לו גז"ד של שבעים שנה כי הוא מצוה רבה ועלה אמר רב נחמן בר יצחק שחוזרין ונפרען ממנו ביטול עונג שבת אא"כ יתענה יום אחר והשתא אם רב נחמן בר יצחק אמרה למילתיה עלה דהא דר' אלעזר לרבותא שלא נחשוב שאחר ששכר גדול כל כך שלא יהיה בה שום נדנוד איסור אין להקשות למה לא למה לא הביאוה בתלמוד עלה דההיא דפ"ק דשבת דרב נחמן אמרה עלה דההיא דר' אלעזר ולא עלה דההיא דרב יוסף וגם מסדר התלמוד אחר שהביאה בפ' אין עומדין שהיא רבותא טפי מה לו להביאה כאן פעם אחרת ומלתא דרב יוסף גופיה אתאמרה הכא אגב גררה והלכך עלו כהוגן דברי המפרשים וכו' עש"ב והרואה יראה כמה דבריו רחוקים ודחוקים בזה ואף לפי דבריו שב' המימרות מיירות לענין ת"ח בשבת פשיטה שיותר נכון היה להביא האי תקנתא דליתיב תענית לתעניתיה בסוגיא דשבת דסוגין בדוכתא עדיף ובאמת שאף לפי פירושו אין כאן מקומו בפ' אין עומדין כלל ועיקר וכמו שהקשה בס' סמיכת חכמים ועוד במ"ש שגם מסדר התלמוד אחר שהביאה בפ' א"ע מה לי להביאה בשבת פעם אחרת, נראה שנעלם ממנו לפי שעה הסוגיא במ' תענית ד' י"ב ע"ב בגי' הדפוס ושם איתה כך ואר"י אפילו בשבת מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא ע"כ וכיון שמסד' החלמוד מביא תקנתא זו במ' תענית כש"כ שהיה לו להביאה במ' שבת ששם העיקר בת"ח בשבת וסוגין בדוכתא אלים טפי כידוע {{ממ|לבן}} [לכן] העיקר כמ"ש מוהר"י מברונה וסמ"ק כ"י והריטב"א דההיא דברכות מיירי נמי שמתענה בר"ה שחל להיות בשבת וכמ"ש בפנים וכבר ידוע שכמה גאונים כתבו להתענות בר"ה, ואה"נ שדינן דין אמת שבשבת תשובה אין חיוב להתענות ודו"ק ואכמ"ל): | אחר כותבי כל זה ראיתי בשו"ת הריב"ש סי' תקי"ג אם מותר להתענות בשבת תשובה והרב הנז' הביא קושיא זו למה לא נזכרה בשבת ויען שאחרי המחילה רבה אין דבריו מעלים ארוכה אמרתי להעתיקם בקיצור נמרץ וז"ל שם גם מה שהקשה מפני מה לא הביאו ההיא מימרא בפ"ק דשבת דעקרא בתענית חלום והביאוה בפ' אין עומדין זה אינו קשה בעיני אעפ"י שהתוספות {{ממ|הקתו}} [הקשו] כן {{ממ|לא ידעתי היכן הקשו התוספות כן לא בברכות ולא בשבת ולא בתענית}} דההוא דר' אלעזר משום ר' יוסי בן זמרא דכל היושב בתענית מייתי לה בפ' אין עומדין אגב גררה דמלתא אחריתי דר' אלעזר משום ר"י בן זמרא במלתא דחנה דמיירי בה התם כמו שדרך התלמוד לעשות כן וכן ההיא דיפה תענית לחלום דפ"ק דשבת מרה דההיא שמעתה רב חמא בר גוריא בר מחסיא משמיה דרב ומייתי לה התם אגב כמה מימרא דאתמר התם דמריהו הדין רב חמא גופיה משמי' דרב והני תרתי מימרא אע"ג דתרווייהו בת"ח קא מיירי כל חדא וחדא אתא לענינה דההיא דפ"ק דשבת אשמעינן וכו' וההיא דפ' א"ע דר' אלעזר מיירי בשכר העושה כן ואמר שקורעין לו גז"ד של שבעים שנה כי הוא מצוה רבה ועלה אמר רב נחמן בר יצחק שחוזרין ונפרען ממנו ביטול עונג שבת אא"כ יתענה יום אחר והשתא אם רב נחמן בר יצחק אמרה למילתיה עלה דהא דר' אלעזר לרבותא שלא נחשוב שאחר ששכר גדול כל כך שלא יהיה בה שום נדנוד איסור אין להקשות למה לא למה לא הביאוה בתלמוד עלה דההיא דפ"ק דשבת דרב נחמן אמרה עלה דההיא דר' אלעזר ולא עלה דההיא דרב יוסף וגם מסדר התלמוד אחר שהביאה בפ' אין עומדין שהיא רבותא טפי מה לו להביאה כאן פעם אחרת ומלתא דרב יוסף גופיה אתאמרה הכא אגב גררה והלכך עלו כהוגן דברי המפרשים וכו' עש"ב והרואה יראה כמה דבריו רחוקים ודחוקים בזה ואף לפי דבריו שב' המימרות מיירות לענין ת"ח בשבת פשיטה שיותר נכון היה להביא האי תקנתא דליתיב תענית לתעניתיה בסוגיא דשבת דסוגין בדוכתא עדיף ובאמת שאף לפי פירושו אין כאן מקומו בפ' אין עומדין כלל ועיקר וכמו שהקשה בס' סמיכת חכמים ועוד במ"ש שגם מסדר התלמוד אחר שהביאה בפ' א"ע מה לי להביאה בשבת פעם אחרת, נראה שנעלם ממנו לפי שעה הסוגיא במ' תענית ד' י"ב ע"ב בגי' הדפוס ושם איתה כך ואר"י אפילו בשבת מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא ע"כ וכיון שמסד' החלמוד מביא תקנתא זו במ' תענית כש"כ שהיה לו להביאה במ' שבת ששם העיקר בת"ח בשבת וסוגין בדוכתא אלים טפי כידוע {{ממ|לבן}} [לכן] העיקר כמ"ש מוהר"י מברונה וסמ"ק כ"י והריטב"א דההיא דברכות מיירי נמי שמתענה בר"ה שחל להיות בשבת וכמ"ש בפנים וכבר ידוע שכמה גאונים כתבו להתענות בר"ה, ואה"נ שדינן דין אמת שבשבת תשובה אין חיוב להתענות ודו"ק ואכמ"ל): | ||