13,149
עריכות
←לשון 'גט': לא ראיתי דברי ר''י פיק בפנים אבל כנדצ''ל
מ (←לשון 'גט': כ''ה בתשבי) |
(←לשון 'גט': לא ראיתי דברי ר''י פיק בפנים אבל כנדצ''ל) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ובספר התשבי שם אחר שהביא טעם בעלי התוספות שנקרא גט לפי שיש בו שתים עשרה שורות, הקשה: וקשה לי והלא אף שאר שטרות נקראים גט, כגון גט חוב שאין בו אחריות. ועוד, למה לא נקרא ד"ח או ה"ז או ט"ג וכו' שגם הם בגימטריה שתים עשרה, ע"כ. | ובספר התשבי שם אחר שהביא טעם בעלי התוספות שנקרא גט לפי שיש בו שתים עשרה שורות, הקשה: וקשה לי והלא אף שאר שטרות נקראים גט, כגון גט חוב שאין בו אחריות. ועוד, למה לא נקרא ד"ח או ה"ז או ט"ג וכו' שגם הם בגימטריה שתים עשרה, ע"כ. | ||
ובהגהות רבי ישעיה פיק לספר התשבי {{ממ|[[הגהות הגרי"פ על ספר התשבי/קד|אות קד]]}} תמה על דבריו כדברי התוי"ט: גם תוספות ס"ל דעיקר שם גט הוא מתרגום 'ספר כריתות – גט פיטורין', רק שרצה ליתן טעם המנהג שכותבין י"ב שורות דוקא, לזה אומר ר"ת משום דגט גמטריא י"ב הוא. ולכן במחילה מכבוד המחבר, לחינם כתב וקשה לי וכו'. שוב ראיתי | ובהגהות רבי ישעיה פיק לספר התשבי {{ממ|[[הגהות הגרי"פ על ספר התשבי/קד|אות קד]]}} תמה על דבריו כדברי התוי"ט: גם תוספות ס"ל דעיקר שם גט הוא מתרגום 'ספר כריתות – גט פיטורין', רק שרצה ליתן טעם המנהג שכותבין י"ב שורות דוקא, לזה אומר ר"ת משום דגט גמטריא י"ב הוא. ולכן במחילה מכבוד המחבר, לחינם כתב וקשה לי וכו'. שוב ראיתי שכיוונתי לדעת אדוני דודי זקני התוי"ט ז"ל. | ||
ומלבד זאת כתב ליישב קושיית התשבי למה לא נקרא בצירופי אותיות אחרים, "שהרי ברור כל כמה דאפשר לאקדומי טפי עדיף", וכשרצו לתת סימן לא | ומלבד זאת כתב ליישב קושיית התשבי למה לא נקרא בצירופי אותיות אחרים, "שהרי ברור כל כמה דאפשר לאקדומי טפי עדיף", וכשרצו לתת סימן לא בחרו באות א' כי אי אפשר בצירוף אות אחת לבוא לגימטריא י"ב, ובאות ב' לא בחרו שיקרא הגט 'בי' כיון ש'לא מינכרא מילתא', ולכן מצאו את האות ג' וצירפו את צירופה ט' ונעשה 'גט'. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
;טעם הירושלמי שהאבן 'גט' מגרשת חברותיה | ;טעם הירושלמי שהאבן 'גט' מגרשת חברותיה | ||
טעם נוסף ללשון גט מצאנו בהגהת שלטי גבורים שעל ה[[מרדכי/גיטין|מרדכי ריש גיטין]], שכתב בזה"ל: לשון גט כמו שמצינו בירושלמי, אבן אחת בכרכי הים דגטא שמה, ומגרשת לכל חברותיה. וכ"כ גם בגדולת מרדכי בשם המדרש אבן אחת יש בכרכי הים וגט שמה ומגרשת כל חברותיה ממציבותיה. ובהגהות הגרי"פ שם כתב ששניהם, ר"ל השלטי גבורים וגדולת | טעם נוסף ללשון גט מצאנו בהגהת שלטי גבורים שעל ה[[מרדכי/גיטין|מרדכי ריש גיטין]], שכתב בזה"ל: לשון גט כמו שמצינו בירושלמי, אבן אחת בכרכי הים דגטא שמה, ומגרשת לכל חברותיה. וכ"כ גם בגדולת מרדכי בשם המדרש אבן אחת יש בכרכי הים וגט שמה ומגרשת כל חברותיה ממציבותיה. ובהגהות הגרי"פ שם כתב ששניהם, ר"ל השלטי גבורים וגדולת מרדכי, העידו ששמעו כן מפי הר"ר אברהם מאוסטריקייאה, אבל לפנינו לא נמצא לא בירושלמי ולא במדרשים. | ||