חכמת אדם/הקדמה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 67 בתים ,  1 בנובמבר 2022
מ
(נבדק טכנית, חלוקה, הערה)
מ (added Category:הקדמות using HotCat)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 25: שורה 25:
והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ויאמרו הגם שאול בנביאים הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ לפ"פ ולייפסיג יותר מט"ו שנים ותורתו אימת נעשית והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין:
והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ויאמרו הגם שאול בנביאים הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ לפ"פ ולייפסיג יותר מט"ו שנים ותורתו אימת נעשית והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין:


דע לך אחי כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה יעיד עלי אדון הכל רק לפרנס ב"ב וירושה היא בידי מאבותי הקדושים ה"ה אא"ז הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מה' שמואל בעהמ"ח ס' [[נחמות ציון/ישעיה|נחמות ציון]] חתן הגאון מהור"ר יחיאל מיכל אב"ד דק"ק שאטלאנד פ"ע דנציג ולרוב צדקתו נתגלה לו משמים בשנת תס"ט שנה א' קודם שהתחיל הדבר ר"ל ונרדם בלימודו על הספר ובאת אמו זקנתו שהיתה צדקת גדולה ואמרה לו דע בני שנגזר דבר ר"ל והרבה טרחנו לבטל ולא הועיל ע"כ צא מן העיר ולמחר גילה זאת וניצולו כל השומעים לו{{הערה|זו לשונו בתוך פירושו הנ"ל שם [[נחמות ציון/ישעיה/כו#סוף|סוף פ' כ"ו]]: הנה דמיון חיי האדם לנר המאיר לזה יאמר כי אתה ה' תאיר נרי. ומדי דברי זכור אזכרנו במה שאני ידעתי נאמנה שבשנת תס"ט לפ"ק טרם המגפה כמה שבועות למדתי בלילה בספר של"ה ונתמנמתי על הספר ובא בחלומי זקנתי שהיתה תמימה במעשיה ואמרה אלי אתה בני דע שיש גזירה שנגזרה בשמים עלי אדם ואנו מטריחין עצמם לבטל הגזירה ומכח רוב חלחלה נתעוררתי משינה ואמרתי זאת לאמי ולאשתי ולמחר הגדתי להחכם השלם מוהר"ר אברהם בעל המחבר ספר [[אורי וישעי]] לא משכו הימים והיה בעו"ה דבר ונסנו למקום אחר הש"י יצילנו מכל רע.}} זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיו לו י' בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו והיה דורש חמיד לרבים בדברי מוסר ובצע כסף לא לקח גם אני הלכתי בעקבותיו ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהלתנו בלתי הסכמתי לא בכסף ולא במחיר עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לת"ח בזקנותם וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון ודע לך אחי כי לימוד התורה היא פעולת הנפש ותולדותיה וכמו שאז"ל על האשה שאם אין דעתה להנשא וישבה י' שנים בלא בעל לא תלד עוד ואם דעתה להנשא לאיש אף שישבה שנים הרבה בלא בעל אעפ"כ נשאר כח הלידה בנפשה וכאשר נשאת תלד כך האיש הישראלי אם יעזוב את התורה ומייאש ממנה אזי גם היא מרחקת ממנה ולא נשאר בנפשו עוד כח הלידה אבל אם אין דעתו נעזב' רק מחמת אונס א"א לו ללמוד ולדבק בה ח"ו שתתרחק ממנו רק שתשב באלמנותה ומצפה להנשא עוד אליו ונשאר הכח בנפש כן א"א על עצמי הגם שנסעתי למרחקים והייתי סוחר אף חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה ובישיבתי בחנות דעתי עלי' ותיתי לי שאפילו בשעת מ"ומ פעמים הרבה היה דעתי עליה בהרהור פירוש או קו' ובפרט בששה מ"ע שכתבתי בח"א [[חיי אדם/א|כלל א']]. וקיימתי בעצמי אל תעזביה ותצרך. ובביאורי על איוב ביארתי על פסוק תהום אמר לא בי היא ים אמר אין עמדי ומזה סמכו חז"ל ואמרו אין התורה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין והדקדוק בפסוק במלות שונות מבואר וביארתי כי כאשר יבקש אדם איזה הלואה מעשיר אף שיהיה מעותיו מונח בסחורה או בהלואה וכיוצא בו באופן שאין לו מזומן ישיב לו הנה כעת אין עמדי מעות אך אוכל ליתן לך לאחר שעה אמנם אם יבקש הלואה מאיש עני יענה אין לי וטעית כי לא בי היא וכן התגרנין הם ר"ל תגרים הגדולים העוסקים יום ולילה בסחורה וכמו שפרש"י תהום אמר הנוסעים על ים אוקיינוס לאסוף ולכנוס אבנים טובות ומרגליות והסחרנין הם הסוחרים הקטנים וזהו שאמר תהום אמר מי שנפשו כתהום שבולע כל מימות של עולם כך זה שאין די לו ומחשבתו לאסוף ולכנוס ועינו לא ישבע עושר וע"ז אמר לא בי היא שאם תשאל לו איזה דבר תורה אינו יכול להשיב לא עכשיו ולא לאחר זמן כי אין בו כלל וכלל אבל ים אמר ר"ל הסוחר הקטן שאינו להוט אחר ממון רק מסתפק עצמו במה שחננו ה' אף שלא ימלט שלא ישכח מלימודו מ"מ אם ישאל לו שאלה ישיב אין עמדי כעת וכאשר מיישב דעתו נזכר כל המקומות השייכים לזה כן אני קורא עלי ים אמר אין עמדי שאף שבלתי ספק שבעת נסיעתי נשכח ממני הרבה אבל הוא היה רק בגדר שאשיב אין עמדי אבל אחר יישוב דעת ב"ה הוחזר לי אבידתי ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה ואפי' בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות וחיי ראשי שאין אני כותב זאת להתגאות ולהתפאר כי מה אני ומה חיי ואם ריב"ז אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכ"ש אם ילמוד מעט דמעט אשר כ"א מחוייב בזה וכי יש התפארות שמניח תפילין בכל יום כך החיוב ללמוד בכל יום כדכתיב ובלכתך בדרך ואני כותב זה רק לידע ולהודיע שטועים מאוד הסוחרים כשהם על הדרך ובפרט בשעת יריד אומרים כדרך הלצה כיון שנעשה מעם פטור מן המצות חלילה לא זהו דרך התורה כמאמר ר' טרפון ואי אתה בן חורין להפטר ממנה וחיוב זה הוא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ואולי ממני ילמדו בני יוצאי חלצי אם אפילו א' מאלף ויהיה לי לזכות קצת. והנה קראתי שם הספר ''' חכמת אדם''' וח"ב ''' בינת אדם''' ע"ש הכתוב כי היא חכמתכם ובינתכם וכבר ביאר רש"י שחכמה הוא מה שלומד מאחרים ונבון שיבין דבר מתוך דבר ולכן ח"א קראתי ''' חכמת אדם''' כי בו כתבתי מה שמצאתי בדברי הש"ע וביאוריו וח"ב קראתי ''' בינת אדם''' כי בו מבואר מה שחנן ה' אותי להבין דבר מתוך דבר ושם אדם הוא נוטריקון שמי ושם א"א זלה"ה:
דע לך אחי כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה יעיד עלי אדון הכל רק לפרנס ב"ב וירושה היא בידי מאבותי הקדושים ה"ה אא"ז הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מה' שמואל בעהמ"ח ס' [[נחמות ציון/ישעיה|נחמות ציון]] חתן הגאון מהור"ר יחיאל מיכל אב"ד דק"ק שאטלאנד פ"ע דנציג ולרוב צדקתו נתגלה לו משמים בשנת תס"ט שנה א' קודם שהתחיל הדבר ר"ל ונרדם בלימודו על הספר ובאת אמו זקנתו שהיתה צדקת גדולה ואמרה לו דע בני שנגזר דבר ר"ל והרבה טרחנו לבטל ולא הועיל ע"כ צא מן העיר ולמחר גילה זאת וניצולו כל השומעים לו{{הערה|זו לשונו בתוך פירושו הנ"ל שם [[נחמות ציון/ישעיה/כו#י|סוף פ' כ"ו]]: הנה דמיון חיי האדם לנר המאיר לזה יאמר כי אתה ה' תאיר נרי. ומדי דברי זכור אזכרנו במה שאני ידעתי נאמנה שבשנת תס"ט לפ"ק טרם המגפה כמה שבועות למדתי בלילה בספר של"ה ונתנמנמתי על הספר ובא בחלומי זקנתי שהיתה תמימה במעשיה ואמרה אלי אתה בני דע שיש גזירה שנגזרה בשמים עלי אדם ואנו מטריחין עצמם לבטל הגזירה ומכח רוב חלחלה נתעוררתי משינה ואמרתי זאת לאמי ולאשתי ולמחר הגדתי להחכם השלם מוהר"ר אברהם בעל המחבר ספר [[אורי וישעי]] לא משכו הימים והיה בעו"ה דבר ונסנו למקום אחר הש"י יצילנו מכל רע.}} זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיו לו י' בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו והיה דורש חמיד לרבים בדברי מוסר ובצע כסף לא לקח גם אני הלכתי בעקבותיו ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהלתנו בלתי הסכמתי לא בכסף ולא במחיר עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לת"ח בזקנותם וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון ודע לך אחי כי לימוד התורה היא פעולת הנפש ותולדותיה וכמו שאז"ל על האשה שאם אין דעתה להנשא וישבה י' שנים בלא בעל לא תלד עוד ואם דעתה להנשא לאיש אף שישבה שנים הרבה בלא בעל אעפ"כ נשאר כח הלידה בנפשה וכאשר נשאת תלד כך האיש הישראלי אם יעזוב את התורה ומייאש ממנה אזי גם היא מרחקת ממנה ולא נשאר בנפשו עוד כח הלידה אבל אם אין דעתו נעזב' רק מחמת אונס א"א לו ללמוד ולדבק בה ח"ו שתתרחק ממנו רק שתשב באלמנותה ומצפה להנשא עוד אליו ונשאר הכח בנפש כן א"א על עצמי הגם שנסעתי למרחקים והייתי סוחר אף חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה ובישיבתי בחנות דעתי עלי' ותיתי לי שאפילו בשעת מ"ומ פעמים הרבה היה דעתי עליה בהרהור פירוש או קו' ובפרט בששה מ"ע שכתבתי בח"א [[חיי אדם/א|כלל א']]. וקיימתי בעצמי אל תעזביה ותצרך. ובביאורי על איוב ביארתי על פסוק תהום אמר לא בי היא ים אמר אין עמדי ומזה סמכו חז"ל ואמרו אין התורה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין והדקדוק בפסוק במלות שונות מבואר וביארתי כי כאשר יבקש אדם איזה הלואה מעשיר אף שיהיה מעותיו מונח בסחורה או בהלואה וכיוצא בו באופן שאין לו מזומן ישיב לו הנה כעת אין עמדי מעות אך אוכל ליתן לך לאחר שעה אמנם אם יבקש הלואה מאיש עני יענה אין לי וטעית כי לא בי היא וכן התגרנין הם ר"ל תגרים הגדולים העוסקים יום ולילה בסחורה וכמו שפרש"י תהום אמר הנוסעים על ים אוקיינוס לאסוף ולכנוס אבנים טובות ומרגליות והסחרנין הם הסוחרים הקטנים וזהו שאמר תהום אמר מי שנפשו כתהום שבולע כל מימות של עולם כך זה שאין די לו ומחשבתו לאסוף ולכנוס ועינו לא ישבע עושר וע"ז אמר לא בי היא שאם תשאל לו איזה דבר תורה אינו יכול להשיב לא עכשיו ולא לאחר זמן כי אין בו כלל וכלל אבל ים אמר ר"ל הסוחר הקטן שאינו להוט אחר ממון רק מסתפק עצמו במה שחננו ה' אף שלא ימלט שלא ישכח מלימודו מ"מ אם ישאל לו שאלה ישיב אין עמדי כעת וכאשר מיישב דעתו נזכר כל המקומות השייכים לזה כן אני קורא עלי ים אמר אין עמדי שאף שבלתי ספק שבעת נסיעתי נשכח ממני הרבה אבל הוא היה רק בגדר שאשיב אין עמדי אבל אחר יישוב דעת ב"ה הוחזר לי אבידתי ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה ואפי' בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות וחיי ראשי שאין אני כותב זאת להתגאות ולהתפאר כי מה אני ומה חיי ואם ריב"ז אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכ"ש אם ילמוד מעט דמעט אשר כ"א מחוייב בזה וכי יש התפארות שמניח תפילין בכל יום כך החיוב ללמוד בכל יום כדכתיב ובלכתך בדרך ואני כותב זה רק לידע ולהודיע שטועים מאוד הסוחרים כשהם על הדרך ובפרט בשעת יריד אומרים כדרך הלצה כיון שנעשה מעם פטור מן המצות חלילה לא זהו דרך התורה כמאמר ר' טרפון ואי אתה בן חורין להפטר ממנה וחיוב זה הוא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ואולי ממני ילמדו בני יוצאי חלצי אם אפילו א' מאלף ויהיה לי לזכות קצת. והנה קראתי שם הספר ''' חכמת אדם''' וח"ב ''' בינת אדם''' ע"ש הכתוב כי היא חכמתכם ובינתכם וכבר ביאר רש"י שחכמה הוא מה שלומד מאחרים ונבון שיבין דבר מתוך דבר ולכן ח"א קראתי ''' חכמת אדם''' כי בו כתבתי מה שמצאתי בדברי הש"ע וביאוריו וח"ב קראתי ''' בינת אדם''' כי בו מבואר מה שחנן ה' אותי להבין דבר מתוך דבר ושם אדם הוא נוטריקון שמי ושם א"א זלה"ה:


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:חכמת אדם|*]]
[[קטגוריה:הקדמות]]